אתמול, 16.9.15, נאלצנו להיפרד בצער מאחד החתולים שלנו - לס. קמתי הבוקר ליום שבו יש רק שני חתולים בבית.
לזכרו של לס ולקראת שבת אני מפרסם שוב סיפור (ושיר) שפרסמתי לפני כשנה וחצי על שלושה חתולים.
היה זה לילה אופייני לחודש פברואר של 2014. גשם לא ירד ורק עננים מעטים כיסו את פני השמיים, כך שהירח הצליח להאיר את העיר באור קלוש.
למען האמת היה זה ירח נוגה למדי – אולי בגלל שאורו לא הצליח להתחרות באורם של מאות אלפי המנורות, הפנסים והזרקורים שהאירו את העיר באור חזק בהרבה.
באחת מחצרות הבתים נשמע רעש קצת מוזר. שוטר שעבר בסביבה חשד שמא מדובר בניסיון גניבה, שוד ואולי אפילו רצח – דבר שהוא לא היה מוכן להרשות במשמרת שלו.
הצצה מהירה לחצר גילתה רק בית מיותם – אפילו מאוד מיותם – בלי אף אדם בקרבתו.
השוטר כבר התכוון לחזור לניידת ולהמשיך בסיור כשלפתע נשמע הרעש שוב.
מבט יותר מעמיק מצד השוטר גילה שבסך הכל מדובר בשלושה חתולי רחוב העומדים ליד פתח הבית (שבעצם היה קצת פחות מיותם ממה שהיה נראה במבט ראשון) ומייללים זה מול זה.
השוטר, שבתוך ליבו היה חובב חתולים, לא הטריד אותם אלא חזר בשקט לניידת.
מה שהוא לא ידע היה ששלושת החתולים לא סתם ייללו, אלא ניהלו ביניהם שיחה של ממש.
החתול הראשון, שהיה ג`ינג`י גדול, שרירי וקצת שובב בדרך כלל, היה באותו לילה דווקא במצב רוח עצוב. את רוב הלילות הוא נהג לבלות בהתעללות בשני חתולים אחרים (לא אלה שהוא שוחח איתם כרגע), אך מסיבה עלומה שני חתולים אלה לא הגיעו הלילה לאזור.
הג`ינג`י פתח ואמר (או ילל): "אויה לי... איכה אבלה בבדידות את לילי? איכה אבלה?"
שני החתולים האחרים קצת נעלבו – אולי אפילו מאוד נעלבו – מכך שהג`ינג`י לא רואה בהם חברה ראויה לבילויים.
החתול השני, שהיה שחור לבן ושמנמן, הגיב בעוקצנות מסוימת: "הוי, אחי החתול, נקומה אולי ונשב שם ממול? אולי?"
לא לגמרי היה ברור אם הוא התכוון ששלושתם יקומו וישבו ממול בתור בילוי, או שבעצם הוא רומז לחתול השלישי (הלבן הצח כשלג) שעליהם לעזוב את הג`ינג`י המעצבן שלא נאה לו להיות בחברתם.
גם לחתול הלבן לא היה ברור למה מתכוון השחור-לבן לכן הוא הסתפק בלומר "אחי חתולי" ולאחר הפסקה קצרה הוא נאנח אנחה עמוקה היישר מן הלב.
שני החתולים האחרים ראו באנחה זו סימן מובהק בשבילם והצטרפו אליה כאילו היו חתלתולים צעירים שאימם שכחה אותם.
אנחה רדפה אנחה ונדמה היה שכבר לא מדובר בשלושה חתולים בוגרים ונמרצים אלא רק בשלושה חתלתולים קטנים שעדיין חוששים מהחיים ללא אמא.
במוחו של הג`ינג`י עלתה לפתע מחשבה מחרידה: אם הם יישבו פה, או ממול – האם הם יחדלו להיות בני חתול?
זה היה מדאיג מאוד. הוא לא היה מוכן להיות משהו אחר מאשר חתול אפילו תמורת כל הטונה שבעולם.
נראה היה שהשחור-לבן הבין אותו, כי הוא קבע בפשטות: "חתול הוא חתול".
הבחינו שלושת החתולים כי האמירה הזאת מסכמת את כל מה שניתן לומר על חתולים וגם את הסיפור והשתתקו.
והירח המשיך להסתכל בפניהם והמשיך להיות נוגה – אך כבר לא בגלל האור המלאכותי של בני האדם אלא בגלל שהוא פתאום הבין שהוא לא היה ולעולם לא יהיה חתול.
מוסר השכל: איכה אבלה בבדידות את לילי?
שבת שלום!
תודה לאברהם חלפי שכתב את מילות השיר המקורי ולעננת שבקשה ממני לכתוב סיפור לפי השיר.
והרשומה המומלצת היא – איפה הייתם ב-11.9.2011? – בבלוג של החיים בכלל