ביקור האושפיזין בסוכה
זהו.הגיע ערב החג, הסוכה מוכנה מקושטת ומעוטרת. כהלכה
שולחן עריך עליו פרושה מפה לבנה יפה ועליה מונח. יין לקידוש וחלה טרייה
. עוד רגע הארוחה מוכנה
ואז מתחילים להגיע האורחים המכובדים. כולם עטורי זקנים לבנים וכותונת לבנה , ארוכה לבושים.
בראש הולך אברהם אבינו, מראהו מכובד
צועד בקלילות כאילו עול ימים הוא אך לכל ידוע שהוא בא בימים
בידו אוחז בנו יצחק גם הוא לא מן הצעירים ומוביל לראש השולח, מתיישב לידו,
ליצחק נראה מרחוק ומהורהר ,מבט עצוב בעיניו, אולי לא שכח שאביו כמעט עקד אותו?
אחריהם הגיע יעקב , פניו מאירות כאמרות "שמח אני להיות כאן"
עוד הגיע יוסף בנו האהוב ומיד לידו יושב, מביטים הם אחד לשני ומחייכים חיוך אומר דברים נסתרים.
האורחים המכובדים ממשיכים להגיע והפעם משה רבינו הגדול מכולם אותו מלווה אהרון שהיה לו לפה לפני כולם.
אחרון המכובדים הוא דוד המלך בכבודו ובעצמו .
נער אדמוני יפה עיניים בידו האחת המקלע בו הרג את גולית
ובידו השנייה הכינור להנעים הישיבה בסוכה בקולו הערב ונגינתו הקסומה,
לא סתם נאמר עליו נעים זמירות ישראל.
זהו, האושפיזין כולם יושבים במקומותיהם בסוכה
ואליהם מצטרפים שאר האורחים בני המשפחה
כל אחד תופס מקומו והסעודה מתחילה.
הנאה גדולה נהנו כולם הן מהארוחה הטעימה
והן מהאווירה הטובה.
ומהשמחה הרבה ששררה בסוכה כמו בכל שנה בחג הסוכות ובשמחת תורה.
אילה
