היי קוראים יקרים,
היום הגענו לאחד מפרקי הפוסטים האהובים עליי בשנה: סיכום שנה מוזיקלית! בשבועיים הקרובים (כלומר, בארבעת הפוסטים הבאים) אסכם את השנה באופן הבא: היום אסקור את השירים הגרועים של השנה. בחמישי אסקור את השירים הטובים שלא נכנסו לעשרים שירי השנה שלי ("העשרים הגדולים"). בראשון הבא אסקור את העשירייה השנייה שלי - אלו שכמעט נכנסו לרשימת עשרת הגדולים (ויש שם כמה שבאמת הוצאו משם בכח לאחר שכבר תפסו בה מקום). את השנה אחתום בחמישי הבא, בפוסט של עשרת הגדולים ואנשי השנה המוזיקלית. תאמינו לי, רק הפסקה הזאת השרתה עליי מוזה! בואו נתחיל.
אז כפי שכבר כתבתי, את הפוסט של היום אקדיש לשירים הגרועים של השנה. למה להתחיל דווקא מהצדדים השליליים של השנה? משתי סיבות: קודם כל, יש שירים שאני כבר יותר מדי זמן מחכה להזדמנות להשתלח בהם באכזריות ובהומור מרושע. תנו לי לפרוק. השנה הזו הייתה שנה מוזיקלית נהדרת, בואו נסיים עם הצדדים הרעים שלה כדי שנוכל להתרכז בחלק הארי שלה - המוזיקה הטובה שספקה; הסיבה השנייה היא שתמיד חשוב לי להצמיד בין השירים הטובים - אלו שחשוב היה להשמיע השנה ומשום מה לא נטחנו מספיק, לבין העשרים הגדולים שנטחנו שוב ושוב. אבל עזבו אתכם מעומק, את הפוסט הזה אכתוב בהומור רב ובשנאה רבה (שמתובלת בהומור) לכל אותם האמנים המרושעים שגרמו לי לסבול השנה.
כדי למצות את הרוע והרפש שמחכים לפרוץ החוצה כל השנה, אבחר את חמשת השירים הגרועים באמת שגרמו לי לסבול באופן מקסימלי השנה, ואת השיר המאכזב של השנה (היו כמה כאלו, אבל אחד היה כמה רמות מעל כולם וחבל). שירים גרועים נוספים שחרפנו אותי או אכזבו אותי ולא יופיעו תכף - יופיעו כנראה בעשרים הגדולים. תודה לאל שאין הרבה כאלו.
תנשמו עמוק, כי אנחנו הולכים לצלול אל תהומות נפשי המרושעת.
Justin Bieber- Where are you now
נראה לי שבשנים האחרונות פתחתי לעצמי כזה מנהג להכניס את השירים שלו לפוסט השירים הגרועים. אצטט את החברה הכי טובה שלי, שנוהגת לצטט את המשפט הארור הבא שהוצאתי מפי אי שם בשנת 2009: "יש לו כמה שירים טובים, הוא שר טוב, הוא רוקד ממש טוב. אז למה אני עדיין שונאת אותו?". משהו כזה. היא תדע לצטט אותי טוב יותר כי היא מסוג האנשים שהתברכו בזכרון-על מטורף. אז כן, אני מודה, הביברית הקטנה יודע לשיר. הוא גם יודע לרקוד. יודעים מה, יש לו אפילו כמה שירים טובים. Sorry, נגיד, הוא באמת באמת שיר נהדר שהגיע כדי להתנצל על שני השירים הגרועים להחריד שקדמו לו. אני לא אקח ממנו את מה שיש לו. אבל השיר הזה, שמהווה שיר קאמבק שלו ובעצם שייך לסקרילקס ולדיפלו שרק מארחים את הביברית הקטנה - הוא פשוט שיר מזעזע. עזבו אתכם מקאמבק-לא-קאמבק, לא ציפיתי ממנו לשיר קאמבק שיגרום לי להתאהב בו סופסוף. זה פשוט שיר מעצבן כשלעצמו. עכשיו, אני כותבת פה את המילים האלו אבל שוכחת לציין שכששמעתי אותו בפעם הראשונה לא סבלתי כל כך - להפך, אפילו חשבתי לעצמי שזה שיר קצת מגניב ושיש בו משהו. תודה לאל שהתחושה הזו עברה לי כבר בשמיעה השנייה. השיר הזה מנסה לרכב על גל השירים האלקטרוניים המגניבים שהיו השנה. היו הרבה שירים כאלו השנה, אגב, והם היו נהדרים. השיר הזה פשוט לא מספיק טוב בשום קריטריון.
Justin Bieber- What do you mean
ואז הגיע השיר השני, שגרם לי לתהות עם עצמי מה יותר גרוע, הוא או קודמו. אם יש משהו שאני שונאת יותר מג'סטין ביבר, הוא העובדה שהוא גורם לי לתהות איזה מהשירים שלו יותר גרוע - כי זה גורם לי אשכרה לזמזם את השירים, וזה כבר סבל בפני עצמו. לשיר הזה נתתי שני צ'אנסים, כי אני אדם טוב שמאמין בהזדמנות שנייה. בפעם הראשונה הקשבתי לשיר וסבלתי. זה לא שהשיר הזה "מכוער" או "מציק", פשוט אין בו כלום. השיר הזה כאן בשביל להיות, כמו הרבה שירים שיצאו השנה והתעלמתי מהם כי הם לא שווים את הזמן שלי. ואז החברה הכי טובה שלי (אותה חברה עם זכרון-על) שאלה אותי אם צפיתי בקליפ. כמובן שלא, שיגיד תודה שהסכמתי להקשיב לשיר כשהוא ברקע. למה שאטריח את עצמי לסבול כפליים? אבל הטרחתי, כי היא אמרה לי לצפות. הקליפ עזר לי לקבל פרופורציה חדשה על החיים, או יותר נכון, על טמטום וסבל. אם יש דבר מטופש באמת בחיים - זה הקליפ של השיר הסתמי הזה. נאמר שיש שני דברים אינסופיים בעולם: היקום והטמטום האנושי. אז ג'סטין ביבר בהחלט הוכיח שהטמטום יכול להתעלות על עצמו. כאילו, אתה תופס בחורה, עושה אותה, ואז עובר חטיפה מבוימת שנעשית על ידי אנשים ששלמת להם, ואתם בורחים, ואז אתם פתאום נופלים למסיבה של החברים החוטפים שלך וכולם מחליקים על סקייט בורדים?! כאילו, מה?! יש לכם את זה ביותר מטופש?! ביותר בזבוז זמן?! ועוד פותחים את הקליפ בקרדיט לבמאי הארור שהסכים לביים את כל הדבר הזה?! למה?! אם יש דברים שאני שונאת בעולם הזה, הם כשגורמים לי להרגיש מטומטמת או כשגורמים לאינטיליגנציה שלי להדרדר. אז הקליפ הזה גרם למנת המשכל שלי לרדת, וערוצי המוזיקה השמיעו אותו שוב ושוב. יש להם מזל שפיתחתי מנגנון העברת ג'סטין ביבר. ועוד התעוזה הזאת להעניק לו כל כך הרבה פרסים השנה! בושו לכם! עם אדל, לנה דל-ריי וניקי מינאז' הצלחתי להשלים השנה. עם הביברית הקטנה עדיין לא (למרות ששוב, סורי הוא שיר נהדר). I HATE YOU, LITTLE BIEBER. אגב, תודה לביברית הקטנה שסיפקה לי את הקליפ הזה: כל פעם כשטיפה רע וקשה לי, או כשאני מרגישה טפשה, אני חושבת על הקליפ הזה ונזכרת שיש דברים קשים ורעים יותר בעולם הזה.
ומהביברית הקטנה, לאקסית. סלינה גומז מנסה לעבור ממשבצת כוכבת הילדים למשבצת הבוגרים, ואני יכולה להבין את זה. האמת שהיא הוציאה כמה שירים טובים מאז המעבר הזה. השיר הזה לא אחד מהם. כלומר, בשמיעה ראשונה השיר הזה מזעזע. עזבו אתכם, אין לשיר הזה שמיעה ראשונה, אנשים רק רואים אותה שוכבת על הספה בדכאוניות המאאאגניבה הזאת ומעבירים. בגלל שהשיר הזה הושמע שוב ושוב ושוב כמו שהMTV אוהבים לעשות לפעמים באופן בלתי מוסבר, החלטתי לתת לו צ'אנס. מודה שמפעם לפעם הפתעתי את עצמי ואפילו התלהבתי, כי יש בשיר הזה משהו. כן, הוא דכאוני. כן, הוא רפפטיבי. כן, הוא לא מחמיא לקול שלה בעליל. עדיין, יש בו משהו! וזה מזעזע אותי כל פעם מחדש איך הצלחתי להתאהב בו בסוף! אוי, אני כל כך שונאת אותה על השיר הזה! קצת מזכיר לי את השיר הגרוע של השנה מלפני שנתיים, Stay של ריהאנה והחבר המעצבן הזה שלה שבכה יחד איתה. מוקדש באהבה לחבר הכי טוב שלי, שהכתיר את השיר הזה כשיר הגרוע של השנה.
אלי גולדינג היא אחת הזמרות המעצבנות בעולם. כשהיא שרה את Burn, חשבתי שכבר השלמנו. באמת, שמחתי שזהו, אני כבר לא שונאת אותה. ב- Love me like you do, ללא ספק אחד השירים הטובים של השנה (והנטחנים בצדק), הייתי בטוחה שזהו, עלינו על דרך המלך, שהכל כבר בסדר. גם בשיר שהגיע אחרי עם מייג'ור לייזר כבר שמחתי. ואז הגיע השיר הזה - ושאלתי את עצמי: למה? למי זה טוב? כאילו, יש מישהו בעולם הזה שבאמת חושב שהשיר הזה טוב? יש מישהו שמסוגל שלא להתחרפן כשהשיר הזה מושמע? אני מודה שיש לו אחלה קטע וגרוב, ויודעים מה? אני אפילו מוצאת את עצמי רוקדת בשאנטי לצליליו כשהוא מושמע ואין לי כח להעביר. הוא לא כזה גרוע. עדיין, הוא פשוט מסוגל לחרפן אותי. כאילו, מזל שאין לי נבוט בבית, אחרת סביר להניח שהייתי יורדת עימו לחבוט באנשים כל פעם כשהוא מושמע (והוא מושמע המון, אז יש לכם מזל).
השיר הגרוע של השנה: Felix Jaehn ft. Jasmin Thompson- Ain't nobody
כולן יפות (טוב, לא במקרה שלנו), כולן חכמות, אבל רק אחת זוכה בתואר השיר הגרוע, המעצבן וה"מה לעזאזל חשבתם לעצמכם כשהוצאתם אותו" של השנה, וזה השיר הזה. פליקס מה שמו וג'סמין את מי את מעניינת החליטו לעשות קאבר לשיר הזה מהאייטיז. עכשיו, גילוי נאות: גם על המקור אני לא מתה, אבל מסוגלת לסבול אותו כי הוא בכל זאת סוג של קלאסיקה שחובה לשמוע (או לפחות אסור לתעב). נעשו לשיר הזה הרבה קאברים, רובם בינוניים. הגרסה הזאת לא רק בינונית, היא פשוט כלום כלום כלום. אין בה כלום. גם היא רוכבת על גל האלקטרוני נוסח ג'מייקה-הוואי שהיה נפוץ השנה, שירי אמצע הדרך החמודים האלו שנועדו לעשות לנו בעיקר נעים באוזן ולהעביר את זמננו בזמן שאנחנו מקשיבים לגלגלצ בפקקים. הבעיה שהשיר הזה לא נעים, הוא פשוט מעצבן. אני לא יודעת מה יותר מכעיס אותו: שהוא גרוע, שהוא מעצבן, שאין בו כלום או שהוא מושמע כל הזמן למרות שהוא גרוע, מעצבן ואין בו כלום. מה גם שהוא מושר על ידי זמרת אנמית וסתמית לחלוטין שלא מביאה שום ערך מוסף לשיר מלבד היותו שם, מושמע, בכל מקום, כל הזמן, משום מה. כאילו, למה עשיתם לי את זה? למה חרבתם ככה את השיר הזה? מי מעז לקחת שיר דיוות כזה ולהפוך אותו לכזה שיר סתמי? איך נותנים שיר כזה לזמרת כזו? לא, באמת, למה? למה? למה עשיתם לי את זה? למה לעצבן ככה? השיר הזה מייצג את הצד הרע של הגל הג'מייקני-הוואיי שהיה השנה - למרות שזה טרנד שאני דווקא ממש מחבבת. בושו לכם.
השיר המאכזב של השנה: Britney Spears ft. Iggy Azalea- Pretty girls
בספטמבר אשתקד נפוצו שמועות לפיהן בריטני מקליטה שיר עם אחת הכוכבות הגדולות של השנתיים האחרונות, איגי אזליה. הרקורד המרשים של איגי בשנים האחרונות בשילוב האהבה העצומה שלי לבריטני גרמו לי לקוות ללהיט ענק ומפוצץ שיהפוך לאחד משירי השנה ולאחד השירים האהובים עליי ב- 2015. במשך 9 חודשים חיכיתי בשקיקה לשיר הזה. קיוויתי שהוא יהיה השיר המיוחל שיחזיר את בריטני למוטב ולכותרות (בעיקר אחרי שהאלבום הקודם שלה לא הצליח לעשות זאת). ישבנו וחיכינו אני וחבריי במשך חודשים ארוכים עד שהוד מעלתה תועיל בטובה לשחרר את הלהיט ההיסטרי של השנה. כשחודש מאי הגיע, האזנתי לשיר כבר ברגע שיצא, עוד לפני שהיה קליפ. התגובה הראשונית שלי הייתה: "זה הכל? אין סיכוי, זו בטח הטיוטה הראשונית". ואז הגיע הקליפ וגיליתי שזה השיר. אז בואו נחלק את דעתי על השיר הזה לשניים: השיר עצמו, והקליפ. בשורה התחתונה: משניהם התאכזבתי קשות. כאן אתם יכולים להפסיק לקרוא.
אבל אם החלטתם להישאר איתי, בואו נדבר על השיר לרגע: בריטני, את בריטני ספירס. בריטני ספירס. ה-בריטני. בריטני ביץ'. The one and only. עכשיו, הבנו שאבדת את זה. הבנו את זה כבר באלבום של פאם פאטאל הבינוני להחריד. גם באלבום הקודם שלך הבנו את זה - הוא היה מקסים וכיפי מאוד, אבל השירים בו היו סוג של התפשרות והורדת רף מצד המעריצים, כי אנחנו שומרים לך חסד (שלא לדבר על הסינגלים החלשים שבחרת להוציא ממנו, למרות שהיו בו כמה שירים עם המון פוטנציאל לחריכת מצעדים). כדי להתקמבק, והפעם כמו שצריך - החלטת לקחת את ה-כוכבת של השנה, שהוציאה כבר שיתופי פעולה מאוד מוצלחים ומצליחים באותה שנה - וזה מה שיוצא לכן? זה? שיר פקאצות מעצבן שאין בו כלום? 9 חודשים של המתנה וזה מה שאנחנו מקבלים? טרחתן בכלל להקשיב לשיר לפני שהוצאתן אותו, או שפשוט התעייפתן ולכן החלטתן להוציא אותו בלי להקשיב? ואחרי זה אתן עוד מעזות להתפלא על כך שהוא לא מצליח כפי שציפיתן?
והקליפ - מה זה הקליפ הזה?! מרב שטרחתן להפיק כזה קליפ מפוצץ ומושקע, יצא קליפ מטופש להחריד! הוא מטופש כמעט כמו הקליפ של הביברית, אם לא יותר! כל כך הרבה כסף נזרק על הקליפ הזה וזה מה שיצא? קליפ מוריד אינטליגנציה שכזה? ומי נותן לבריטני לשחק בקליפים, לא הבנו שהיא ל-א שחקנית? לא הבנו שהיא איבדה את זה לגמרי? בקרוסרודס היא עוד הייתה סבירה, אבל זה היה מזמן, בתקופה בה היא עוד הייתה נורמלית והוציאה את הפופ הכי טוב שיש, זה שבזכותו שומרים לה חסד. היום היא בריטני אחרת לגמרי שלא תמיד יודעת לשיר בלייב, לא באמת יודעת לרקוד, ממש לא יודעת לשחק, ובטח שלא מסוגלת לעשות את כל זה בו-זמנית. ואני אומרת את זה בתור אחת שאוהבת אותה. אז כן, היא נראית נהדר בקליפ הזה - אבל זהו!
בריטני, למה עשית לנו את זה?! אני ממש מקווה שהאלבום הבא שלה (שהיא עובדת עליו בימים אלו ממש) יהיה הרבה, אבל הרבה יותר טוב מהשיר המאכזב הזה. אני מתגעגעת לבריטני של פעם. אחחח היו ימים.
אלו הזוועות לשנת 2015. נתראה בחמישי, עם מוזיקה טובה (הרבה) יותר.
נית.