ובכן, לפני 3 6 ימים, ב – 4/5/15 הייתי אמור לציין את הבלוגולדת השביעי. ופשוט שכחתי. פספסתי. אולי זה אומר הכל על העניין הבלוגרי שלי?
בשנה שעברה חגגתי כאן בניתוח סטטיסטי עגמומי, והבעתי ספקות לגבי ההמשך. ובכ"ז, למרות הספקות המשכתי במרץ רב יחסית עד סוף נובמבר (בערך). אח"כ קצת התעייפתי והורדתי קצב, ובהמשך התפוז הוריד לי את הקצב לגמרי, ובעצם דחק בי להיגמל מהתחביב.
אז לא נגמלתי לגמרי, כמובן. אבל אני פחות עסוק בזה, פחות זמן מבלה פה בקריאה וכתיבה, פחות מכור לסטטיסטיקה. וכן, גם מפספס את הבלוגולדת. ודווקא ראוי היה לחגוג במיוחד הפעם. כי במובן מסויים הבלוג הזה נולד מחדש – בפלטפורמה הבלוגרית שבגוגל.
ובכן, אחרי הריון ארוך בו העברתי את התכנים, עיצבתי את המקום (קצת) ולמדתי את תכונותיו, שחררתי אותו לעולם. התחושה היתה משונה, ועדיין רבים מכם הקוראים לא מגיעים, דבקים בתפוז שעדיין מקרטע (אם כי יש גם בו סימני התאוששות מעודדים). ובכ"ז, למדתי על היתרונות, על הנוחות וכן – הרבה יותר חשיפה. הרבה הרבה יותר.
אז לא אשוב לניתוח סטטיסטי – לא למספר הרשומות (הוא כתוב כאן שם, אז זה קל); לא למספר הכניסות שהרבה פחות חשוב לי; לא לתגובות שהיו לי חשובות ועדיין, אבל כבר לא סופר באדיקות; לא לבולים, שמהם קיבלתי בנדיבות עד שכבר לא, כנראה לתמיד.
ובכ"ז, מקווה שאמשיך להנות מהתחביב היצירתי הזה, גם במקום החדש ואולי גם בישן. ומקווה להמשיך לראותכם, חברים בתגובות במקומות שבו יהיה פעיל. מקווה שלא תתיאשו גם ותפסיקו, איפה שלא תחליטו.
אז כאמור - איחולים לכולנו לעוד הרבה כיף.
ולמען הסדר הטוב, רשומות הבלוגולדת הקודמות: