בקיצור: הון-שילטון-עיתון בישראל $$$ [4983]
אל רשימת התגיות המסודרת ( <- קליק על)
אל רשימת ההרצאות שלי ביוטיוב ( <- קליק על)
אל רשימת הפוסטים המסודרת בבלוג שלי ( <- קליק על)
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
הפעם ברצוני לדון בפרשת תיקי נתניהו מן ההיבט הסוציולוגי. לפרשה הזו ישגם היבטים פוליטיים, ואני בהחלט מודע להם ואינני מתעלם מהם, אבל בואו ננסה להסתכל על הפרשה רק בהקשר של "האלפיון העליון".
התיאוריה של "האלפיון העליון" אומרת שישנה קבוצה של אנשים עשירים, עשירים מאוד, שעם הזמן מעבירים לעצמם את העושר, את ההון ואת ההכנסות משכר, ומשאירים את יתר 999 האלפיונים עם פחות ופחות. אבל הקבוצה הזאת שולטת במדינה ע"י שליטתה בפוליטיקאים ובעיתונות, מה שניקרא "הון – שילטון – עיתון".
פרשת תיקי נתניהו היא מיקרה פרטי של תופעת "הון – שילטון – עיתון". בנימין נתניהו הוא פה הצלע של ה"שילטון". לנתניהו יש חברים – עשירים. החברים של נתניהו הם שלדון אדלסון, ארנון מילצ'ן, שאול אלוביץ', ג'יימס פאקר, ועוד כמה, בצרפת ובאנגליה, ששכחתי את שמם. לא ידוע לי על חברים של נתניהו שאינם מיליארדרים, אז אולי זה חסרון הידע שלי. כל החברים הללו שייכים לאלפיון העליון, והם תומכים בנתניהו, ותומכים בשילטונו במדינת ישראל, "לטובת מדינת ישראל, כמובן". הצלע השלישית במשולש הנ"ל מיוצגת פה עה ע"י נוני מוזס, המו"ל של "ידיעות אחרונות" ואילן ישועה, המנכ"ל של "וואלה". אנשי "האלפיון העליון" משפיעים על אנשי העיתונות, ולפעמים אפילו שולטים בהם באופן גלוי לעין. שלדון אדלסון מממן את "ישראל היום" במיליון דולר בכל חודש, ומעמיד אותו לרשות נתניהו כ"ביביתון". אלוביץ' דואג לכך שוואלה ייענה לבקשותיה של "הגברת", יסלק ידיעות שפוגעות בה, ויכניס תמונות שלה. נוני מוזס מנהל מו"מ עם נתניהו, ודרכו עם אדלסון, כדי שהעיתון שלו לא יינזק ולא יפשוט את הרגל, ומבטיח סיקור אוהד של נתניהו. וכך נתניהו ממשיך לשלוט במדינת ישראל, בסיוע אנשי "האלפיון העליון", דרך השליטה שלהם בעיתונות, ושטיפת המוח ש"ישראל היום" עושה לקהל השבוי שלו, שמקבל אותו בחינם.
המפתיע בפרשה הזאת, שהמשולש "הון – שילטון – עיתון" אינו מצליח להשאיר את נתניהו בשילטון - אלא רק לטלטל את המדינה מבחירות לבחירות.
המלצה
אם לא קראתם עדיין, או שאינכם זוכרים את מה שקראתם מזמן, אני ממליץ בפניכם לשוב ולקרוא את מניפולציה: איך ניצח ביבי בבחירות בכתובת:
מאמר ש-167 איש כבר קראו אותו.
האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 1,140,157 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
תגובות
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 500 מילים).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
קבלת הודעות על כל מאמר בפוסט הזה
אם ברצונכם לקבל בדוא"ל הודעה על כל פוסט יחדש שמופיע בבלוג הזה (מדי יום) – שילחו אלי מסר בדוא"ל, עם הכותרת "שלח לי את ההודעות על כל פרסום בבלוג שלך", לכתובת:
תגיות
את רשימת התגיות מסודרת לפי מספר הפוסטים תוכל לראות אם תרדו למטה.
את רשימת התגיות מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן כאמור לראות בכתובת:
חיפוש מאמר, או נושא, בשדה "חפש בבלוג הזה", בפינה הימנית העליונה של החלון הזה.
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
תגיות: האלפיון העליון, פוליטיקה, סוציולוגיה, כלכלה, ביבי, עתונות, תקשורת, שלדון אדלסון, ארנון מילצ'ן, שאול אלוביץ', ג'יימס פאקר, ישראל היום, נוני מוזס, ידיעות אחרונות, אילן ישועה, שרה נתניהו, וואלה, בחירות, תובנות,