אני לא כל כך טובה בהכתרת אנשי שנה. כי שנה זה 365 ימים, שבכל אחד מהם מישהו אחר משפיע עלינו, וכל השפעה, לטובה או לרעה, מעצבת אותנו ומשפיעה עלינו. יש אנשים שמשפיעים יותר, ויש שפחות, קשה לכתור כתרים לכל האנשים שעשו לי את השנה כפי שהיא. העולם מורכב מאנשים טובים שעושים מעשים טובים, ולחלקם אני חייבת יותר מאשר סתם טובה אלא הכרת טובה מכל הלב ממש. חלקם רק עברו בחיי, חלקם חלק קבוע בהם. והם קרובים אלי יותר או פחות, אבל לכולם יש פינה חמה אצלי בלב.
אבל אם אני צריכה לבחור רק אחד, שהשפיע עלי הכי הרבה השנה, ושמגיעה לו תודה גדולה ממני, שעזר לי ותמך בי והוביל אותי בדרך שלא תמיד הוא הסכים לה, אבל תמיד כיבד את ההחלטות שלי בה, זה הוטרינר שלנו, חגי אלמגור ממרפאת חביבה בירושלים.
על חגי, ושיחותי ההזויות מה איתו בענייני גן החיות שלנו כבר כתבתי בעבר. אבל השנה זימנה לנו אתגר מסוג אחר.
בימים הראשונים של חודש אוגוסט 2015 התברר שלכלבה האהובה שלי פיצי יש גידול סרטני. כמו אצל בני אדם גם אצל כלבים, החלנו בתהליך ארוך ומתיש שלקח כמה חודשים עד לפטירתה.וחגי ליווה אותנו בתהליך.
נכון, זה המקצוע שלו, אבל התמיכה שהוא נתן לנו היא הרבה יותר מאשר סתם בעל מקצוע הנותן שירות. הוא היה זמין לנו 24 שעות ביממה, גם כשלא היתה לו קליטה במכשיר הנייד, גם כשהשאלות שלנו היו שאלות קיטבג, גם כשלא היה מה לעשות חוץ מלשמוע אותי מקטרת. כל שיחה נענתה בסבלנות. כל שאלה קיבלה הסבר מדעי, כל תהייה נשקלה בכובד ראש. אם עברו כמה ימים שבהם לא התקשרתי להטריד אותו הוא התקשר אלי לשאול מה קורה.
יחד איתו בטלפון קבעתי את מותה של פיצי, ואני יודעת שהוא היה עצוב לא פחות ממני על לכתה.
ערכו של אדם נקבע לא בימים כסדרם, כי כשהכל בסדר גמור קל להיות אדיב ונחמד ושירותי. איכויותיו של אדם באות לידי ביטוי בימים שלא כסדרם, כאשר קשה, וצריך סבלנות רבה כדי לעזור לזה שמולך. את זר הפרחים שלי אני רוצה לשלוח לזה שעמד במבחן שהצבתי בפניו בשנה האחרונה, ועבר אותו בהצלחה מרובה.
תודה לך חגי