על ערב ההתרמה ועל התגלית ש'נפלה' עלי ,הפורצת דרך בחשיבותה.

אתם בוודאי תמהים על איזו תגלית היא מדברת,עמי?

ואולי אף נאנחים בצער עייף ולאה ואומרים בשקט , או זה לזה,', היא  ירדה לגמרי מהפסים ,עמי,חבל , קיווינו שהיא 'תמשוך' יותר'. 

אבל  אולי שכחתם שתגליות מתגלות לא רק במעבדה או במחקר כלשהו. זוכרים את ניוטון ואת התפוח שנפל על ראשו? דבר שהביא לתגלית פורצת הדרך על כוח הכבידה,

  החיים הם שדה המחקר הטוב ביותר , צריך רק להתבונן ולהקשיב באמצעות כל החושים שקיבלנו במתנה ממי שהמציא אותנו.

. ובכן אפשר   להירגע ,,ותנו לי לספר לכם את כל הסיפור כהלכה ומההתחלה.

 באתו ערב שבו התקיים אירוע ההתרמה. התארגנתי ,נרגשת ונחושה להראות לכול העולם שהניצחון איתי ,

כלומר, למרות פרקי הקרציה. אני עדיין בריאה ויפה ואם אפשר גם צעירה.

 אבל לפרקי שלי הייתה אג'נדה הפוכה. הרגליים שלי התמרדו

 ואמרו שבא להן לשכב במיטה,  כי היום כבד להן נורא.

והידיים טענו שהן לא יכולות הערב לטלטל את עצמן, וזה נראה להן בזבוז זמן.

וכך קרה שהגעתי לאירוע  לא כל כך יפה, ולא הצלחתי לטאטא את פרקי  מתחת לשימלה

ובוודאי שלא נראיתי צעירה.

אולם במהלך הערב הרגשתי שחלה בגופי תמורה,נעשיתי פחות כפופה ויותר גבוהה, הרגלים שלי הפכו לקלילות כמו רגלי איילה , הידיים שלי מחאו כפיים למרות כוח הכבידה, והפה שלי שכח להיות קפוץ בחוזקה.

והרגשתי רגש שנראה לי משונה בהתחלה עד שנזכרתי שזהו רגש השמחה החבוק עם חברתו התקווה

ועטוף ומוגן באנושיות יפה. התבוננתי על האולם המלא מפה לפה וראיתי שכל יושביו עברו שינוי או מהפך ,

 כולם נראו לי פחות כפופים ויותר זקופים ,ולכולם ישבה על הפנים בקלילות מבטיחה

 הבעה של שמחה.

 אך להפתעתי לא  ראיתי שמישהו בקהל שם לב לתופעה המדהימה.

מה קורה פה? התפלאתי, הבראתי מהמחלה? ואם נכון הדבר מה גרם לכך , מהי הסיבה?

והתחלתי להריץ בראשי בהילוך חוזר את מה שעברתי  הערב הזה ,

 וראיתי שוב את קבלת הפנים המרגשת כשאני מרגישה רצויה ואהובה ומחבקת ומחובקת בחום ובשמחה.

את הזמרת המקסימה ששרה את השיר הנפלא שכתבה אישה שכול מהותה מהווה דוגמא ומופת  לרוח האדם הטובה והאיתנה ואת כמה מחברי וחברותי קמים ממקומם ורוקדים,ממש רוקדים , כאילו אף אחד לא סיפר להם שהם חולים.

וחשבתי על כל אותם אנשים נפלאים שעשו לילות כימים על מנת לסייע ולתמוך בי ובחברי למסע. כמה רצון טוב , כמה נתינה , כמה אהבה הם השקיעו בהפקה ,

 . ונזכרתי בדברים שאמר הפרופסור המוכר , על ההתמודדות עם המחלה , דברים שנשבה בהם רוח של תיקווה. והרגשתי שאני מוקפת באנרגיה נפלאה ,אך עדיין לא הבנתי  את מהותה.,

  כשחזרתי בתום הערב לביתי והלכתי לראי לבדוק מה מצב הקמטים על פני , כהרגלי

, התבוננה אלי מן המראה אישה צעירה , בריאה ו...יפה,

 ואז 'נפל על ראשי  התפוח' והבנתי שגיליתי תגלית פורצת דרך בחשיבותה ,ובמפתיע  כל כך קלה להשגה,

הבנתי  שכל הסוד ,כל הקסם המבריא את המחלה טמון במילה אחת , מאד צנועה , אולי נשכחה קצת , אולי התיישנה ,  מילה שמכילה בתוכה את מהותה של חברה אנושית -אחווה .

כמה כוח , כמה עוצמה , כמה אנרגיה של בריאות והחלמה יכולה להפיק מתוכה חברה אנושית אם היא רוצה.

 ואולי , אולי , אולי, אנחנו  עדין לא כל כך מבינים שהמושג השגור בפינו, 'לחיות נכון', מתכוון גם לערכים הבונים חברה אנושית מיטיבה.