שם הספר: דרך המלכים
שם הסופר: ברנדון סנדרסון
תקציר (מגב הכריכה): רושאר הוא עולם של אבן וסופות. סערות אימים שוטפות את פניו ומכתיבות את תנאי המחיה של בני האדם והעולם. צמחים מסתתרים בתוך קונכיות, עצים מושכים פנימה את ענפיהם והדשא נסוג אל האבן.
מאות שנים חלפו מאז נפילתם של עשרת המסדרים המקודשים של אבירי האור, אבל חרבות ושריונות הרסיס שלהם עדיין קיימים: חרבות רבות עוצמה וחליפות שריון אימתניות שהופכות אנשים לכמעט בלתי מנוצחים בקרב. אנשים מוכרים ממלכות עבור חרבות רסיס. מלכים יוצאים למלחמות רק כדי לזכות בהן.
מלחמה אחת כזאת משתוללת במישורים המנופצים. קאלאדין, שהפך משוליית מנתח ללוחם חניתות כדי להגן על אחיו הקטן, נמכר לעבדות. במלחמה חסרת היגיון שבמהלכה נלחמים עשרה צבאות בנפרד נגד אויב יחיד, הוא נאבק להציל את אנשיו ולהבין מדוע המנהיגים מאמינים שניתן לוותר על חייהם.
הלורד הבהיר דאלינאר קולין מפקד על אחד מהצבאות הללו. כמו אחיו, המלך המנוח, הוא מוקסם מספר עתיק ששמו דרך המלכים. חזיונות מסתוריים טורדים את שלוותו, ומראים לו את ימי קדם ואת אבירי האור, עד שהוא מתחיל לפקפק בשפיותו.
בצדו האחר של העולם מבקשת אישה צעירה בשם שאלאן להתמחות בחסותה של מלומדת מוכשרת וכופרת ידועה לשמצה, אחייניתו של דאלינאר, ג'סנה. אף-על-פי שהיא אוהבת ללמוד, מניעיה של שאלאן אינם טהורים. היא מתכננת גנבה מתוחכמת ונועזת, והמחקר שהיא עורכת עבור ג'סנה מרמז על סודות מעברם של אבירי האור ועל הסיבה האמיתית למלחמה.
דעה אישית: אני מאוד אוהבת את הספר הזה וחושבת שהוא נפלא. העולם החדש שנחשפתי אליו מעניין ומושך, ומקורי בצורה מדהימה. הדמויות הראשיות, שיש נקודת מבט של כל אחת מהן- קאלאדין, דאלינאר ושאלאן - כל אחד מהם מעניין ובעל עומק, ומתמודד עם סודות שונים שקשורים אחד בשני.
העלילה מותחת ומתקדמת בצורה נהדרת כשכל פעם הקורא נחשף לעוד פרט על העולם ולומד להכיר יותר לעומק את הדמויות ואת הסיפור שלהן. בנקודת המבט של קאלאדין, לדוגמא, יש חלקים שמתרחשים לפני זמן העלילה העכשווי ונותנים לנו מידע על האירועים שהובילו אותו להיות מי שהוא. כמו כן, יש גם נקודות מבט נוספות של פרק או שניים שחושפות מידע נוסף ומספקות זווית ראיה נוספת ומעניינת.
לדעתי, בספר הזה יש איזשהו קסם שמרתק את הקורא אל העלילה, הדמויות והעולם החדש המרתק והמופלא שנחשפים אליו בספר, הדילמות על דת ומוסריות במלחמה והנשים בחברה והיחס לאומנות ויצירה. הוא הבסיס, התחלה של סדרה, והוא נפלא ככזה וגורם לך לרצות מיד את ההמשך. אישית, אני גם מאוד אוהבת את דרך הכתיבה של הסופר ואת הרעיונות שלו. הנה לכם ציטוט גאוני מהספר: "אומנות סובבת כולה סביב היצירה. זאת נשמתה, מהותה. יצירה וסדר. לקחת משהו לא מסודר - כתם דיו, דף ריק - ובנית ממנו משהו. יש מאין. נשמת הבריאה."
הערה: הספר פוצל בעברית לשני חלקים בגלל האורך שלו, יותר מאלף עמודים.
לסיכום - מומלץ מאוד מאוד לקריאה.
~.~
גמר חתימה טובה לכולן.ם וצום קל למי שצם.ה
