לנהגים בטיול יש כמה תפקידים מלבד לנהוג. הם בעצם אמורים גם קצת להיות מדריכים, גם לדאוג למטיילים ולרווחתם - וגם לארגן ארוחות משותפות ולוודא שחלוקת העבודה הוגנת (שלא היו אנשים מסוימים שיעזרו במטבח, או כאלו שיתקעו עם העבודות הפחות רצויות של ניקיון ואחרים שיהנו רק מהבישול). אבל כמובן יכולות להתעורר כמה בעיות:
מה קורה למשל כשיש בעיה אישית בין נהג לאחד הנוסעים? זה יכול להיות מישהו שהנהג פשוט לא מסתדר איתו כבן אדם (בסה"כ כולנו אנשים), או מישהו שבאמת יש לו בעיה להשמע להוראות של הנהגים או להסתדר באווירה הייחודית של הטיול - אבל יכולה להיות בעיה כמו שקרתה לי שהיה נהג שהיה מנומס אלי בכל מה שקשור לעבודה השוטפת, אבל כשזה הגיע לשיחות בינאישיות היו כמה מקרים שבהם הרגשתי שהוא פשוט מתעלם ממני או אפילו מנסה לדחוק אותי משיחות. בדיעבד התברר לי שמדובר היה על מישהו שהיה לא ממש חובב ישראל...
אבל אל תשכחו שבהחלט יכולים להיות מצבים בהם יש חוסר כימיה מאוד חזק בין אנשים, וזה אכן יכול להשתקף כחוסר מקצועיות של הנהג אם הוא נותן לזה להשפיע עליו.
שמתי לב לכך שהגיל בהחלט מהווה שיקול - במרבית הטיולים שלי עם החברה, הנהגים היו בני שלושים פלוס, אבל הפעם אחד הנהגים היה בוגר מכללה טרי בן עשרים ושתיים או עשרים ושלוש. ובהחלט שמתי לב לכך שהוא פחות בוגר ומגיב בצורה יותר ספונטנית ופחות מחושבת (והיו כמה מקרים שבהם הוא התחיל להגיד משהו או להגיב בעצבים, ותפס את עצמו אחרי משפט - ואז שינה כיוון והגיב בצורה "מקצועית").
יש בתפקיד הזה הרבה מאוד שחיקה. תחשבו על זה שאתה מבלה שבועות שלמים מוקף באנשים שאתה צריך להיות נחמד לכולם ולטפל בכולם, ורק אחרי כמה ימי הפסקה בודדים צריך לחזור לקבוצה אחרת, כי עונת הטיולים קצרה יחסית ולכן מאוד אינטנסיבית וזה הזמן שבו מרוויחים את המשכורת על העבודה הזו (ובשאר השנה מוצאים עבודות מזדמנות אחרות). לנו למשל היה מצב שבו אחד הנהגים היה שחוק במשך החצי הראשון של הטיול, אבל איכשהו ניסה לשמור על יחס טוב - עד שנפרדנו ממנו ואז היה ברור בדיוק למי יש לו כוח ומי לא (ברמה שכנראה היתה משפיעה על הטיפ שאנשים מסוימים כבר נתנו כמה שעות לפני כן).
ומה קורה כשמתפתחים יחסי חברות מאוד חזקים - ובמיוחד יחסים זוגיים - בין נהג לאחד או אחת מהנוסעים? בשני הטיולים האחרונים שלי היה מצב כזה של זוגות של מדריך ומטיילת. בטיול הראשון אני לא הרגשתי בעיות עם הזוג, כי שניהם היו כנראה בוגרים מספיק כדי להשתדל לפחות לא לתת לקבוצה להרגיש את זה, אבל היו אחרים שכן היה אכפת להם יותר (למרות שאני מודה שהיה לי רושם שהמטיילת הכי קולנית בנושא אולי היתה קצת מאוהבת במדריך הספציפי בעצמה). בטיול השני אני הייתי כנראה מאלו שהפריעה להם הזוגיות שהתפתחה כי הרגשתי שהבחורה מרשה לעצמה להתנהג בצורה קצת פחות נעימה בגלל מערכת היחסים הזו. כמו למשל לעזור לבשל ארוחות ורק עם החבר שלה (ולא לשטוף כלים), ולעיתים קרובות כשהם ניסו לעבוד לבד כדי לקבל קצת "זמן פרטי" הם עיכבו את הארוחה כי םה היו עסוקים בדברים אחרים מלבד בישול (בין השאר כי הנהג נגרר אחריה) - או מצד שני התעצבנו על מי שניסה לעזור להם ולזרז את ההכנות. במצב כזה, אני מניחה שהנהג עצמו צריך לשים גבולות לנושא ולשים עין שבת הזוג (או בן הזוג גם יכול להיות) לא לוקח זכויות יתר שכאלו - וגם לדעת איפה לשים את הגבול מתי התלונות הבינאישיות של בת הזוג הן תלונה אמיתית שהוא בתור נהג צריך לטפל בה - לבין קיטורים שבמצב אחר המטיילת לא היתה מדווחת עליהם באופן רשמי אלא רק מקטרת לחברים שלה (והנהג הוא על תקן חבר ולא על תקן עובד רישמי).
ותמיד עולה שאלה עקרונית: כשאחד הדברים הללו מפריע, עד כמה רצוי או ראוי לדווח על זה לחברה שמארגנת את הטיולים? מצד אחד, חלק מהמצבים אכן ניתנים לתיקון על ידי החברה (למשל שחיקת היתר, או בדיקה עד כמה הנהגים בוגרים ומסוגלים להתמודד עם אנשים מסוגים שונים). מצד שני, לעיתים קרובות זו הפרנסה של אנשים, ואם מישהו מגיע למשל למצב של שחיקה יכול להיות שפשוט מבחינתו אין ברירה והוא חייב את הכסף. מצד שלישי, האם תלונה באמת יכולה לשנות דברים, במיוחד אם מדובר על דעות אישיות כמו יחס אנטי ישראלי? לא ממש.
אז נכון שאני הלקוחה ומגיע לי יחס ראוי - אבל ההחלטה לגרום כזה נזק לאדם היא החלטה קשה, והפעם אני בחרתי פשוט לא למלא את הטופס ששלחו לנו בסוף הטיול בגלל זה.
