מעולם לא חשבתי שאתפור.
בטח לא במכונת תפירה.
תפירה במכונת תפירה היתה עבורי תמיד מן קסם כזה שיש כאלה שמסוגלים לעשות, ויש את שאר האנושות. משהו שידעתי תמיד שלא אעשה בדיוק כמו שאני יודעת שלא אעשה טרק בהימליה.
בקיץ שעבר, פרסמה קרן, הפרפרית הכי נפלאה שיש, תמונה של מן ...עיגול כזה, תפור כזה, עם מקום לשים בתוכו דברים... לא יודעת איך לקרא לו. הוא היה ססגוני ויפה ומצא חן בעיני מאד.
קרן כתבה שזו סדנא למי שלא יודעת לתפור.
שאלתי: "גם לאנשים כמוני"? קרי: פוחדים ממחט לתפירה בדיוק כמו שפוחדים ממחט שננעצת בוריד ואולי אף יותר...
ענתה: "בדיוק לאנשים כמוך".
החלטתי להעיז אבל אז לאיסמעיל האניה היו תכניות אחרות וכולנו צללנו לימי צוק איתן. הסדנא נדחתה ואז בוטלה.
הצטערתי, הוא היה יפה העיגול ההוא....
חלפה יותר משנה וקרן כתבה שהיא מתכננת סדנא לתפירת תיק למתחילות.
שאלתי: "גם לאנשים כמוני"? קרי: פוחדים ממחט לתפירה בדיוק כמו שפוחדים ממחט שננעצת בוריד ואולי אף יותר...
ענתה: "בדיוק לאנשים כמוך".
נרשמתי.....
כמו שקרן הסבירה, החלק הכי קשה בסדנא היה לבחור את הבדים.
לשמחתי ביקרתי אצלה ערב קודם כך שהתהליך המסובך הזה בוצע מראש.
אלה הבדים שבחרתי.
בתמונה כאן, כבר אחרי שגזרתי אותם לפי הגזרות שקרן נתנה.
מכיון שזו סדנא למתחילות, עמדה קרן המתוקה והסבירה לנו מהי מכונת תפירה ואיך אוכלים את הדבר הזה.
היא הסבירה על הפטנטים שהמכונה יודעת לעשות, ואני נדהמתי מכמות הכפתורים שיש כאן שלא היתה מביישת קוקפיט קטן...
ליד כל כפתור היא כתבה מה תפקידו.
לא שזה הרגיע...
ואז גיליתי את הכפתור הזה.
זה היה די ברור,
אני יודעת מהו סוג הרגל המומלצת,
הנה, תראו.
זה סוג הרגל המומלצת...
(התמונה מהרשת בלה.. בלה...)
אחרי הסבר לגבי תפעול העניין הזה, קיבלנו, כל אחת, פיסת בד כדי לנסות לתפור כמה תפרים...
טכיקארדיה קלה...
ולחצתי על הדוושה.
נחמד העניין הזה....... איך שהבד רץ לו שם......
זו פיסת האימונים שלי...
ואז, אחרי שהתאמנו ....
לא נותר אלא לקפוץ למים, שהתגלו כחמימים ונעימים מאד...
יוהוווו, אני תופרת!!!
ומה יצא מכל המשחק הזה?
קבלו את אהובי הימי 
מלפנים:
ומאחור:
ועכשיו ה"בוק" שהכנתי לחמוד הזה...
תראו איך התאמתי את הבד כך שהציור בחלקו העליון של הכיס מתלבש בדיוק על הציור שבחלקו התחתון.
וזו, למי שתהה, הסיבה, מדוע סיימתי אחרונה את הסדנא.....
(דמיינו שזה ציור של משקפת) תקריבים לכל מיני פינות.
כיס, כפתור, לולאה וחבל.
בוק קטן גם לצד האחורי.
מקרוב:
כך הוא נראה לא מכווץ, מלפנים:
ומאחור:
אלו תוצרי הסדנא של כל המשתתפות.
קשה לתאר שאף אחת מאיתנו לא נגעה מעולם במכונת תפירה.
תודה קרן אהובה.
תודה על סדנא נהדרת ותודה שהצלחת להעלים את הפחד שלי ממכונת תפירה/בדים/מחטים....
ואני? 
אני מחכה כבר לסדנא הבאה,
אולי של הדבר העגול ההוא עם הכיסים לכל מיני דברים....
שבת נעימה חברים,
ותודה שאתם כאן איתי 
ט"ז בכסלו תשע"ו.