בקיצור: עיוות דין חמור. $$$ [3567]
כדי לראות את רשימת התגיות (מילות המפתח) שלי, רדו למטה, אל מתחת לתגובות, ועשו קליק על מילת המפתח שמעניינת אותכם. קליק על "הצג הכל" יפתח לכם רשימה של עוד (המון) תגיות.
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
האם רומן זדורוב אשם ברצח המחריד של הילדה תאיר ראדה? אני נוטה לחשוב שהוא אכן מי שרצח אותה, אבל הוא הורשע במשפט שהיה עיוות דין חמור.
אינני רוצה להיכנס לכל הפרטים המסובכים של טביעות הנעליים ושל כתמי הדם. אני רוצה להתמקד בשתי נקודות. הנקודה הראשונה היא נושא הסכין שבה נרצחה תאיר. זדורוב הודה שהוא רצח אותה בסכין יפנית, שכידוע איננה סכין משוננת. אבל תאיר ראדה נרצחה בסכין משוננת. זאת עובדה. יכולתם לראות את סימני החתך המחריד, עם כתמים במרחק שווה זה מזה – סימנים של סכין משוננת. אם לא ראיתם, תאמינו לי שאני ראיתי, וכל צופי הטלביזיה ראו את הסימנים של סכין משוננת. היות וזדורוב הודה בשימוש בסכין יפאנית, היה חשוב לפרקליטות להוכיח שהרצח בוצע לא בסכין משוננת. אם הרצח בוצע בסכין משוננת – זה אומר שההודאה של זדורוב היא הודאה שיקרית, וזה מחליש מאוד את טענות הפרקליטות. אבל הרצח בוצע בסכין משוננת. כדי למנוע את גילוי האמת בנושא הזה הצליחה הפרקליטות לקבל עדות שקר של ד"ר קונסטנטין זייצב, מן המכון הפתולוגי, שידע כי אלה סימנים של סכין משוננת, ומסר מיסמך, עדות מומחה, שאלה סימנים של סכין ישרה. שמענו על כך עדות של רופא אחר מן המכון הפתולוגי, בתוכנית "עובדה" של אילנה דיין, שמענו בקולו של הרופא האחר. הסניגוריה גייסה את ד"ר מאיה פורמן, מומחית בלתי תלויה, להעיד שאלה סימנים של סכין משוננת. הפרקליטות החליטה לערער את עדותה של ד"ר פורמן, ולצורך זה לחסל את את ד"ר פורמן כבעלת מקצוע. הראו לד"ר חן קוגל, מנהל המכון הפתולוגי, חתך אחר, שבו לא ניראו הסימנים של הסכין המשוננת, והוא אישר שזאת סכין ישרה. את העדות הזאת הביאה הפרקליטות לבית המשפט והציגה אותה כאילו ד"ר קוגל חושב אחרת מד"ר פורמן – שזה היה שקר. הסניגוריה ביקשה להביא את ד"ר קוגל להעיד שהוא חושב כמו ד"ר פורמן. הפרקליטות התנגדה. עצם ההתנגדות הזאת כבר מהווה עייות דין חמור. אבל זה עוד כלום. בית המשפט, בראשותו של יצחק כהן, קיבל את דרישת הפרקליטת וסירב לקבל את עדותו של ד"ר קוגל. על סמך השקר, שד"ר קוגל חושב אחרת מד"ר פורמן, הוציא בית המשפט פסק דין, שבו בוצע אונס של ד"ר פורמן, נקבע שהיא עדת שקר, וחוסלה הקריירה המקצועית שלה. עם פסק הדין השיקרי הזה הלכה הפרקליטות להתנקם בד"ר פורמן ולחסל את הקריירה שלה. ועל כך ניתן לספר בהזדמנות אחרת. את העובדות הללו שמעתי מפרופ' קרמניצר.
בעירעור בפני בית המשפט העליון ניתן לד"ר קוגל להעיד ולומר שטענת הפרקליטות, שהוא חושב אחרת מד"ר פורמן היא שקר, והרצח בוצע בסכין משוננת ולא בסכין חדה. בית המשפט קיבל את דבריו של ד"ר קוגל, ביטל את ההתקפה על ד"ר פורמן, וקבע שאכן הסכין היתה משוננת. שופט אחד סבר שזה גורם לו להטיל ספק באשמתו של זדורוב, ואילו שני השופטים האחרים סברו שהפרט הזה אינו מערער את ביטחונם, המתבסס על פרטים אחרים, שזדורוב הוא הרוצח, ולכן אישרו את הרשעתו.
לאחר פסק הדין הזה של בית המשפט העליון הודיע שי ניצן, פרקליט המדינה, כי ההאשמות נגד ד"ר פורמן מבוטלות. אבל באותה תוכנית של אילנה דיין, היא הראתה את העובדות, כולל הקלטת הרופא השני על עדות השקר של ד"ר זייצב, בפני שלמה למברבגר, פרקליט בכיר בפרקליטות. היא שאלה אותו אם הוא לא חושב שהפרקליטות חייבת התנצלות לד"ר פורמן. הוא השיב שהפרקליטות פעלה כראוי. מכאן, שזה לא מעשה נבזי של פרקליטה מסויימת, אלא זאת הפרקליטות כגוף.
הנקודה השניה היא שכדי לשכנע את זדורוב להודות, סיפרו לו שנתגלו הוכחות ברורות לאשמתו, מה שלא היה נכון, ואם יודה, יזכה להקלה בעונשו, ויקבל רק תשע שנים בכלא. בפועל, ההודאה שלו הכניסה אותו לבית הכלא לכל חייו. בישראל היו כבר כמה מיקרים בהם אנשים הממונים על המערכת חושבים שמותר להם לשקר ולהפר הבטחות, כאשר מדובר בעבריינים. אני סבור שזה עיוות דין. הודאה המושגת ע"י "תרגיל חקירה", שזה שקר, מוביאה להרשעה שלא במקומה, ואולי להרשעה של חפים מפשע.
האם השוטרים, הפרקליטים והשופטים בסיפור הזה הם נבלות, אנשים שמוכנים לשלוח לכלא חפים מפשע, רק למען ההצלחה המקצועית שלהם? אני משוכנע בכך שלא. הפעולה שלהם נובעת מכך שבשלב מסוים הם התרשמו כולם שהאיש שבידיהם הוא הפושע, ואז צריך לעשות הכל כדי שהאיש יבוא על עונשו. אבל, במסגרת הרצון שלהם להרשיע, הם הופכים לזייפנים ולשקרנים – כדי להביא את הצדק לאור. צדק שמושג ע"י שקרים וזיופים איננו צדק, אלא עיוות דין, גם כשהאיש שמורשע הוא אכן הפושע שביצע את הפשע. מחקרים שנעשו מגלים כי 10% מההרשעות שהושגו היו הרשעות שווא של אנשים חפים מפשע, שהיו עובדות שהעידו על אשמתם, אבל הפושע היה מישהו אחר, שנתגלה כאשר הוכנסו בדיקות הד.נ.א. לפעולה בתחום המשפטי.
האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 600,311 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 17 שורות).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
הפונקציה "חפש בבלוג" אינה פועלת כהלכה. כדי לעשות חיפוש בבלוג הזה אחר רשומה שמכילה מילה מסוימת, או צירוף של מילים – היכנסו לגוגל, או לשדה של גוגל בדפדפן, וחפשו את המילה המבוקשת, או את צירוף המילים בתוך מרכאות, יחד עם המילה regevj, שמופיעה בכל אחד מהקטעים שבבלוג הזה.
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
אל רשימת המאמרים הכי נצפים שלי ( <- קליק על)
תגיות: אוי לנו מן הביורוקרטיה, סיפורים, סיפורים שקרו באמת, עליונות המשפט, רמאות