|
לא מעט אנשים חושדים בי שאני שונא את ראש הממשלה נתניהו. הגיע הזמן להבהיר אחת ולתמיד את מה שאני מרגיש כלפיו.
אני לא שונא אותך, נתניהו, אני לא שונא אותך כפי שאיני שונא כל אדם אחר. אני רק מרחם עליך, נתניהו, מרחם עליך שהקדוש ברוך הוא ברא אותך כזה, כי אני בטוח שזה לא פשוט לחיות בגוף ונפש מכוערים כאלה, כיעור חיצוני ופנימי כאחד. אבל כמה שאני מרחם עליך, בנימין, אני מרחם הרבה יותר על בוחריך ומשתתף בצערם שהם בוחרים בך שוב ושוב תוך חוסר מודעות עצמית עז ביותר.
אני לא שונא אותך, נתניהו, אני רק בז לך, מזלזל בך כפי שאתה מזלזל באזרחי המדינה. ככה זה, אדוני, יחס גורר יחס: אתה מזלזל - מזלזלים בך בחזרה. וכבר אמרו לפניי שבשביל כבוד צריך לעבוד, ואתה... איך לומר... לא ממש עובד בשביל שאכבד אותך. כשתלמד לכבד אותי ואת שכמותי אז תוכל לדבר על כבוד, עד אז זלזול ובוז מתמשכים יהיו מנת חלקך, לפחות מהכיוון שלי.
ושוב, אדוני, אני לא שונא אותך, אני רק מרחם עליך ששכחת שאתה רק בן אדם בדיוק כמוני וכמו כל אזרחי המדינה והעולם. אתה חי בתחושה שאתה סגנו של אלוהים, אדוני, מעין אל כול יכול שהטבע לא יוכל לו. אבל גם אתה, אפילו אתה, נוצרת מעפר וכן - אל אותו עפר תשוב יום אחד, ממש כמו כולנו. לא לעולם חוסן.
אני לא שונא אותך, אדוני, אני רק מייחל לטובת המדינה ליום שכבר לא תהיה כאן ולא תהיה לך יכולת השפעה הרסנית כזאת עלינו כחברה וכעם. ככול שהיום הזה יקדים כן ייטב לאומה המפוררת כל כך שלנו. יש בך יצר הרסנות ושררה, אתה חי רק כדי להרוס, להחריב, להתעלל, לפגוע,לפלג, לפורר, להשמיד ולקלקל כל חלקה טובה. אתה מפיק הנאה עצומה מהיצר הרע הטבוע בך והמותאם כל כך לעם המזוכיסט שאתה שולט עליו.
אז אדוני ראש הממשלה, אני באמת לא שונא אותך, אני רק דואג לעתיד המדינה שלי, המדינה שאני אוהב וחי בה כל חיי, המדינה שלהבנתי ולתפיסתי אתה הורס במו ידיך ובמו פיך, ומוביל אותה אל סופה. המדינה והחברה חשובות לי הרבה יותר ממך, אדוני, הן יקרות לי הרבה יותר מאדם ששכח שהוא אדם ודעתו ואשתו נטרפו עליו, ואני משתתף בצערם של כל אלו שהפכו את היוצרות ובעבורם המנהיג חשוב יותר מהמדינה. בעבורי, המדינה והחברה חשובות הרבה יותר ממך, ואני דואג להן הרבה יותר מאשר אני דואג לך.
לסיום, אדוני, אני מאחל לך לחיות עוד שנים רבות בביתך (באיזה בית שתבחר) ללא שום יכולת השפעה כזאת או אחרת על חיינו, אני מאחל למדינה שלי מנהיג אמתי ואכפתי, שידאג לעם ולחברה, ילכד אותנו, יאחד ויאפשר לנו סוף־סוף להתקיים בכבוד כאן. אתה לא האיש המתאים לעשות זאת, לצערך ולצער המדינה.
|
