ביום ראשון ב-9 ורבע, ירדו 2 טיפות מהשמים והחשמל הלך. לאן הוא הולך כל פעם, שיורדות שתי טיפות?!
חיברנו את המצבר, שאמור להספיק ל-6 שעות. ב-10:00 הגיע יורם ושאל, "את יודעת מה הולך בחוץ?" מיד חשבתי על החשמל, אבל הוא סיפר סיפור אחר:
"ישבתי עם ידידה בבית קפה והתחילה סופה. היא ביקשה, שאקח אותה לאוטו שלה וכשהגענו לאוטו שלה, ענף של עץ נפל לה על האוטו".
ב-15:00 רוזי היתה אמורה לתת לי מיץ עשב חיטה, אך היא ישנה. נלחצתי, כי עברו 6 שעות, מחיבור המצבר למכונת ההנשמה. כעבור רבע שעה רוזי התעוררה. המצבר החזיק 8 שעות (נס המצבר) ואז רוזי ניסתה, לעורר את הגנרטור מתרדמת הקיץ, ללא הצלחה. כאן נכנס אחי גיורא לתמונה, הוא בא להציל את אחותו מחנק. הגנרטור מכיר אותו, כי אחי מדליק אותו מידי פעם ואחרי כמה נסיונות, הוא נדלק. מזל שלא ירד גשם ויכולנו להשאירו במרפסת .
יש לקנות גנרטור, שעובד על גז ביתי, שעולה 3,500 ש"ח והוא מספק אנרגיה לטלויזיה ולמקרר.
בקיצור, ברק הגיע גם והחזקתי מעמד עד 21:00, עד שהחשמל חזר. לא שאלתי את החשמל, לאן הוא הלך? מגיעה לו חופשה מידי פעם ;-)
מעקב
היתושות חזרו בגדול. אני מכסה את ראשי בשתי מגבות.
כבר כתבתי, שהן באות מבעלי חיים, כי הן עוקצות אותי בראש , איפה שיש לי שיער וגם בלילה, כאשר אני פוקחת את עיניי, הן עוקצות אותי. זה שרק אני נעקצת, מורה על כך שהן לא עוקצות אנשים, אלא אם הם "מיוחדים". יש אנשים, שזוכים מתוך 70,000 אנשים. אני "זכיתי" במחלת הALS, ו"נבחרתי" ע"י היתושות של בעלי החיים, להיעקץ. אל תגידו שאין לי מזל.
השבת, ראיתי צילומים מהספארי. הם צילמו פינגווין קטן, שחלה בדלקת ריאות והופרד מהלהקה שלו. אח"כ צילמו את הפינגווינים, שהיו מוקפים במאווררים, כדי לגרש את היתושות, שעוקצות אותם.