הבוקר שלנו נפתח עם ארוחת בוקר של אלופים:
את הארוחה המושקעת הזו הכינו לכבודנו רחלי וצחי, שבחודשיים האחרונים פותחים את העיניים כל בוקר אל הנוף הקסום הזה:
וזה גם הנוף שהם ימשיכו לראות בחמש שנים הקרובות:
רחלי היא הקונסולית הכללית החדשה של לונדון, צחי ששירת עם מקגייבר בצבא עובד כעת במשרד התיירות- והוא עושה את ההיפך ממה שאני עושה: משכנע בריטים לבוא לבקר בישראל .
אחרי האוכל, ירדנו כולנו לפארק השכונתי שלהם, Battersea Park, שהוא הפארק הכי לא תיירותי בלונדון, אבל מקסים ומלא בפינות חמד.
כשיצאנו מהפארק, עלינו על גשר צ`לסי:
שמוביל לשכונת צ`לסי המגניבה:
שכונת צ`לסי היא השכונה היוקרתית של לונדון. האווירה כאן היא שקטה יחסית למרכז לונדון, שכונתית ומגניבה, עם חנויות בוטיק יפות וחלונות ראווה משגעים:
תוך כדי צעידה, נוכחתי לגלות כי הנהג שאמור להסיע אותנו לשדה התעופה מחר ירד למחתרת, לא משיב לי למיילים ולא עונה לטלפונים (רמז מטרים: היופי הזה עומד להסתיים).
איזה מזל שבמקרה הקונסולית של לונדון היתה איתנו, ובשיחת טלפון אחת סידרה לנו הסעה חלופית, פירסט קלאס.
רחלי וצחי, אני יודעת שאתם קוראים כאן, רציתי להגיד לכם שוב שאתם מהממים. הילדים שלנו היו מוקסמים מכם ומהאירוח החם שלכם, ועליכם לדעת שכדי להקסים את הילדים שלי צריך להיות מינימום מלכת בריטניה. אז כך שאתם מדורגים אצלנו גבוה.
תודה רבה רבה, היה לנו בוקר מקסים אתכם ובהצלחה בתפקידים החדשים.
אחרי שנפרדנו מרחלי וצחי, נסענו לארמון קנזינגטון:
וויליאם וקייט, הגירסה הישראלית, אך הלא פחות זוהרת:
מול הארמון ניצב פיסלה של ויקטוריה (הטייס: "המלכה ויקטוריה בשבילך!")
הטייס: "ידעת שלמלכה ויקטוריה קראו ככה על שם התקופה שהיא חיה בה, התקופה הויקטוריאנית?"
כמו לכל בית פשוט פשוט פשוט, יש לארמון קנזינגטון גן.
ואגם:
"רואים את הספסל הזה?" שואל הטייס "השם שלי ושל המצ`יסטה רשום עליו"
"רואים את שני הכסאות נח האלו? השם של אמא ושלי כתוב עליהם" ענה לו מקגייבר:
אחר כך המשכנו לצעוד ביחד:
הידעתם כי בסלנג בריטי, קוראים לשוטר עירוני "בובי"?
זהו כינוי חיבה שהוטבע כמחווה למייסד המשטרה, ב 1829 סר רוברט פיל.
הנסיכה דיאנה, השם יקום דמה, התגוררה בקנזינגטון, והשביל המקיף את הארמון מוקדש לזכרה:
יש גם אנדרטה לזכרה וגן משחקים.
ביציאה מגני קנזינגטון ניצבת האנדרטה שהקימה המלכה ויקטוריה לזכרו של בעלה האהוב אלברט:
חדי העין שבינכם בוודאי מבחינים במטוס שעובר בסמוך לפסל של אלברט. זהו מטוס החיפוש שאמריקן אקספרס שלחו אחרי. מאז שהגענו ללונדון הם מודאגים לאללה ולא רגועים.
אפרופו אלברט, הנה אנקדוטה שבטוח בטוח בטוח לא ידעתם עליו.
בתקופה הויקטוריאנית גברים נהגו ללבוש טייטס צמודים: אופנה מכוערת לכשעצמה, אך היא הפריעה לאלברט במיוחד להראות ממלכתי. בכדי לפתור את הבעיה הבולטת, הוא עשה פירסינג בצורת טבעת בקצה האיבר שהפריע לחזות הייצוגית שלו, ואת הפירסינג קשר לחגורת המכנסיים בלולאה מבפנים, וכך הושג מראה חלק וייצוגי.
אני יודעת שהגברים שבינכם מתפתלים כעת, אך מאז ועד היום, יש אמיצים שבוחרים ללכת בדרכו מסיבותיהם האישיות, והם מבקשים מאיש הפירסינג שיעשה להם " Prince Albert".
ואם אתם לא מאמינים, תעשו גוגל.
תמיד שמחה להעשיר לכם את הידע באינפורמציה שימושית וחשובה
ממול לאנדרטה של אלברט, שוכן Royal Albert Hall:
אף אכלנו צהריים בקנזינגטון במסעדה היפה הזו:
את 3 התמונות הבאות העתקתי מהאתר של המסעדה, כדי להראות את יופיה:
כנראה שהם התארגנו לכבודנו ימים מראש, אחרת אי אפשר להסביר את הכלים בהם הוגש לנו האוכל:
מהמם.
אפרופו מהמם: מייק, בעל הדירה שלנו, השאיר לי במטבח חבר וחברה לשעת צרה:
ואת הפוסט הזה אני כותבת בסיוע חברתי החדשה:
בטוחה שהרגשתם את ההשפעה החיובית שלה עלי.
שיהיה לכולם לילה טוב.
*
*
*
בכל זאת רצתם לגוגל, הא?