שביל ישראל - קטע 17 - שבת 7.5.2011 מנצרת לציפורי
קטע מספר 17 של השביל התחיל בדיוק במקום בו סיימנו את הקטע הקודם - בשכונת הר יונה אשר בנצרת.
7 ק"מ קלילים, כולם בירידה כמעט עד לציפורי, למעט עליונת קטנה במשהד.
משהד מהמילה "שהיד" (קדוש) על שם קברו של הקדוש, הנביא יונה ומכאן גם נגזר שם השכונה בנצרת ממנה התחלנו. "הר יונה", זו השכונה המשקיפה על משהד.
על הקטע הזה של השביל אין מה להכביר מילים. מזג האויר היה נפלא (הזמנה מיוחדת של שי), הנוף מקסים והשביל היה כייפי, אך קצר מהמקובל (ואשר על כן זכה לכינוי - חצי שביל).
ארוע חריג אחד התרחש עם כלב חדש (או שמא נאמר סוס) העונה לשם לורד ה. (הכלב שבתמונה למטה), שהצטרף אלינו לשביל לראשונה השבוע. הכלבים הותיקים הצועדים איתנו הם כלבים מנומסים , מחונכים ובקיאים בנהלים , ואילו לורד בהיותו חדש, פישל בגדול.
בשעת ארוחת הבוקר חשקה נפשו להתפנות, והמקום הכי נוח לעשות זאת היה על תיקו של אפי. לפיכך הוחלט שמעתה תהיה ועדת קבלה גם לכלבים.
מאחר וסיימנו מוקדם מהרגיל היה לנו זמן למכביר להנות מארוחת הצהריים שלנו (המושקעת כרגיל). שוב התמקמנו בחצר היפה של רותי ופלג בשמשית, נהנינו משמש אביבית וארוח כיד המלך. חברי ילדות, כידוע, אינם נשארים כולם בשכונת המוצא ואפילו לא באותה עיר. לפעמים יש לזה יתרונות. "מלאכי שכבת מיכאל" שלנו מפוזרים להם לאורך השביל ואנחנו נהנים מאירוח חם ולבבי באשר נבוא.
כתמיד היתה שבת נפלאה עם חברותא משובחת, ורק חסרונה של חברתנו נילי, ממנה נפרדנו לעולמים כמה שבועות קודם לכן, העיב על השמחה.
(העבודה נכנסת לאתגר ריקמה ב"scrapy hands").
תודה שבקרתם, אש