"העולם כמרקחה" – מאגדות העתונות

     - 544 איש כבר קראו את הסיפור הזה -

אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)

       כשאנו מסתכלים במה שמתרחש בימים אלה, אנו רואים הצטברות של אירועים בעלי חשיבות, כמעט בעת ובעונה אחת:

- החמאס מכה את הפתח ומשתלט על רצועת עזה

- אבו מאזן מפטר את איסמעיל האנייה, ראש הממשלה שלו מטעם החמאס

- אהוד ברק ניצח בבחירות והוא מעיף את עמיר פרץ ממשרד הבטחון

- בלבנון מלחמה בין הצבא הלבנוני וארגון פתח אל איסלם

- בירושלים מהומות חרדים בגלל מצעד הגאווה

- שמעון פרס נבחר לנשיא ישראל

- צפון קוריאה מנסה טילים חדשים

- האסטרונאוטים בחללית "אטלנטיס" ינסו לתקן את ציפוי החללית שנשבר

- דיונים על עצירת התחממות כדור הארץ

       כל האירועים האלה הם חשובים. אילו היית אתה עורך של עתון, מה מכל אלה היית שם בכותרת הראשית?

       זה מזכיר לי סיפור, אחת מאגדות העתונות, ששמעתי כשלמדתי בקורס עתונאות בנערותי. הסיפור הוא על דוד זכאי, ע"ה, אחד מעורכי העתון "דבר", גם הוא ע"ה. באחד הלילות בשנות החמישים היה זכאי עורך לילה. הידיעות זרמו אל שולחן המערכת וזכאי היה צריך לבחור את זו שתככב בכותרת הראשית של העתון של מחר. ראשית הגיעה ידיעה על משפטם של אתל ויוליוס רוזנברג בארה"ב, שהואשמו בריגול לטובת ברה"מ, משפט שעורר אז סערה גדולה בעולם כולו. זכאי שם אותה בכותרת הראשית. לאחר זמן מה הגיעה ידיעה על רצח עלי רזמארה, ראש הממשלה באירן. זכאי החליט שזה יותר חשוב ושם את הרצח באירן בכותרת הראשית. אחרי כמה דקות הגיעה ידיעה מרעישה שבמלחמת קוריאה עשה הצבא האמריקאי מהלך מפתיע (מבצע ריפר) ששינה את פני המלחמה. זכאי הביט נבוך בשלושת הידיעות החשובות הללו, התלבט ובסוף החליט. הוא שם את כל שלושת הידיעות למטה ובכותרת הראשית כתב: "העולם כמרקחה". הצחוק שנשמע מכל העתונאים שראו למחרת את הכותרת הזאת, נמשך שנים רבות. לכן אני נוטה לחשוב, שזה לא אגדה, אלא מעשה שהיה, בתאריך 7.3.1951 , כלומר בעתון שיצא למחרת.

       את הסיפור הזה אני שמעתי לראשונה מפי מר צוער (אינני זוכר את שמו הפרטי) שהיה המורה באותו קורס. האשה שאתי מאשרת שהמעשה התרחש, והיא שמעה אותו מפי אביה, ד"ר הרצל ברגר ע"ה, שהיה עורך ב"דבר" באותם הימים. איזכור נוסף לסיפור הזה מצאתי גם בבלוג של זאב גלילי, בכתובת:

http://www.zeevgalili.com/?p=27

תוספת מאוחרת

       בתאריך 1.11.2015 כתבה חיה רגב:

לא הופיע בעיתון

-

קללה סינית

       זה מזכיר אותה קללה סינית ידועה:

שתחיה בזמנים מעניינים!

דוד זכאי והבן שלי

       לאחר שנולד בננו הבכור, בטקס ברית המילה, צריך היה לבחור סנדק לרך הנולד. דוד זכאי היה האישיות המכובדת ביותר במקום ולכן הציע מישהו, אולי חותנתי רחל ברגר-קרונזון, ע"ה, כי זכאי יהיה הסנדק. הצצתי בו. הוא היה אז בן 76 ולא נראה צעיר אף לא יום אחד מזה. התייעצתי עם המוהל שהביע חשש כי הלה "יאבד לו את הילד" (הוא אמר זאת באידיש),. לכן הוחלט כי אחד הדודים שלנו יהיה הסנדק.

קישורים נוספים

       עוד על דוד זכאי, תוכלו לקרוא בויקיפדיה:

http://he.wikipedia.org/wiki/דוד זכאי

עוד על המבצע הזה בקוריאה:

http://en.wikipedia.org/wiki/Operation_Ripper

ועל משפטם של אתל ויוליוס רוזנברג:

http://en.wikipedia.org/wiki/Ethel_and_Julius_Rosenberg

     האם אני צודק? אל תסכימו אתי.

       מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?

יוסף רגב

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

   המונה היומי: עד היום היו 43,381 לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006

   אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.

   אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול להגיב.

       את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=897416

תגיות: הומור, סיפורים שקרו באמת, תקשורת, הרצל ברגר, הסטוריה, עתונות, ציונים כלליים, הבוקר עתון,