בקיצור: הרצוג מדבר על שלום, ואבו מאזן מחכה ל-BDS. ובינתיים ביבי מנצח. $$$ [3428]
כדי לראות את רשימת התגיות (מילות המפתח) שלי, רדו למטה, אל מתחת לתגובות, ועשו קליק על מילת המפתח שמעניינת אותכם. קליק על "הצג הכל" יפתח לכם רשימה של עוד (המון) תגיות.
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
לפני מספר חודשים, במרץ 2015 נערכו הבחירות האחרונות בישראל. כזכור, כל התחזיות היו ש"הליכוד" בראשות נתניהו עומד לקבל מכה רצינית. התוצאות היו, כידוע, ניצחון אדיר לנתניהו, שחזר להנהיג את המדינה בדרכו הרעה, זו שעליה אמר דן מרידור: "סטינו מהכיוון הנכון. אם לא נשנה אזימוט, נתנגש בקרחון".
בוז'י הרצוג חשב שהוא הולך לנצח בבחירות האחרונות – והתאכזב. האם הוא למד את הלקח והבין מה היו הסיבות למפלתו? האם הוא יודע איך למנוע מפלה דומה בבחירות הבאות, שתתקיימנה באחת השנים הקרובות? חוששני שלא. לפני כמה ימים, ב-18.8.2015, ביקר הרצוג ברמאללה, אצל הראיס הפלשתינאי אבו מאזן, וכשחזר הכריז: "עלינו למנוע אינתיפאדה שלישית. משמעות הדבר היא מלחמה חסרת פשרות בטרור ובנושא הזה אני קיצוני אף יותר מנתניהו. מצד שני יש לתת תקווה לעמים על ידי התנעה של מהלכים אמיצים שיחזירו אותנו למשא ומתן, באופן שמחייב את המנהיגים וגם את העמים לדיאלוג מחודש ואמיץ. לא לחשוש, לא לפחד, להעז ולהבטיח עתיד טוב יותר לעמים שלנו. אני משוכנע שאם יהיה רצון, ניתן להגיע להסכם שישמור על ביטחון ישראל תוך תקופה של שנתיים, זאת על בסיס הזדמנות אזורית נדירה שנוצרה בחודשים האחרונים. אסור להחמיץ את ההזדמנות הזו, שמאפשרת גיבוי ממדינות שכנות לנו ולפלסטינים למהלך מדיני ישיר בינינו לבינם. הבהרתי לאבו מאזן כי אמשיך לנסות ולשכנע את הציבור בישראל, שהולך ומאבד את אמונו, בנחיצות התהליך ובצורך לקדמו במהירות".
לא נכון
ההצהרה הזאת גם אינה נכונה, וגם, וזה העיקר, היא מבטיחה את נצחונו של ביבי גם בפעם הבאה. הרצוג אינו מבין שכנראה אבו מאזן כלל אינו מעוניין בפיתרון של שתי מדינות לשני עמים, שתי מדינות שיחיו זו בצד זו בשלום. אני אחזור לנקודה הזאת בהמשך. אבל מה שברור הרבה יותר זה שעם המסר הזה הרצוג יפסיד גם בבחירות הבאות. רוב הבוחרים לא יקנו את הרעיון הזה. הסכמי אוסלו וכל מהלכי השלום לא הביאו לנו את השלום ואת המנוחה, להיפך, מה קיבלנו זה: אינתיפאדה שנייה עם למעלה מאלף הרוגים, כמה מלחמות בעזה ופיגועים רבים אין ספור. מה שכל אזרחי ישראל רואים, בכל פעם שהם פותחים את הטלביזיה, הם רואים רק את שונאי ישראל, חמאס ברצועת עזה, אש"ף בגדה, חנין זועבי בישראל, את משגרי הרקטות של הג'יהאד האיסלמי ואת המפגעים, מיידי האבנים, זורקי הבקת"בים, רוצחי הילדים, דוקרי היהודים בסכין, ודורסי היהודים במכוניות. זה מה שאזרחי ישראל רואים. הם מעולם לא שמעו קול ערבי ברור שאומר: "בואו נעשה שלום. נוותר על זכות השיבה. נחלק את ירושלים ונעשה שלום". כשזה מה שהמצביעים רואים, איך אתם מצפים שהם יקנו את המסר של הרצוג?
מה נכון
עמוס ידלין הציע פעם תוכנית פעולה. גם דן מרידור דיבר ברוח דומה. מה היתה תוכנית הפעולה של עמוס ידלין, מי שהיה ראש אמ"ן? ישראל תציע לרשות הפלשתינאית מסגרת להסכם שלום, על בסיס של גושי התיישבות ופינוי כל ההתנחלויות שמחוץ לגושים הללו. אם הרשות הפלשתינאית תהיה מוכנה להיכנס למו"מ על בסיס המסגרת הזאת – מה טוב. אבל אם הפלשתינאים יסרבו להגיע לשלום על בסיס המסגרת הזאת, ישראל תודיע שהיא מפסיקה את הבניה מחוץ לגושים, והיא מוכנה לחדש את המו"מ לשלום בכל רגע שהפלשתינאים יהיו מוכנים לדון בשלום. הרעיון היא שיהיה ברור לכל העולם שמי שמונע את השלום זה הפלשתינאים, ולא ישראל.
ישראל במידרון
כעת הפלשתינאים אינם מעוניינים בשלום. ניתן להתווכח על כך אם היה אי פעם רגע שבו המנהיגות הפלשתינאית, ערפאת או אבו מאזן, היתה מוכנה לשלום עם ישראל. אבל בזמן האחרון ניראה שהמנהיגות הפלשתינאית פועלת על סמך ההנחה שמדינת ישראל מידרדרת במידרון, שסופו שהעולם יתייחס אלינו כאל דרום אפריקה של האפארטהייד. מסע התעמולה של ה-BDS, זוכה להצלחה הולכת וגדלה. מצור הכוסברה על עזה, פרשת ה"מרמרה", ודו"ח גולדסטון, הביאו לערבים תומכים רבים. "צוק איתן" היה, מבחינת הפלשתינאים, מהלך מוצלח, של חמישים יום של שטיפת מוח אנטי ישראלית, בכל הטלביזיות בעולם, מהלך שהביא את השינאה לישראל לגבהים חדשים. בחירתו מחדש את נתניהו, והמשך הבניה בהתנחלויות, מחזקים בלב הפלשתינאים את התחושה שאין להם שום סיבה ללכת לשלום, בשעה שישראל משחקת את המישחק שהם היו רוצים בו. הערבים אינם רוצים שלום - זה מחזק את נתניהו - בחירתו של נתניהו מחזקת את חוסר רצונם של הערבים בשלום. נכנסנו פה למעגל קסמים, של תהליך מזיק, שמחזק את עצמו.
מה לעשות?
אז צריך להבהיר להמוני בית ישראל שאנו מתגלגלים במידרון, ושנתניהו הוא המעצים את ההידרדרות הזאת. צריך להזהיר מפני התחזקות העוינות לישראל והתעצמות החרם עליה, תופעות שנתניהו זילזל בהן עד לאחרונה. צריך לקחת את תוכנית הפעולה של עמוס ידלין, איש "המחנה הציוני", ולהתחיל מסע שיכנוע, כדי להכניס אותה לראשי האנשים – דבר לא קל. קל יותר לומר "העולם כולו נגדנו", בלי להבין שאנו במעשינו מעצימים את השינאה אלינו. ולא להגיד "ניתן להגיע להסכם שישמור על ביטחון ישראל תוך תקופה של שנתיים" – מסר שאינו נכון, ואין סיכוי שיביא את המוני בית ישראל לעזוב את נתניהו ולפעול באופן יותר מתאים למציאות.
לא רציונלית?
לפני כמה ימים התקיימה פגישה של אנשי "ניצחון 15" עם ח"כ יוסי יונה, פרופסור של אונ' בן גוריון. בפגישה ניסיתי להעלות את הנקודה הזאת. התגובה של יוסי יונה, ושל כל הנוכחים, היתה שההתנהגות של מצביעי ביבי ושל מצביעי ספיחיו היא התנהגות אמוציונלית ולא רציונלית. זה לא נכון. זה מעיד על תפיסה לא נכונה של המצב אצל האנשים שתומכים בהרצוג. מי שמצביע בעד ביבי הוא טועה, אבל הוא לא פועל באופן מטומטם. מה שרוב אזרחי ישראל רואים, כפי שציינתי לעיל, זאת עוינות עצומה מכל הערבים, עוינות המתבטאת גם בפיגועים, ולכן הם מצביעים בעד נתניהו, שמבטיח לא לוותר לפלשתינאים - ולא בעד מי שמדבר על שלום עם הערבים, שלום שאינו ניראה כניתן להשגה. אם זה המצב, ההחלטה להצביע בעד נתניהו היא החלטה רציונלית בהחלט. צריך להסביר לאנשים, לכל האנשים הטובים הללו, שהם טועים – ולא לזלזל באינטליגנציה שלהם.
הימין בישראל טועה, טועה בגדול. אבל דומני שגם השמאל.
עוד
אם לא קראתם עדיין, או שאינכם זוכרים את מה שקראתם לא מזמן, אני ממליץ בפניכם לשוב ולקרוא את מאמרי הקודם ביבי ניצח – אז מה עכשיו? בכתובת:
האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 581,534 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 17 שורות).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
הפונקציה "חפש בבלוג" אינה פועלת כהלכה. כדי לעשות חיפוש בבלוג הזה אחר רשומה שמכילה מילה מסוימת, או צירוף של מילים – היכנסו לגוגל, או לשדה של גוגל בדפדפן, וחפשו את המילה המבוקשת, או את צירוף המילים בתוך מרכאות, יחד עם המילה regevj, שמופיעה בכל אחד מהקטעים שבבלוג הזה.
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
אל רשימת המאמרים הכי נצפים שלי ( <- קליק על)
תגיות: אקטואליה, פוליטיקה, מפלגת העבודה, בוז'י הרצוג, ביבי, מלחמת עולם נגד ישראל, הפלשתינאים, אבו מאזן, עמוס ידלין, דן מרידור, שלום, תובנות, מחשבות והגיגים,