זהו ספר ביכורים יפה, המספר קורותיה של ילדה בת שתים-עשרה, מהחיים העלובים והקשים עם אמה החולה
באוהיו ועד המעבר שלה לדרום, לג'ורג'יה, לסוואנה.
התקופה היא שנות השישים, שנים שעדיין השחורים לא מתקבלים יפה בכל מקום (גזענות) אבל כמובן הם חופשיים.
על הרקע הזה, הנערה סיסיליה , שהתחברה עד עכשיו רק לאישה זקנה ומקסימה, גברת אדל, מגיעה סיסי לבית דודתה ועוברת שם
מהפך.
מילדה דחוייה, הבת של המשוגעת, ללא חברים ואבא שעובד כסוכן מכירות ומגיע רק לעיתים רחוקות מאד, כשעבודתו מהווה לו מפלט
בריחה עקב חוסר יכולתו להתמודד עם מחלת האם, היא הופכת להיות ילדה אהודה, אהובה על הסובבים אותה, במיוחד על כל נשות
סוואנה, ויוצרת קשרים נפלאים עם אולטה, הטבחית השחורה של הדודה העשירה.
הדודה טוטי פשוט מצילה אותה ומעלה אותה מהבור שלתוכו שקעה, זו דודה עשירה, ללא ילדים, אישה חמה ואוהבת, ואנחנו נחשפים
לכח הנשי, לאחווה הנשית, למאבקים ונצחונות קטנים.
בספר יש הרבה הומור וחכמת חיים, אהבה לטבע, לבעלי חיים, לספרים. דמויות מעניינות כגון השכנה מיז גודפפר ומה שעושה
לשכנתה השנואה. דמותה המעניינת של הטבחית השחורה אולטה וחברותיה.
כמובן, כרגיל, אני נהנית מהשפה לא פחות מהתוכן, והשפה לעיתים קרובות פיוטית ויפה מאד, כגון
"אהבתי את שעת הערב הזאת, שבה הכל התרכך ואיבד מחדות היום, ואם הרוח נעה במקצב מסוים,
היה עץ האלון ממלמל מילים ירוקות עדינות מעל למדשאה המוצלת."
תובנות הנשים, כגון מיז גודפפר על גברים:
"אני מגלה שכל הגברים דומים מאד לנעילת נעליים עם עקבים גבוהים - אני אוהבת את ההרגשה שאני יפה בזכותן, אבל עד
סוף הערב אני כבר מתה להיפטר מהן." .....
ועוד על החיים: "אל תגדלי מהר מדי, יקירתי. הגיל הוא דבר בלתי נמנע, אבל אם תשמרי על לב של ילדה לעולם לא תזדקני."
יש מתח וסקרנות במהלך אירועים מסויימים, אפילו הזויים משהו, והספר פשוט מתוק ורוצים לקרוא בו בלי לעצור..
אני מודה לבת של חברתי היקרה ע', שהמליצה לע' לקנות לי את הספר ליומולדת, והיא בעצמה, בת הארבע-עשרה,
נהנתה מהספר (נחמד לדעת שבנות שתים-עשרה ומעלה יכולות להינות מהספר וגם ללמוד דבר או שניים על החיים
ועל התקופה).
בספר יש גם העצמה נשית מבורכת, ואני ממליצה לנשים לקרוא בו. גברים, אעפס, נראה לי שלא ממש יתחברו לסיפור,
אם כי ישנו תיאור הווי מאד אותנטי לדרום, להכנסת האורחים, למסיבות, לכובעים, לשכנות ובכלל לחזרה לאחור, לעידן אחר...
זהו ספר קליל, שהזכיר לי את "החיים הסודיים של הדבורים" המקסים מקסים ואני נזכרת פתאום גם ב"שלושת רבעי התפוז" אם
כי אני לא בטוחה אם יש לו קשר, אבל זה עלה לי גם לראש...
בהנאה....
שבת קרה, גשומה, אבל בלי שלג......
להציל את סיסי, בת הופמן, מאנגלית: שרה ריפין, הוצ' כנרת הוצאה לאור, 301 עמ', 2011
Bet Hoffman, saving ceecee honeycutt, 2010