הצצה חטופה בעמוד הפתיחה של האתר הזה תפוז, מצביע אולי יותר מתמיד על מצבה של החברה הישראלית בכלל , ומצבנו היום.
אתמול השיק ערוץ התקשורת הפופולארי בישראל, ערוץ 2 את אחת מתוכניות הדגל שלו , האח הגדול, תוכנית מציצנית בעיקרה, שדי מייצגת את מצבו העגום של העולם המערבי בעיקר, שסוחף אחריו אחרים לריקנות, ומציצנות, שהיגיע למימדים מפחידים ומבחילים.
בעיקר כאשר כולנו ,מרבית אזרחי העולם החופשי בעיקר שפתחנו את חיינו לרווחה, ולמעשה כולנו חיים בסוג של אח גדול.
כל אחד פותח דף פייסבוק, משתמש באינסטגראם בעזרת השניים הללו ניתן לעקוב אחרי כל אחד מאיתנו, היכן בילה,עם מי,מה עשה,היכן קנה,מה רכש,כמה,למה,מתי,איך,איפה וכו' , אנחנו תכלס זמינים 24\7 דרך הסלולארי, שהוא למעשה סוג מצלמת האח הגדול שמלווה אותנו, ומניסה את כל העולם לחיינו פנימה.
נכנסנו לעידן בו הכל מהיר, כאן,עכשיו,מיד.
כמות המידע שאנחנו נחשפים אליה מידי יום, היא מטורפת ברמות שאי אפשר לקלוט ולהכיל. הפתיחות והזמינות שלנו לכל העולם בכל רגע נתון ביממה ,הפך את חיינו למסע מטורף ומהיר שבכלל לא ניתן לעקוב אחריו.
מספיק שאדם מפרסם ידיעה הזוייה, שמתחילה לרוץ ולתפוס תאוצה בקצב מסחרר, וחייו של אותו אדם לעולם לא יהיו כשהיו.
לא צריך עיתון,רדיו,טלויזיה או כל מקור חדשותי מוסמך כזה או אחר, קצב הפרסומים שעולה לאוויר מידי שניה הוא מסחרר, ואם הוא תופס תאוצה, הסיכוי שלך לשחזר את מקור הידיעה הופך להיות בלתי אפשרי.
היום בעידן הזה, הפכנו להיות חברה בה עוד מעט כל המערכות שאנו מכירים היום יהפכו ללא רלונטיות. אמנם עכשיו אנחנו בעידן המעבר בין העולם הארכאי אותו הכרנו עד היום,לבין עולם העתיד בו נחיה מחר, אבל עוד לפני שנבין ונקלוט את השינוי ,אנחנו עצמנו כבר נהפוך להיות לא רלונטים, ואותן מערכות על פיהן אנחנו חיים היום, יהפכו ממש להיות לא רלונטים.
כי בעידן הזה, הכל מהיר, זריז, או שנתפס ותפס תאוצה, או שנדון לכליה , אין אמצע.
איך יראו חיינו בעתיד לבוא? ימים יגידו, אבל כנראה מערכות משפט, תקשורת, וכו' כבר לא ממש יהיו רלונטים.
וכך הגענו למצב האבסורדי בו אנו חיים כרגע.
נגד אדם מועלה חשד מסויים, או מישהוא החליט לפרסם דבר מה על פלוני אלמוני. סביר להניח שככל שהאדם יהיה מוכר יותר, מפורסם יותר, או חלק ממערכות השלטון,סלבס,תרבות, כך הענין בו ובעניניו יהיה גדול יותר ובעל חשיפה גדולה יותר.
פעם בעולם הישן, כאשר רצית לסמן מישהוא ולהפיל אותו, היית צריך להביא את הידיעה למישהוא בעל אמצעי פרסום, שהוא מן הסתם לא היה ממהר לשחרר פרסום כזה או אחר, לפני שהדברים נבדקים ונבחנים שמא תוציא דיבה על אותו אדם, ואז גם תחשוף את עצמך לתביעת דיבה מאותו אדם מחד, או שתפגע באמינותך על פרסומים שיקריים ולא אמינים מאידך.
וגם אז אחרי שפרסמת ידיעה מסוימת, שבדר"כ גם היתה נסמכת על מקור כזה או אחר, שבשעת הצורך, היה משמש כמתן עדות, למצב שאותו ענין היה מצריךהליך משפטי מסודר, על אותו דבר עבירה שעשה פלוני אלמוני.
ומשם זה היה מתגלגל למערכת המשפט, שהיתה חורצת את הדין על אותו פלוני אלמוני שהחל בפרסום בכלי תקשורת כזה או אחר.
היום המצב הפך להיות אבסורדי, היום אני יכול לומר דבר מה על אדם במעמד כזה או אחר משהו, הענין יתחיל לתפוס תאוצה ולהיות ויראלי , ויחל להתגלגל כאש בשדה קוצים, על העגלה שלי יקפצו עוד מספר טרמפיסטים, "יעבו" את הסיפור שזה עתה המצאתי, כל אחד יוסיף ויטבל את סיפורו שלו כאוות נפשו, וניתן לענין להתגלגל לו ברשת החברתית באין מפריע ונביא להכתמו של אותו אוביקט שסומן על ידי.
ככל שאותו אובייקט יהיה חשוב ובמעמד גבוה יותר, כך סביר שהענין יתפוס תאוצה במהירות גבוהה יותר, וכך גם יגדל הסיכוי שיצטרפו עוד אנשים לעסק , חלקם בעלי אג'נדה נקמנית, סגירת חשבון,חיסול פוליטי, ניצול המצב לקידום אישי על חשבון האובייקט וכו'.
בוקר אחד קם אדם, ומגלה שהוא חתיכת עבריין סדרתי, שמחזיק מאות ואלפי שלדים בארון הפרטי שלו.
מגדילים לעשות, ועכשיו מאימים עליו שאסור לו , או מי מיקיריו שדואגים לשמו הטוב, ולצדקתו,יושרתו, בכלל לפתוח את הפה ולומר מילה על מי מאלו שזה עתה מעלילים עליו.
אתה עומד חסר אונים, מול מפלצת שהולכת ותפוסת תאוצה ועומדת לבלוע אותך, להרוס את חייך ושימך הטוב ואתה עומד חסר אונים. מפחיד.
נראה כאילו שיש לנו טראנד חדש בישראל 2015, מסמנים מישהוא, מחפשים איזו נקמנית מהעבר הרחוק שלו,, או מישהיא שחייה הצטלבו בחייו בצומת כזו או אחרת בחייהם, היא רק צריכה לצייץ שהוא אמר מילה לא במקום, רכן לנשק אותה, שם יד על כתיפה , גם אם הדבר נעשה בתום לב מצידו, וללא כוונות להכניסה למיטתו, והיא פירשה זו כהטרדה מינית , או ששיכנעו אותה שמדובר בהטרדה מינית , והיא אפילו לא צריכה בכלל להזדהות בשמה, להעיד,לתת עדות, לעמוד לבדיקה,בחינה על אמינותה,יושרתה, מניעיה, רק להיות אחת מכמה שטוענות דבר דומה, וזה מספיק, המטרה סומנה, הטיל המונחה שוגר, ועכשיו חובת ההוכחה שלא היו דברים מעולם מוטל על כתפיו, וזה אפילו לא משנה מה יצא בסוף, שמו מוכתם לעד, המטרה הושגה.
נראה לי היום שכל אדם שרוצה לרוץ למשרה מסוימת, יכול בשיטה זו להיכתם וניתן ליירטו.
הפכנו להיות חברה בה הכל מהיר, באותו היום כבר מאשימים, שופטים, ולמחרת תולים, ועוד לפני שהספקנו להסיט את מבטנו מהגליוטינה ולהנות מהעריפת הראש, כבר אנו חוגגים על הקורבן הבא.
מישהוא זוכר שלא חסרות נקמניות בעולם הזה, כאלו שלא קודמו מסיבה כזו או אחרת, כאלו שניסו לצוד את מבטו של מישהוא וזכו לדחייה, או התעלמות מביכה? שציפו למשהוא בו לא זכו, לפני שאנחנו ישר נהנים להעמיד אדם על עמוד הקלון, לא ראוי שנבחן מי שלח אותו לשם? מה מניעיו? מה ההיסטוריה של המאשים עצמו, או של השניים הללו יחדיו, מה היה טיב הקשרים בינהם,היחסים,איך הסתימו,למה,מתי נפרדו דרכיהם,איך,בשל איזה נסיבות, משהוא קיבינמט להיתפס בו, שביב עילא להיתפס בה, תנו לי קרס קטן לנשוך,משהו.
מה קרה לנו? לאן הגענו? אנא אנחנו הולכים? מה ההשלכות של היחסים בין המינים בכלל? במקומות העבודה בפרט?
נראה לי שבעולם הזה של היום, זה הדבר הטוב והנכון ביותר לנו לחיות בתוך האח הגדול, להנציח כל רגע ורגע מחיינו, קשרינו, האנשים שאנחנו פוגשים, היחסים, להנציח הכל כדי שיוכל לשמש ככתב הגנה ביום מן הימים, כאשר נמצא עצמנו על ספסל הנאשמים חלילה , מסיבה כזו או אחרת, ותמיד נוכל לגלגל אחורה את הסרטון שיוכיח שאחותנו היא האחות התמימה שניתן למצוא באחיות, לך תדע.