עוד חודש עבר, ושוב הזמן לעצור ולסכם את האירועים הקטנים לאורכו, לשתף בתמונות החביבות שצילמתי ולחשוב על מה היה ואיך. היה חודש עמוס למדי בדברים טובים. לא על הכל אוכל לספר פה, כי יש דברים שאולי יזכו ברשומה משלהם, יש לא מעט דברים שהתחילו, אבל לא הבשילו לכדי סיפור ברור שאפשר לספר, ויש שראוי לשמור לעצמנו. ובכ"ז, יש לא מעט, אז אתחיל.
קאקורו
יש סיכוי שאצליח לצאת ממדבר הקריאה שאליו נקלעתי. זו כבר לא בצורת, אם לא הצלחתי לסיים ספר משמעותי כבר למעלה משנתיים. נכון, הבלוג גזל לא מעט מהפנאי שלי, אבל הוא לא העניין היחידי. ובכן, חלק לא מבוטל מהפנאי שלי, בעיקר זה שלפני השינה, התבזבז בהנאה רבה על המשחק היפני החביב שאליו התמכרתי – הקאקורו. זהו מין תשבץ מספרים שבו צריך למצוא את המספרים החסרים עפ"י כמה כללים בסיסיים. הורדתי אפליקציה לטלפון שיש בה 5 רמות ב-400 משחקים בכל רמה. החודש סיימתי את ה-400 של הרמה הגבוהה ביותר. זהו, נגמר האתגר הממכר הזה. לרדת ברמת הקושי זה לא זה, ולא מצאתי חבילת משחקי המשך. אז אולי סופסוף אחזור לקרוא.
יש סיכוי שאצליח לצאת ממדבר הקריאה שאליו נקלעתי. זו כבר לא בצורת, אם לא הצלחתי לסיים ספר משמעותי כבר למעלה משנתיים. נכון, הבלוג גזל לא מעט מהפנאי שלי, אבל הוא לא העניין היחידי. ובכן, חלק לא מבוטל מהפנאי שלי, בעיקר זה שלפני השינה, התבזבז בהנאה רבה על המשחק היפני החביב שאליו התמכרתי – הקאקורו. זהו מין תשבץ מספרים שבו צריך למצוא את המספרים החסרים עפ"י כמה כללים בסיסיים. הורדתי אפליקציה לטלפון שיש בה 5 רמות ב-400 משחקים בכל רמה. החודש סיימתי את ה-400 של הרמה הגבוהה ביותר. זהו, נגמר האתגר הממכר הזה. לרדת ברמת הקושי זה לא זה, ולא מצאתי חבילת משחקי המשך. אז אולי סופסוף אחזור לקרוא.
מלון 4 העונות
חברים טובים שלנו חגגו יומולדת במלון המפואר הזה בבנטה ברברה הסמוכה. מלון יפהפה ויקר באופן די קיצוני. אילולא התארחו בו, אני מניח שלא הייתי רואה אותו מבפנים לעולם. ובכן, הם הזמינו אותנו להצטרף אליהם ליום של כיף – ארוחת בוקר משובחת ודשנה. אח"כ בילינו בכיף בבריכה הסמוכה. היה נחמד לשחות שוב אחרי שנים שלא שחיתי באמת, ואפילו לקפוץ מהמקפצה. ובערב שיטוט נינוח ברחובות העיר היפה.
חברים טובים שלנו חגגו יומולדת במלון המפואר הזה בבנטה ברברה הסמוכה. מלון יפהפה ויקר באופן די קיצוני. אילולא התארחו בו, אני מניח שלא הייתי רואה אותו מבפנים לעולם. ובכן, הם הזמינו אותנו להצטרף אליהם ליום של כיף – ארוחת בוקר משובחת ודשנה. אח"כ בילינו בכיף בבריכה הסמוכה. היה נחמד לשחות שוב אחרי שנים שלא שחיתי באמת, ואפילו לקפוץ מהמקפצה. ובערב שיטוט נינוח ברחובות העיר היפה.
ברור שלא לקחתי מצלמה איתי, כי בכ"ז, המטרה היתה להנות עם החברים ואשתי יחד, אבל פה ושם התפתיתי לצלם בטלפון. לא משהו מבחינה צילומית, אבל בשביל התחושה, ככה זה היה נראה:
עץ הפיקוס הענק שבחצר המלון
נוף מהבריכה
חצר המלון הקדמית לאור השקיעה
כמה מבטים על הבפנים הנאה
גב תפוס
מתישהו במהלך החודש נתפס לי הגב. זה קרה בהדרגה, כשכל יום זה החמיר, עד שבקושי יכולתי לישון ונזקקתי לכדורים. אבל לא רק כדורים גייסתי לטיפול בעניין הזה, אלא את מוחי שלי. ובכן, לאחרונה התוודענו לספרו של דר' סראנו – ריפוי הכאב הכרוני. הוא מדבר על הקשר בין מצב רגשי לכאבים פיזיים אמיתיים. אין לי כאבים כרוניים, למזלי, אבל הוא יעיל גם לכאב מזדמן, כזה או אחר, שמדי פעם יש לי. אז תרגלתי את הטכניקה המוצעת, והשיפור היה ניכר ומהיר. אז אם למישהו יש איזה כאבים שמהם הוא סובל תדיר (גב, צוואר, ראש וכד'). בהחלט מומלץ לקרוא ולתרגל. לא מסובך, לא מצריך אמונה, ויעיל.
צילום
כמה אירועי צילום היו לי החודש, שמהם נותרו לי לא מעט תוצרים טובים שאני שמח לשתף פה.
בתחילת החודש נפגשתי עם גל באגם בלבואה לצילום ציפורים. היא ממש מתמחה בזה, והעדשה החדשה (קנה ארוך, כבד ואפקטיבי) עוזרת לו להפיק צילומים נהדרים. וגם לי הצליחו כמה:
שחף שזכה לתפוס דג
אנפת לילה
ברווזים חומים
טבלן חביב
ציפור קליפורנית כחולה
אווזים שמנמנים
ביום ראשון של תחילת החודש קמתי מוקדם יחסית וצעדתי למגרש הגדול שבפינת היישוב, שם אמורה היתה להתקיים ג'ימקאנה של סוסים. בפעם האחרונה שהייתי שם לפני שנתיים נהניתי מאוד, ויצאתי עם צילומים יפים.
אבל בגלל תחזית גשומה, ביטלו את האירוע. אפילו שהשמש היתה נעימה. אז צעדתי לאיטי הביתה, מצלם בדרך כל מיני דברים חביבים אחרים
עיון בחלק מהתמונות גילה לי שלפעמים התמונות לא חדות מספיק. ואין להאשים את הפוקוס או את מהירות הצילום הנמוכה, כי אם את מגבלותיה של העדשה עצמה. אז ניסיתי לשחק עם הנתונים בצילום מאקרו בבית, כשאני מתמקד בכרטיס ביקור צבעוני שקיבלתי מדרור רק יומיים קודם (ובשמחה מעלה לכאן). עד שהצלחתי למצוא את תחומי העדשה החדים ביותר, וגם לצלם מקרוב את נקודות ההדפסה בפינה זעירה. ככה:
ברוח נסיונות הצילום, ניצלתי בוקר מבוזבז במוסך לשעשועי צילום בחנות הצילום הסמוכה (סמוכה למוסך). ניסיתי כמה עדשות בתחומים שונים. זה מה שקיבלתי מעדשת מאקרו
וזה שוב עם העדשה שלי ![]()
בהמשך, בדרך הביתה, עצרתי בגני העולם לסיבוב צילומים נחמד. הנה כמה תוצאות
בוקר סופ"ש נוסף נפגשתי עם גל לצילומים בנהר לוס אנג'לס. הנה דוגמית ממה שצילמנו שם בשטח
השתיים הראשונות עם המצלמה והעדשה של גל
ראינו תכונה מעניינת של כלי רכב ישנים ומשופצים בשיירות, נעים שם בסביבה. אז עקבנו אחריהם והגענו למתחם גדול שבו כנס מכוניות קרייזלר לדורותיהם. אז ברור שצילמנו
מכונית אחת בלטה שם כבר בכניסה – דגם שנראה מפואר ובלתי מוכר. אז צילמתי, והסתבר לי שבמושב הנהג יושב ג'יי לנו, שחוץ מהיותו מוכר מהטלביזיה, הוא מוכר גם כחובב רכב. וזה הרכב שהוא חובב בהקשר של האירוע הזה
מוזיקה
סיפרתי כבר שהתחלתי להאזין למוסיקה בתדירות קצת יותר גבוהה, ובכוונה רבה. איכשהו קפצה לי פרסומת להופעה של דייויד גילמור (הגיטריסט המוביל של להקת פינק פלוייד האגדית). אז האזנתי כמובן בהנאה רבה להופעה כולה (כאן בקישור, למעוניינים), ולעוד קטעים נהדרים. אז לתזכורת, הנה קטע הסולו שלו מאלבום החומה, שזכה במקום ראשון בדירוג (כלשהו) של קטעי הסולו הטובים ביותר לגיטרה. והפעם עם חברו ללהקה ומחבר השירים העיקרי - רוג'ר ווטרס. תהנו:
אפרים
קטעי המוזיקה הנ"ל, מחברים אותי לחבר קרוב מימי הנעורים. חבר שאיתו ביליתי המון שעות, והוא היה זה שהכיר לי את הפינק פלויד והמלודיות המעט מוזרות שלהם, אליהן לקח לי די הרבה זמן להתרגל. ובכן, השבוע ראיתי בפייסבוק הודעה שאביו של החבר הזה נפטר. וקיבלתי צביטה של עצב בלב. הכרתי אותו די טוב, מעצם העובדה שביליתי הרבה בביתם שבנווה שאנן בחיפה. לימים הוא פרש לגמלאות, ואני סיימתי טכניון, עבדתי במספר מקומות, והתגלגלתי לאייש בדיוק את אותה המשרה שבה הוא החזיק בימים ההם של נעורינו. אז אני מנצל את הבמה הקטנה שלי כאן לציין בהערכה את זכרו של אפרים זלמון. יהי זכרו ברוך.
קטעי המוזיקה הנ"ל, מחברים אותי לחבר קרוב מימי הנעורים. חבר שאיתו ביליתי המון שעות, והוא היה זה שהכיר לי את הפינק פלויד והמלודיות המעט מוזרות שלהם, אליהן לקח לי די הרבה זמן להתרגל. ובכן, השבוע ראיתי בפייסבוק הודעה שאביו של החבר הזה נפטר. וקיבלתי צביטה של עצב בלב. הכרתי אותו די טוב, מעצם העובדה שביליתי הרבה בביתם שבנווה שאנן בחיפה. לימים הוא פרש לגמלאות, ואני סיימתי טכניון, עבדתי במספר מקומות, והתגלגלתי לאייש בדיוק את אותה המשרה שבה הוא החזיק בימים ההם של נעורינו. אז אני מנצל את הבמה הקטנה שלי כאן לציין בהערכה את זכרו של אפרים זלמון. יהי זכרו ברוך.
איחולים לחודש רגוע, פורה, חיובי, עם חשמל ובלי הצפות...