כשנולדת הייתי בת שש, נכנסת לחיי ושינית אותם. אני כבר לא הייתי האחות הקטנה של המשפחה, הפכתי להיות האחות הגדולה. זה מדהים, בדרך כלל כשמשהו משתנה במשפחה, אני הייתי אמורה לקנא בך, אבל לא, ראיתי אותך ואת גוש אחד של מתיקות, כשהיית קטנה היית כל כך לבנה כשכולם מסביב אהבו לקרוא לך שילגיה. מאז חיי לא היו אותו הדבר, עם הפלפל שלך, והפה הגדול שלך, הראת לכולנו מי את, לא משנה שהיית בת תשעה חודשים, כבר התחלת ללכת, לא חיכית לאף אחד, כי את לא אחת שתשב ותחכה שמשהו יקרה, את תלכי ותעשי. הרי גם על הגמילה מהחיתול זאת שהחלטת שמספיק לך איתו. שובבה קטנה עם פה שיותר גדול ממנה, זה היה כל כך חמוד, כמובן שגם עם התלבושת בבוקר עשית לאמא שלנו את המוות, עומדת מול הארון ומחליטה, זה לא מתאים, וזה לא מתאים, צוציקית בת שנתיים, מצד אחד זה מחרפן ומהצד השני כל כך מתוק, ההחלטיות, הדעה המוצקה שלך על כל דבר, תמיד היית כזאת, עד היום את כזאת.
מדהימה שלי, כשרונית בכל דבר כמעט, אם זה הבגדים שכל הזמן את אוהבת לשנות. אני אוהבת לראות איך מייצרת לעצמך בגדים, כשהיינו קטנות והיית רואה בגדים שלא יכולת לקנות כי זה היה יקר מדי, אותך זה לא היה מעניין, אז פשוט הלכת לחנות בדים, קונה את הבדים הנכונים ופשוט מייצרת לעצמך את אותם הבגדים, שלדעתי היו הרבה יותר יפים מכל בגד אחר. כשהיית רוצה לשנות בגד, היית לוקחת מספרים, גוזרת מפה, מוסיפה משם, והופ, בגד אחר לגמרי. החוש האומנותי קיים בך מאז שאני מכירה אותך, זה כולל גם יצירות כמו סרטי משי, או העוגות המדהימות שאת מכינה לימי ההולדת של המתוקה שלך, שאגב נראת בדיוק כמו העתק שלך. אני מנסה כאן לכתוב ברכה, אבל אני בעצם נהנת להיזכר בכל הילדות שלנו, איך אהבנו לרדת למטה, לדשא של הבניין, לפרוס שמיכה, ושתינו שוכבות על השמיכה ומסתכלות על העננים, מדמיינות, בכלל אהבנו מאוד לבלות למטה בדשא, אבל אצלך האהבה הכי גדולה שהייתה מאז ומתמיד זאת המצלמה. אני זוכרת שאיך שאבא הוציא את המצלמה, את ישר מתחילה עם הפוזות שלך, מצטלמת, מהצד הזה, מחזיקה את השיער בצורה הזאת, זה היה כל כך כיף לראות אותך עושה את כל הפוזות החמודות האלה.
זה היה כל כך כיף לראות אותך גדלה, בכלל עם החוכמה שלך, את הדהמת אותי בכל פעם מחדש. ידעת לכתוב מגיל מאוד צעיר, פעם אחת כתבת ברכת יום הולדת, זה היה מקסים. אבל מה שכן, את לא נתת לאף אחד להוריד אותך למטה, תמיד היית חייבת להיות הראשונה, שכולם יסתכלו עלייך. האמת שזה משהו שאני תמיד קינאתי בך, את ניפנפת את כולם, לא עניין אותך מאחרים, והקלות שבה את רכשת חברים, זה היה החלום שלי, כי זאת הייתה הבעיה הכי גדולה שלי, לא ידעתי איך לגשת לאחרים, ואת, אצלך זה הלך בכל כך קלות, שכן, מפלצת העין הירוקה הייתה שם. אז יפה שלי, מדהימה שכמותך, אני מאחלת לך את כל הטוב שיש בעולם, שתקבלי טונות של בריאות, שיעטפו אותך בנהרות של אושר, אני מאחלת שגם את העושר תקבלי, אני מאחלת שכל חייך יעטפו אותך באהבה, בחום, שאת כל הטוב שאת מעניקה כל הזמן שתקבלי בחזרה. אני זוכרת איך אהבת להכין להורים שלנו ארוחות מיוחדות לפעמים עם סיבה, ולפעמים סתם כי בא לך להראות אהבה. שתגדלי את הבנות המתוקות שלך בנחת, שיגדלו להיות מדהימות בדיוק כמו אמא שלהן, כי אני יודעת עד כמה אמא שלהן מדהימה, גדלתי איתה. אני אוהבת אותך מאוד, ומקווה שכל חיינו נהיה ככה קרובות, אוהבות, בדיוק כמו פעם.
