אמא שלי מבחינת חינוך מאוד מאמינה ב"חוסך שבטו שונא בנו". הבעיה עם אמא שלי שהיא לא מוכנה לקבל שיש דעות שונות משלה - היא פשוט בטוחה שרק הדרך שלה נכונה. מה שמפריע לי זה שהיום כשיש לי שני ילדים הגדול ג' בן שנתיים וחודשיים והשניה ש' בת חמישה חודשים היא מטיפה לי על החינוך שלי. היא חושבת שאני לא מספיק נוקשה עם הילד ושמבחינתה זה לא חינוך אז הנה כמה מילים שאמא לא תשמע ממני (אני מקווה). אגב כהקדמה אחי גר עם אשתו וילדה בת שמונה חודשים בשפ ל' אצלה הורי והוא פשוט כמו בובה של אמא שלי ואשתו חסרת חוט שדרה כך שאמא שלי מנהלת אותם.
אמא, את גידלת אותנו ואני מודה לך מקרב לב על הכל אבל כמו שאת גידלת אותנו כי את האמא שלנו אני רוצה לגדל את הילדים שלי ולהחליט על חינוכם כי אני האבא שלהם - לא את. אני מוכן לשמוע ביקורת אבל לא תכתיבים בסופו של דבר אני ואשתי נחליט. אני חושב שילד בן שנתיים עדיין קטן ואני מעדיף לתת לו לפרוח ולפתח את הביטחון העצמי שלו והסקרנות שלו. אם הוא עושה משהו מסוכן אז אני אמנע ממנו אבל בן שנתיים הוא לא ילד בן שש ולכן גם הפניה אליו היא ברמה שלו. את שואלת למה אני נוהג בו בכפפות של משי והתשובה שלי כי הוא הדבר הכי יקר לי בעולם. את מזועזעת שהוא עם רצונות משלו ושהיה קשה לו להיות בסוכות בסוכה ואני שמח שיש לי ילד שיודע מה הוא רוצה וחושב שילד בן שנתיים שהיה שעה ורבע בבית כנסת ומיד אחרי זה נכנס לסוכה צפופה מרגיש כלוא וקשה לו והוא עייף בשעה שמונה בערב אז ברור שיהיה קשה. את היית צועקת על ילד כזה ו"מעמידה אותו במקום" אם הוא היה שלך אבל למזלו הוא הילד שלי ולא שלך (אגב עובדה שבחג עצמו למחרת בצהריים כשהוא היה עירני אחרי שנת צהריים היה יותר קל והוא אכל איתנו והיה לו כיף).
מפריעה לך העובדה שהוא יותר מידי עצמאי? את אומרת לי כהערת אגב שילד בן שנתיים לא צריך לבחור לעצמו את הבגדים ולהכתיב דברים להורים ואני אומר לך שאני עד גיל 15 לא בחרתי לעצמי את הבגדים וזה נראה לי היום חריג הרבה יותר מאשר ילד שיודע איזה צבע הוא אוהב ומה הוא רוצה ללבוש. אני רוצה לפתח לו את הטעם האישי שלו. את אומרת שאני רך מידי? ראיתי איך אחי צעק על ביתו ל' (בת שמונה חודשים!!!) כי היא זרקה צעצוע על הדשא וכשהיא בכתה כשמחליפים לה - זו התנהגות נורמלית לילדה בגילה. לזרוק על הרצפה ולראות מה קורה זה הדרך שלה לחקור את העולם ואתם הקשוחים מידי שחושבים שהיא כבר בת שמונה שנים וכועסים כשהיא בוכה או זורקת משהו.
את תמיד נותנת דוגמאות על אחרים שגידלו ילדים בכפפות של משי עכשיו יש להם בעיות עם הילדים - את לא במצב יותר טוב תסתכלי במראה! אני היו לי בעיות של בטחון עצמי כל החיים ות' אחי את יודעת מה מצבו אני לא אפרט כאן וג' אחי נדרס למוות כשהיה שיכור אחרי שפעמים רבות הזהרנו אותו שהוא מגזים בשתיה ואחרי שמספר פעמים הגיע למיון אז גם לך לא בטוח שהחינוך יצא מזהיר - ציונים בבית ספר ומקצוע טוב זה לא הכל בחיים!
תני לי לעשות את ההחלטות שלי שאני חושב שהן טובות ולחנך אותו אני אכן מחנך אבל לאט ובעדינות כי הוא בן שנתיים בלבד!!!! יש לי ילד חכם ומדהים ומקסים - תתנהגי כמו סבתא ופשוט תאהבי אותו. את הילדים שלך כבר גידלת, לחינוך שלו את לא צריכה לדאוג.
לסיכום
- אין לי בעיה שלילד שלי יש דעה משלו - הוא בן אדם
- אני שמח שהוא עצמאי ובוחר לעצמו חולצות ללבוש
- אני לא מגדל רובט אלא ילד
- מגיל שנתיים וחצי - שלוש אפשר כבר לחנך אותו קצת יותר בצורה בוגרת כשהוא מבין יותר אבל זה לא אומר לשבור אותו או את העצמאות המחשבתית שלו
- אני חושב שהמצב שלו מדבר בעד עצמו הוא חכם, מוצלח, חברותי לגילו, סקרן
- ילד יותר מכל דבר אחר צריך אהבה