גדודי הצער שומרים בגני
לראות אם הירח שלי לא מצא מסתור בתוך הפרחים
הרוח משחקת עם עננים
הכאב זחוח מדי יודע איך
להסתדר עם החוף
שולח אליו כוכבים שרופים
בואי תקווה ושימי בכף ידה של פיה עלה של ברכה
ירוק טהור נכסף אל המנגינה
כי החושך הזה היה פעם לילה
עכשיו הוא שמים מלאי מועקה
וראשי סחרחר תחתיהם