אחרי מקלחת וסיפור, פלא ישנה, נרדמה עד הבוקר (?). מה הם עושים לה שם בגן שהיא חוזרת כל כך עייפה (אך מרוצה Image may be NSFW.
Clik here to view.). ואז פתאום אני מגלה שמעכשיו עד הבוקר יש שקט, זמן לעצמי.. אז מי אמר שכשהופכים לאמהות אין זמן לכלום?
היום אני יוצאת עם ש' חברתי הטובה לחגוג לה יומולדת 40 Image may be NSFW.
Clik here to view. (בקרוב אצלי..). אנחנו הולכת לננוצקה (היא בחרה, למרות שהיא לא טבעונית, איזה כיף!) ואני משאירה את פלא עם בעלה ויוצאת לערב בנות. תכלס, מאז שפלא נולדה הייתי רק פעם אחת ביציאה כזו עם החבר'ה ובלעדיה, באיזה פאב מגניב בתל אביב בחגיגות יומולדת לחברה. בא לי קצת לצאת להתאוורר, לנקות את הראש, לקשקש, לאכול ולשתות טוב.. מזמן לא עשיתי את זה, איזה כיף, ועוד יותר כיף כשזה עם ש' יקירת ליבי.
שלשום אסספתי את דוגמת הדנ"א של התורם שלי, שהיתה שמורה במעבדה אחרי שהפיקו דנ"א לצורך ריצוף גנטי כדי לבדוק שהוא אינו נשא ל'אשר טייפ3'. הדנ"א הזה שכב אצלהם כבר המון זמן (שנה וחצי?), ונציגת המעבדה אמרה לי שעדיף שהוא יהיה אצלי. חיכיתי לתוצאות הבדיקה הגנטית החדשה שעשיתי לא מזמן כדי לוודא שאני לא נשאית ושלא צריך להעביר את הדתורם את הבדיקה הזו, והבנתי שאני יכולה לקחת את הדנ"א אלי לפריזר. אז יש לי עכשיו מבחנה קטנה עם מעט דנ"א (אבל היא אמרה לי שזו כמות יפה). אין לי מושג מה אני אעשה עם זה, אבל אולי פעם, בעוד עשר עשרים שלושים שנים, יפתחו איזו שיטה להפיק לא יודעת מה מהדנ"א ואז הוא יהיה שימושי.
זהו, חוץ מזה חזרתי לעבודה ונכנסתי כבר לעניינים. תכלס אין לי כרגע הרבה עבודה, והיא מתמקדת בפרויקט אחד בלבד (מזל). הזמן עובר ממש מהר (כשנהנים? Image may be NSFW.
Clik here to view.) והפרידה מפלא בבוקר כבר לא קשה כמו שהיתה (צודקים כשאומרים "מתרגלים"). אני יודעת שהיא שמחה וטוב לה בגן, אז אם טוב לה טוב גם לי..
קיבלנו היום זימון לתור ל- mri בהרדמה מלאה, במטרה שנדע סוףסוף האם הנגע שיש לה מעל העין זה ציסטה או המנגיומה פנימית. בביקרו האחרון שלנו אצל רופאת העיינים אני לחצתי שלא יתכן שעדיין אין אבחנה, כי אם זו המנגיומה חבל על הזמן ואפשר גם לטפל בזה. הרופאה הסכימה ונתנה הפניה ל- mri. אז בעקבות הזימון שהגיע היום התקשרתי לברר איך צריך להכין אותה (צום?) והסבירו לי קצת על הפרוצדורה. ברקע שמעתי ציפצופים של מכונות (הרדמה? הנשמה?) וכשאמרו לי שהיא תורדם ותונשם נכנסתי לחרדה קלה.. הסבירו לי שאחרי ההרדמה יבצעו את הבדיקה ואז אני אפגוש אותה בסיום הבדיקה כשהיא עוד רדומה, כך שהיא תתעורר בזרועותיי. הקטע של מורדמת ומונשמת גרם לי להחסיר פעימה, אבל העדפתי מיד להדחיק את הפחד ולהתמודד איתו בהמשך. הבדיקה בסוף יוני, אז יש עוד קצת זמן..
סך הכל אני רגועה וטוב לי, וכנראה שגם טוב לפלא . ההכנות לקראת חזרה לטיפולים בעיצומן - אני אוספת תרופות מבנות שמוסרות אותן בקבוצת הפייסבוק הנפלאה, עושה דיקור פעם בשבוע, לוקחת את כל מה שצריך ומתכוננת נפשית. מידי פעם בסיטואציות שלי עם פלא אני חושבת לעצמי איך אסתדר עם שניים, אבל אז באים הביטחון והידיעה הפנימיים המרגיעים ש"יהיה בסדר". אין לי מושג איך זה יקרה, אבל ברור לי שיהיה בסדר ושאני אסתדר. אז אני לא דואגת, וממשיכה להכין את עצמי באיזי.
זהו, הפוסט הזה היה קצת מבולבל אבל אני לא מתנצלת. התגעגעתי לכתוב פה והתחשק לי לשם שינוי לכתוב בלי תכנון ובלי לדעת על מה אני הולכת לכתוב. גם בשביל זה פתחתי את הבלוג הזה.
Image may be NSFW.
Clik here to view. לילה טוב! Image may be NSFW.
Clik here to view.