שנים רבות עברו מאז היינו ילדים והנה היום אנחנו שוב נפגשים,
בבוסתן הכרמל שבקיבוץ מעגן מיכאל.
מה יותר מתאים מהמקום הקסום הזה?
אנחנו סבתות וסבים. אבל זה רק מבחוץ
כי מבפנים אנחנו עדיין אותם ילדים, ילדי החוץ.
מרחבי העולם הגענו,מכל הגלויות והמעברות התקבצנו,.
ילדים די מפוחדים , בשפה לא שולטים ולא במנהגים .
ממשפחה מופרדים ומתנתקים וכבר מתגעגעים,
הביתה רוצים גם אם זה באוהלים ובצריפים כי שם נמצאים ההורים.
ע'י משפחות מהקיבוץ אנחנו מאומצים ובביתם באהבה מתקבלים.
מורות ומורים מופלאים אותנו הכל מלמדים
ובנוסף מעניקים לנו תחושת שייכות ואהבת המולדת.
עברו השנים התאקלמנו .בבית כבר הרגשנו. התבגרנו ויצאנו לחיים..
מי לצבא. מי ללימודים ומי לנשואים ולגידול ילדים
והיום. תראו אותנו , כולנו סבים וסבתות לנכדים
אבל כאשר שוב יחד נפגשים
אנחנו שוב אותם ילדים
רק שעכשיו הרבה יותר בטוחים.
יש לנו כבר נסיון חיים.
שיר זה הקראתי היום במפגש המרגש שהיה.
אילה