קָלְחוּ וּבָאוּ מַנְגִּינוֹת
הָעֶצֶב עָצוּר
בַּמִּלִּים הַנֻּקְשׁוֹת
כְּגַעַשׁ נָצוּר
וַהֲלוּם רְגָשׁוֹת
הַנֶּפֶשׁ מָרָה וְצָרָה מֵהָכִיל
רַק כִּיס הַדְּמָעוֹת מְמָאֵן לְהַתְחִיל
וְלִפְטֹר אֶת הַכַּעַס, לִפְרֹק, לְשַׁחְרֵר
לָתֵת דְּרוֹר לַבֶּכִי, מָעוֹף לְשׁוֹרֵר.
קָלְחוּ וּבָאוּ מַנְגִּינוֹת
וְסֶכֶר שִׁיר נִפְרַץ
זָלְגוּ בְּשֶׁטֶף הַדְּמָעוֹת
עַד בֶּכִי שֶׁנֶּחְלַץ
לְהָקֵל עַל מַשָּׂא הַמִּלִּים הַשְּׁחוּחוֹת
לְהַשְׁלִיךְ אֶת הָעֶצֶב לְכָל הָרוּחוֹת
לְהַמְרִיא וְלִמְחוֹת
לֹא פָּחוֹת
וְלִחְיוֹת.
קָלְחוּ וּבָאוּ מַנְגִּינוֹת
וְסֶכֶר שִׁיר נִפְרַץ
זָלְגוּ בְּשֶׁטֶף הַדְּמָעוֹת
עַל בֶּכִי שֶׁנֶּחְלַץ.
דודיק