( אני אמורה לשאת דברים באחד הנושאים העולים בפרשת "ויישב" - זו פרשת השבוע
מבקשת בזאת:אנא, כתבו את תגובותיכם - שתהיינה למחוון בהרצאתי )
היום הבינלאומי ללמניעת אלימות נגד נשים הוא ב17.12
מעניין שהוא חל בסמיכות לפרשת השבוע שלנו בה מסופר על אלימות נגד נשים שהיא חוקית - בחסות החוק, יתר על כו החוק מחייב אותנו לנהוג לפיה
שמא מי שהוא בקהל יודע מהו יבום? מהי חליצה?
לפי ההלכה אשה שנישאה לגבר, והוא מת בטרם יהיה לו זרע- חייב אחיו של הניפטר ליבמה - לשאתה ולהקים זרע לאחיו המת. סירב ליבמה חייבים לעבור טקס חליצה בו האשה חולצת את נעל אחי בעלה ויורקת בפניו
כן, האפשרות שאולי האשה מסרבת להנשא לאחי בעלה -כלל אינה עומדת על הפרק...
ואני רוצה לספר לכם על אשה אומללה בשם תמר אשת ער שנשחקת תחת עול מצווה זו.
יהודה בן יעקוב מתחתן עם בת שוע הכנענית ונולדים לו 3 בנים:ער און ושילה
הוא משיא את בכורו ער לתמר - וער מת, ובכן לפי המצווה הוא משיא את בנו השני און
וגם הוא מת
שלה עדיין פעוט
ויהודה הגביר המכובד שולח מסר לתמר שבי בביתך עד שיגדל שילה
תמר עושה כמצוותו ומגיע לאוזנה שמועה ששילה כבר בוגר והוא כלל אינו ממהר ליבמה
מה תעשה? יש לה מילה בכלל ? היא נידונה לשבת בבית אביה ללא ילד ללא אפשרות להנשא - כעגונה
הה, היא לא תשב באפס מעשה!
תחבולות הן נשק החלש - היא תנהג לפי העצה מספר משלי "בתחבולות תעשה לך מלחמה"
אני רוצה להשמיע לכם מונולוג של תמר האומללה כפי ששטחה באוזני
