החופשה האנגלית שלי- פרק שלושה עשר

הבוקר התעוררנו מוקדם - מוקדם - מוקדם בבוקר, קיפלנו את עצמנו ותכננו להגיע לדירה שלנו בלונדון ב- 9 בבוקר, לפרוק מזוודות, להחזיר את האוטו ליורופקאר ולהמשיך לטייל בלונדון ברגל.

 

שמחים וטובי לב, יצאנו ב- 6:30 מהבית בקוטסוולד.

טוב, לא ממש שמחים- אפשר להגיד שאנחנו עצובים מאד להיפרד מהיופי הזה:

טוב, גם לא ממש טובי לב, כי כשהגענו בערך לאמצע הדרך, פתאום התנועה נעצרה:

 נעצרה לגמרי. בצד השני של הכביש הבחנו באמבולנסים:

ובכבאיות:

 

דרמה. ושובל ארוך של מכוניות השתרך מאחורינו ומלפנינו:

הטייס בדק ומצא באתר חדשות, כי סיבת העיכוב הוא התהפכות של מכונית, ושבהערכה גסה, התנועה תתחדש רק בעוד שעתיים.

אלו היו שעתיים ארוכות מאד. במהלכן התכתבתי עם מייק, בעל הדירה שלנו, ששאל אם הגענו ואם הכל בסדר, ושהדירה ממתינה לנו נקייה, יש רק פרובלם קטן, הדיירים הקודמים בדירה הצליחו לתקוע את הפקק בכיור, ומחר יגיע שרברב לתקן.

כשהתנועה נפתחה, כעבור שעתיים, עצרנו בקוסטה, עשינו הערכת מצב והבנו שהאיחור בהחזרת הרכב יעלה לנו בעוד יום שכירות. אך כפי שאומרים אצלנו בעדה: כפרה.

חצי שעה אחרי הקפה, סוף סוף הגענו ללונדון. העיר הזו כל כך מגניבה, שאפילו לעמודים שלה יש מקל סלפי משל עצמם:

אח, לונדון על ראש שמחתנו! כמה שאני אוהבת, מתה, חולה, מטורפת, ועוד ביטויים מוגזמים של חיבה, על העיר הזו.

 

כשאנחנו מגיעים לדירה ששכרנו ממייק מairB&B אנחנו מגלים שהיא ממוקמת ממש מול מוסך, שזה נראה לנו קצת מפוקפק, אבל אנחנו שומרים על ראש פתוח, וכשאנחנו פותחים את דלת הכניסה, תמונתה של סבתוש מקבלת את פנינו:

אנחנו מיד מחייכים, כי אנחנו מבינים שהגענו לדירה מגניבה עם בעלים מגניבים, והדירה מתגלה כדירה מקסימה בת 3 קומות- מודרנית, נקייה וחדשה:

אני מודיעה למייק שהוא יכול לבטל את השרברב, כי בעלי הצליח לתקן את בעיית הכיור, וכל הצדדים מאושרים.

מפלס האושר עולה, כשאנחנו מחזירים את האוטו בתחנת ויקטוריה, והפקיד המתוק מודיע לנו שהוא לא מתכוון לגבות קנס על האיחור בהשבת האוטו. אני מודיעה לו שהוא איש טוב וגם הפעם כל הצדדים מאושרים.

בתחנת ויקטוריה אנחנו רוכשים 4 כרטיסי אוייסטר, ומתחילים לצעוד ברגל:

הכיתובים האלו על הכביש הם מצילי חיים- כי כשחוצים את הכביש האינסטינקט הוא להסתכל דווקא שמאלה:

ובאופן כללי, תמיד כדאי להסתכל ימינה.

אנחנו צועדים את כל הדרך מתחנת ויקטוריה- לכיוון ארמון בקינגהם:

חולפים על פני קלרנס האוס, ארמונם של צ`ארלס וקמילה:

קצת אחרי הארמון, ניצבת אנדרטה נוגעת ללב:

היא מוקדשת למלך ג`ורג` השישי ולמלכה האם, הוריה של המלכה אליזבט:

יש בה ריקועי ברונזה בתלת מימד, המתארים ארועים מרכזיים מחייהם:

המלך ג'ורג' והמלכה האם יקרים לליבו של העם הבריטי: הם ייזכרו לעד בזכות התנהגותם האצילית בזמן מלחמת העולם השנייה. לא רק שהם לא עזבו את לונדון המופצצת, הם יצאו לרחובות ועודדו את העם.

אלה הם ראשי התיבות המסמלים אותם. ג`ורג` השישי:

המלכה אליזבט האם:

 

הילדים נפעמים מהעיר המשגעת הזו. ולמרות שעבורנו זו הפעם הרביעית שאנחנו מבקרים בה, זה מדהים לחוות ביחד איתם את ההתרגשות של הפעם הראשונה.

אנחנו לוקחים אותם לאכול במסעדה האהובה עלינו, גרפונקל`ס. מה שמקסים זה, שאכלנו בדיוק כאן לפני 25 שנה בירח דבש שלנו:

מד הצעדים שלנו בסלולרי לא מפסיק להתפעל מאיתנו ולחלק לנו שבחים: ועכשיו הגענו לכיכר פיקדילי:

בחנות הקולית "קול בריטניה":

ובחנות של M&M

מצ`יסטה הפטריוטית קונה סוכריות, אבל רק בצבעי כחול לבן!

יש שם אפילו מעבדה, בה יכולים להכין לך סוכריות ע"פ בחירה אישית:

בכיכר לייססטר, ילדים חמודים משתעשעים במזרקות:

וג`יימס בונד משקיף על כולנו מלמעלה:

הטייס מתרגש לגלות אסטון מרטין, כמו של ג`יימס בונד:

ותיבת דואר מתקופת אדוארד השביעי כבר היתה לנו?

ובלונדון, כל הדרכים מובילות לאוקספורד:

ואנחנו מטיילים ודוגמים את בתי הכלבו.

מד הצעדים מריע לנו, הוא מודיע כי צעדנו 14 ק"מ היום, ואנחנו קצת נבהלים, אז כדי לשמור על חוק שימור האנרגיה- עוצרים לתה מלכותי:

חלונות הראווה של סלפריג`ס מוקדשות לשעון של אפל:

ובמרקס אנד ספנסר מוסרים לכם ד"ש:

דקה לפני שסגרו את ג`ון לואיס, הספקנו לרכוש מזוודה חדשה, כדי שיהיה איך לשנע את כל הכבודה שרכשנו בשבועיים האחרונים, ואנחנו חונכים סוף את כרטיס האוייסטר שלנו ויורדים לטיוב:

 

תודה שטיילתם איתנו בלונדון היום, נשוב לחרוש אותה גם מחר ובימים הקרובים,

אני הייתי איילת גזית, שלום ולילה טוב.