אל מול ה'כוניפה'

 

למה היא מרגישה מטומטמת?

בדבריה מיכל סיפרה לי שהיא "מרגיזה" את עצמה ומייאשת את עצמה בעזרת מחשבותיה המבוססות על אכזבתה הקשה.   

       הזיכרונות הציפו אותה והדירו מעיניה שינה . היא התחבטה בסוגיות כמו ערך עצמי ויכולת להיות נאהבת בזכות ולא בחסד.

  

מול הכוניפה

כמו נשים אחרות גם מיכל חווה ייסורים סביב אהבה נכזבת.

ייסורים גופניים וייסורים רגשיים המטלטלים אותה ומנפצים את

עולמה הפנימי שוב ושוב.

היא נכנסה למעין לופ והמעגל שנוצר בה מתחזק בתוכה. זה

עורר בי חשש לשלומה.

ייסורי הבדידות והכמיהה לאהבה קשים מנשוא ועלולים להוביל

למחשבות אבדניות עד כדי ביצוע ממש של ניסיון אובדני.

בפרט כאשר היא רואה סביבה נשים אחרות שבהשוואה אליה -

הן בעיניה -הרבה פחות ממנה והן מצליחות לבנות זוגיות ארוכת

טווח.

 הן אף מתחתנות עם גברים המעריצים אותן... בלשונה של

מיכל אישה כזו מכונה "כוניפה" והיא משווה אותה לשניים מתוך

ארבעת  המינים: "  XXX  הכוניפה הזאת, אין בה  טעם וגם לא

ריח והוא 'מת' עליה "היא סיפרה על מכרה משותפת וצליל של

קנאה בקולה "בשבוע הבא הם מתחתנים. מה הוא מוצא בה?

מה יש בה שאין בי?!"...

כשיצאה מביתי ניסיתי לברר תשובות לשאלות שונות שצפו בי

במהלך פגישתנו.  

  עיינתי בכתבים של בעלֵי - שֵם וקיבצתי  כאן חלק מהדברים.

 

מה זאת אהבה? 

רגש האהבה הוא רגש שהעסיק ומעסיק את בני האדם מאז

ולעולם.

ספרים, שירים, מחזות, סרטים ומה לא - נוצרו סביב עניין אהבה

 ואפילו נחגג חג לכבודה בתרבויות שונות כולל היהודית.

 מי מאיתנו לא התרגש מסיפורם של רומיאו ויוליה? מהסרט

"חלף עם הרוח" (לפחות בפעם הראשונה) או  מאהבתו

של מרקו לאימו וממסירותו כלפיה בסדרה "הלב"?

עם השנים הבנו שיש סוגים שונים  של אהבה אך עוצמתם היא

עזה. כמעט כמוות. כמעט כקנאה.

בהיותנו יצורים רגשיים, אנו סבורים שרגשות הם חוויות מודעות.

מי לא חווה בחייו אהבה?.

נראה כי עניין האהבה אינו דורש הסבר. מנקודת מבטו של

המאוהב הרי שבאהבה חשובה רק ההרגשה.

יחד עם זאת, המנסה להבין מהי הרגשה, מדוע היא מופיעה,

מנין באה, ומדוע יש אנשים המעניקים אותה או זוכים לה בקלות

רבה מאחרים - ואיך ניתן לגרום לזולת להתאהב בנו- אנו

נתקלים במחסום.

מחסום זה - מעבר להיותו נובע מכך שרגשותינו מופשטים -

נמצא במקום משכנם של רגשותינו.

 

"עַל-מִשְׁכָּבִי, בַּלֵּילוֹת, בִּקַּשְׁתִּי, אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי; בִּקַּשְׁתִּיו, וְלֹא מְצָאתִיו" (שיר השירים,ג,א)

שלמה המלך הקדיש לאהבה ספר אחד מהטרילוגיה שלו שיר

השירים- משלי - קהלת.

בטרילוגיה זו תופס רגש האהבה על מגוון צורותיה מקום נכבד.

"שיר השירים" מיוחס לאהבה בין עם ישראל לאל אך הוא רצוף

תיאורים מגוונים על מערכת היחסים בין גבר לאישה.

"החוקרים המודרניים סבורים כי אין מדובר ביצירה אחת אחידה,

אלא באנתולוגיה של שירי אהבה קצרים שאין קשר  ביניהם.

אמנם יש בין שירי הספר אחידות סגנונית ורעיונית רבה, אך עם

שירים אלו נמנים שירי אהבה של נוף כפרי, שירי רועים, שירי

כורמים, שירי אהבה של נוף עירוני ושירי חתונה. יש במגילה

שירי אביב ופריחה, שירים שהם מונולוג של בחור או בחורה,

שירים שיש בהם דיאלוג בין בחור לבחורה ושירים המכילים

דיאלוג בין נערה לאחיה (אח מפורש כמאהב גם כן)

לדברי החוקרים, מגוון כזה של שירים חובר על ידי יוצרים שונים,

והושר בזמנים שונים ובנסיבות שונות."

(מתוך ויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D
)

רגשות הנפש - דקארט

מקום משכנם של רגשותינו ותפקידם במערכת היחסים גוף-

נפש העסיקה פילוסופים נוספים משחר ההסטוריה

האנושית ולאורכה.

בינהם גם דקארט. בספרו האחרון, "רגשות הנפש " (1649),  –

מתמודד דקרארט השכלתני עם מורכבותה של הנפש האנושית.

צעד אחר צעד הוא מגדיר את הרגשות השונים ומעניק הסברים

מדעיים על פי דרכו לסיבות היווצרותם ולתפקידם בחיי האדם,

כל זאת במטרה להדריך את הקורא אל עבר החיים הטובים. 

דקרט אינו דוגל בהכנעת הרגשות אלא שואף לגייס את הרגשות

לטובתה של הפעילות התבונית האנושית.

בספרו הוא טען בכ- 250 פסקאות שהנפש שוכנת במוח - בעצם

הלוז.

 

פרויד ומדענים אחרים

מדענים שונים ובכללם גם פרויד  ניסו לברר סוגיה זו .

פרויד אמר כי הלא-מודע הוא משכנם של רגשותינו, המנותקים

פעמים רבות, לדבריו, מהתהליכים הנורמליים של המחשבה.

מכל מקום, עשרות ומאות שנים מהם אנו עדיין מתחבטים

בסוגיות  אלה ממש.

ברמה כלשהי כל אדם יכול לזהות רגש. כולנו מסוגלים להרגיש :

אהבה ,שנאה ,פחד, חיבה, קנאה, עוינות, כעס או שמחה וכו'.

מדוע נדמה  לנו לעיתים קרובות שאי אפשר להבין את

הרגשות? לשלוט בהם? לנתב אותם? 

רבים רוצים להבין את מנגנון הפעולה של הרגש :  כיצד

משפיעים רגשותינו על כל היבט אחר של חיי הנפש שלנו,

איך הם מעצבים את תפיסותינו, זיכרונותינו, מחשבותינו

וחלומותינו? האם הם משתנים? האם הם מוּלדים? האם

אינטואיציה היא הרגשה? רגש? האם הם ניתנים לפיתוח או

להכחדה? לשינוי? להתפתחות?

 

המוח הרגשי 

הגישה החדשה הבוחנת את ה"מוח הרגשי" טוענת שהרגשות

פועלים על פי חוקי ההתניה של פבלוב .

כידוע, "אנרגיה הולכת אחרי המחשבה ומתאימה את עצמה

אליה". אי לכך נוצר מעגל: רגשות – מחשבות – רגשות

 - פעולה/תגובה - הסביבה משתנה – הפרט שוב מגיב : רגשות

– מחשבות – רגשות – פעולה וחוזר חלילה. אך האם רגשותינו

נולדים מזיכרונותינו או שמא זיכרונותינו מעוצבים ע"י הרגשות?

נראה כי גם כאן יש היזון חוזר בין רגשות לזיכרונות ונוצר מעגל.

האם ואיך ניתן לפרוץ מעגל כזה אם הוא הרסני?

על פי פרופ' לדו כדי לפרוץ מעגל שכזה יש להשתמש

ביצירתיות.

יצירתיות היא מפתח חשוב בקיום האנושי והיא כלי חשוב

בגיבוש פתרונות למצבים שונים.

 

איך לפתח יצירתיות?

 

כדי  לפתח יצירתיות ולפתור חסמים או קשיים רגשיים יש לפתח

הבנה .

כדי להשכיל פניתי למאמריה של פרופסור שונית רייטר בנושא

"פיגור שכלי ויצירתיות"  ומאמרים שונים בנושא החינוך המיוחד.

הנחתי שאם  זה טוב לבעלי צרכים מיוחדים זה ודאי יכול לשרת

 גם אוכלוסיות נוספות.

השתמשתי בהגדרה שהופיעה באחד הראיונות עימה שפורסמו:

"ההגדרה שנתן צוות החשיבה של הרוורד היא: "הבנה היא

 היכולת  להשתמש בידע מסוים בדרכים חדשות ושונות כגון

: להסבירו, למצוא עדויות ודוגמאות, לעשות הכללות, ליישם את

הידע, לעשות אנלוגיות ולהציג את הידע בדרכים חדשות".

המחברים מצביעים על כך כי חשוב לזכור שהבנה היא תהליך

מתמשך. על מנת לפתח הבנה ממליץ הצוות להרבות בפעילויות

מעוררות מחשבה לפי הגדרת המושג של הבנה - להרבות

בהסברים, בהכללות, ביישום הידע בהצגת שימושים רבים

ושונים לידע.למידה שיש עמה הבנה איננה עניין לשיעור מיוחד,

נפרד, אלא היא נעשית באופן רצוף כחלק אינטגראלי של כל

למידה.

היא מבוססת על הקשבה לתלמיד, על עידוד התלמיד להרהר

על הדברים שהוא לומד, עידודו להשתתף בדיונים ודגש על

 ההתייחסות של המשתתפים אחד לדברי השני. "

עפ"י פרופ' רייטר היצירתיות היא תכונה מולדת אצל בני אדם ,

אינה תלויה ברמת האינטליגנציה, חיונית לתפקוד ולהסתגלות

יומיומיים, ניתן לטפח אותה . ניתן לאפשר לאנשים בעלי פיגור

שכלי לבוא לידי ביטוי עצמי ומימוש באמצעות כישוריהם

היצירתיים בתחומי אמנות שונים בהם ניחנו כגון: דרמה,

מוסיקה, ציור, פיסול, צילום.

 

שבע אינטליגנציות ואיווט אחת 

בהתבסס גם על דבריו של גרדנר המשכתי את הנסיון למצוא

ולגבש תשובה. גרדנר מציע

שבע אינטליגנציות  מרכזיות: אינטליגנציה

מוסיקלית, גופנית – תנועתית, לוגית – מתמטית, לשונית,

מרחבית, בין אישית ותוך אישית.

בכל אחת מאינטליגנציות אלה ניתן לאפשר ביטוי יצירתי של

התלמידים בפתרון בעיות, בביטוי אמנותי, במשחק,

ע"י כך ניתן גם לפתח את היכולת היצירתית של הפרט.

 

נזכרתי באיווט ובתרגיל שערכה לי כדי שאוכל להתחבר לקלפים

מהאינטואיציות שלי.

למרות שעצב החל להשתלט עליי המשכתי במשימה ותודה לאל

גם על האינטרנט שברשותי.

 

מיכל מטומטמת?! הרי מה שקורה לה ממש לא הגיוני!

מיכל כמו בנות אחרות שהגיעו אליי עם סיפורים דומים היתה

מוצפת רגשית. היא הרגישה מטומטמת.

הרגישה שלכוניפה יש יותר שכל ממנה. ההצפה הרגשית

שחוותה גרמה לה נדודי שינה וירידה במשקל.

אמרתי לה שידוע לכל כי  לרגש כח להציף אותנו גם בניגוד

לרצוננו.

מיכל היא בחורה חכמה ולא שייך למצבה שום טמטום -אולם,

האהבה והאכזבה גורמות לה להתנהג אחרת. 

אחרי שיצאה מביתי הרהרתי: האם העובדה שהיא משכילה

ואינטליגנטית סותרת את יכולתה להתנהג כראוי

במצבים מעין אלה? מה על מיכל לעשות כדי לשנות את מצבה,

להתאהב ולגרום לגבר להתאהב בה בחזרה? איך

היא תצליח לפרוץ את מעגל האכזבה והכאב ולהגיע למשאת

נפשה - זוגיות שרירה ואוהבת? איך היא תוכל לשנות

את נתיבי החשיבה במוח ולעצב מעגלים ראויים יותר למען

עצמה ולמען עתידה?

 

היכן התשובות?

תשובות אחדות מצאתי בספרו של גולמן: "אינטליגנציה רגשית

עולה בחשיבותה על מנת המשכל (IQ)".

דניאל גולמן לא טומן ידו בצלחת. תגליותיו המרתקות של לדו

שימשו בסיס והשראה לספרו "אינטליגנציה רגשית

עולה בחשיבותה על מנת המשכל (IQ)" וכך כותב שם גולמן: 

"מחקריו של לדו, הם מהפכה בהבנת חיי הרגש, כי הם

הראשונים שחשפו נתיבים עצביים של רגש שעוקפים את

הקליפה החדשה.

הרגשות האלה, שמגיעים ישירות אל האמיגדלה, כוללים את

 רגשותינו הפרימיטיביים והעזים ביותר. הנתיבים העצביים

האלה מסבירים איך  יכול רגש להשתלט ולהכריע את

החשיבה הרציונלית." 

התנחמתי בכך שעל פי גולמן, האינטליגנציה הרגשית אינה

מקובעת ברגע הלידה. בספרו הוא מראה במדויק איך

אפשר לטפח ולחזק את האינטליגנציה הרגשית של כולנו וכיצד

 לעצב מעגלי מוח ראויים כבר מילדות למען ילדינו ולמען עתיד

האנושות.

 

" גַּן נָעוּל, אֲחֹתִי כַלָּה; גַּל נָעוּל, מַעְיָן חָתוּם." (שיר השירים, ד, יב)

הזמנתי את מיכל לכוס קפה . אני מאמינה שיחד נוכל למצוא

דרך לפתח יצירתיות באמצעות דמיון מודרך כדי לכייל מחדש

את מוחה לעבר חלום חייה - זוגיות המבוססת על אהבת אמת.

השמעתי ברקע את השיר "גן נעול" של רחל.

מי אתה? מדוע יד מושטת 

לא פוגשת יד אחות? 

ועיניים, אך תמתנה רגע, 

והנה שפלו כבר נבוכות 

 

גן נעול - לא שביל אליו לא דרך. 

גן נעול - אדם. גן נעול. 

האלך לי, או אכה בסלע 

עד זוב דם.

 

https://www.youtube.com/watch?v=8mbykdTsfzo

 

ואז הגיעה עליזה עם סיפור כאוב משלה...