יפיפה

מה לא הייתי נותנת בשביל ההרגשה הזאת כרגע.

היום עשיתי את הצעד הראשון לטובת בלוג עיסקי. 3 חודשים התלבטתי איפה, מתי, על מה. היום, רק היום עשיתי את הצעד. 

יש לי 3 טיוטות - 2 על דף עם עט ואחת אלקטרונית ומלא רעיונות בראש אבל רק היום זה התחיל לצאת.

מה הקשר ליופי?..

הקשר הוא שכנראה הדבר היחיד שיהיה יפה ואסטטי הסופ״ש יהיה הבלוג. אני רחוקה מלהרגיש יפיפיה. נצווט לי הלב בכל פעם שאני כותבת את המילה הזאת.

לא איכפת לי אם זה נשמע שיטחי, או עצוב כי אני והמשפחה והחברים כולם בריאים, תודה ליקום, פשוט משהו לא מרגיש שלם.

אני לא מסוגלת להסתכל במראה. 

הפנים שלי עייפות מהמחסור באוויר ובשמש.

הרגליים שלי משתוקקות להליכה, לסיבוב על עקבים.

הריאות משתוקקות לטבע.

והעיניים, עדין לא רואות שש- שש, נפרדו מהמשקפיים ואין לי מה לעשות עם זה.

מה שהבטחתי לעצמי שלא יקרה- קרה.

אני עומדת מול המראה, עייפה, מאוכזבת, שרוטה מהמצב.

אני עושה דברים, כמו תמיד, אבל הורדתי הילוך.

אני בן אדם, גם אני, כמו כולם.

העתיד לא ידוע והעבר כל הזמן מנסה להדחף. רק כדי להרגיש שוב את ההרגשה הזאת...

להרגיש יפיפה. יחידה. איתך. על גג העולם.

לחיי החופש,

אנה - שירה.