*הערה: לא צריך להכיר את הסדרה בשביל לקרוא את הפרודיה, ואין ספויילרים לא בפרודיה ולא בשיר הפתיחה.
כן כן, גם לי מותר לכתובה שירי פרודיה מדי פעם.
לפני כמה זמן התחלתי לראות סדרה בשם Shingeki no Kyojin, או באנגלית - Attack on Titan. לא רק התאהבתי בסדרה עצמה (מה שהיה די קל, היא מושלמת *~*), בעלילה המדהימה ובדמויות שקל להתחבר אליהן אפילו בסיטואציות הכי קיצוניות, אלא גם בשיר הפתיחה שלה (למקרה שתהיתם/ן על השם שבחרתי לפרודיה, אם שמתם/ן לב בכלל - בתרגום חופשי השם של השיר אומר 'חוץ וקשת מארגמן').
אז עברו כמה חודשים, וחשבתי לעצמי "היי, עמית, מזמן לא כתבנו משהו. הבה נכתוב פארודיה על שיר!" וככה מצאתי את עצמי כתובת פארודיה על אחד השירים האהובים עלי.
מי יודע/ת, אולי יום אחד תזכו לשמוע ביצוע שלי. כאילו, אם אתם/ן לא קשורות/ים יותר מדי לחלונות שלכם/ן ולכל דבר שביר אחר בסביבה, כמובן. בינתיים השיר נמצא בסרטון למעלה וככה תוכלו לזמזם את המילים שלי בזמן שאתן/ם שומעות/ים את השיר.
אז... פרודיה זו מוקדשת לגילי ורוני, שהתגייסו השבוע ולצערי לא היה לי זמן לכתוב להן שום דבר~
וגם לתם כי הוא היחיד שמתפאנגירל איתי על הסדרה הזו ויש לו מחר יומולדת והוא (אולי) יהיה ילד גדול. 3:
תהנו!
עט וקשת מארגמן
(זה הסיכוי שלי להצליח!)
לא אעמוד כפרח
שמי באור לא יראה
להזדמנות אחכה בשקט
תמיד לפני שאנסה ל-
זה נחמד וזה גם נוח
כשאני רצה לכיתה
והשיער נע לו ברוח
עד שאני פוגשת ת'רצפה
המבחן - הוא בידי!
הציון הוא עובר
לא פחות לא יותר
"מעניין אם נכשלתי," הוא עוד תוהה לי
"הממוצע שלך יותר ממאה!"
הצלצול היה כבר, צורם באוזניים
הדרך עד מעבר לאופק דוהה
על סף עילפון לכיתה מתפרצת
איחור של חמש דקו-
"היא ריקה!"
על הרצפה אאלץ לשבת
בדד לי לבד בהפסקה
כמה חבל – את הכדורים שכחתי
ובסנדוויץ' יש גבינה
*:.::..::.:*
אחחח, למי אין בשכבה איזה מישהו עם ממוצע שנתי 102 בעיגול למטה? ~
מקווה שנהנת ~
תגובות לא עולות אוניות ולמגיבים/ות אני מחלקת בחינם עוגות ~