הכול התחיל אחר הצהרים ביום שלישי .האכלתי ,כמו כל יום שלישי, את החתולים בגינה הציבורית ברחוב התל אביבי השקט בו שכרתי דירה.
בגינה היו מעט מאד אנשים, כמה אמהות מיואשות עם ילדים נמרצים, ובין המיואשות והנמרצים הוא בלט להפליא ,ישב על ספסל בצד, קרא ספר ומדי פעם הרים עיניו להתבונן מסביב. 'הוא בוודאי שומר על אחיין שלו 'חשבתי , 'הוא לא נראה מיואש אז אין מצב שהוא האבא, להיות דוד זה 'פיס אוף קיק' אמרתי לעצמי תוך כדי שאני שמה ערימות גרגרים בפינות שונות בגינה וחבורת חתולים רצה בדבקות אחרי.
'כל הכבוד לך' שמעתי קול גברי נעים למדי מעלי . התרוממתי וראיתי אותו מחייך אלי .
'את מאכילה כאן באופן קבוע? ' שאל אותי ועניתי לו שאני עושה זאת עם עוד שני בחורים והימים שלי הם שלישי ושבת.התפתחה בינינו שיחה מעניינת על חתולים ועל בעלי חיים בכלל ומכאן אצה הדרך לצמחונות וטבעונות וערכים הקשורים בכך, כל כך נסחפנו שלא חשנו שהזמן עובר,ע ד שהגיע ילד חמוד כבן חמש ואמר לו 'אלון , אני רוצה לחזור הבייתה , אני נורא רעב , הבאת לי משהו?' אז קוראים לו אלון ' הבנתי, הושטתי את ידי אליו ללחיצה 'אלון , נעים להכיר , שמי עמי, כל טוב ואולי להתראות'.התחלתי ללכת ואז שמעתי אותו צועק לעברי, 'עמי בשלישי הבא ניפגש פה באותה שעה'. הסתובבתי אליו , חייכתי וצעקתי חזרה
'אם ירצה השם' וראיתי שגם הוא מחייך והעיניים שלו צוחקות .
כשהגעתי לדירה השכורה בה גרתי עם עוד שותפה .הלכתי מייד למראה רציתי לבדוק משהו בקשר לתאוריה שלי על הקשר בין יופי לבין שיער : 'אם השער מסתדר טוב נראים תמיד יפה' . השיער הוא סוד הכוח של האישה ולפי סיפורי שמשון גם של הגבר ומישהו שהיה בין מחברי ספר הספרים כבר גילה את זה לפני..התבוננתי בדמותי הנשקפת במראה וראיתי שהתלתלים הפעם מסודרים להפליא ולא מראים רמז כלשהו לסילסול חס וחלילה חס ושלום, זו בכלל מילה שצריכה לעבור מן העולם.
'אין אפס הוא ניסה ל'התחיל " איתי כי נראיתי טוב בזכות השער אבל מי מבטיח לי שהוא יתנהג יפה גם בשלישי הבא?'
את סוד הקסם מתי אפשר לסמוך עליו ומתי לא והאם ישנה איזו שהיא חוקיות בקשר לכך עדיין לא הצליחו לדעתי לפענח ובכול מקרה זה בוודאי קשור לחפיפת השיער ,לפעמים ביום
החפיפה הוא מתנפח ושוכח את התלתלים אבודים בשדה הקרב אבל הוא מקבל צבע בוהק ועשיר . אז מה לעשות ?לחפוף או לא לחפוף ביום ג' הבא' ?
ועם ההתלבטות חורצת הגורלות הזו התהלכתי כל השבוע. ערכתי גם כל מיני ניסויים על מנת לפתור את התעלומה מהי החוקיות להתנהגותן חסרת ההגיון של שערותי .: להיות זוהרת ובוהקת אבל בלי תלתלים או להיות מאושרת ושמחה עם תלתלים חסרי פשר ושליטה.לחפוף או לא לחפוף? בזה העסקתי את מוחי, כשאני משדרת לו מסר ברור 'מחר לא עובדים בשביל אף אחד' קדימה תמצא פתרון וכמה שהמוח התאמץ וחיפש וחיפש , הוא לא מצא את התשובה.
הייתי בדיוק במועד אמצע השנה ,סיום הסמסטר והר ענק של מבחנים חסם לי את אופק הראיה, ומה שהיה לי בראש זה,לחפוף או לא לחפוף? בדיונים הסוערים שקיימנו,חברותי וגם חברי ללימודים ,עת רבצנו מיואשים על המדשאות ברווח שבין שיעור לשיעור ,לא הגענו למשהו מוסכם וברור בקשר לנושא המחקר, מה הכ י משכנע תלתלים להשאר מתולתלים ולא המילה הזו עם האות ס'.
וכך קרה שבאותו יום גורלי , יום שלישי עדיין הייתי חצויה אך ליתר בטחון קניתי שמפו ומרכך נחשבים של חברה נורא יקרה. בשעה שלוש בדיוק נפל הפור והגעתי להחלטה שאני הולכת על כול הקופה .אך כשכבר עמדתי מתחת למיים , בעינים עצומות ,נותנת למיים ללטף את ראשי הסוער ולהבטיח לו שהכול יהיה בסדר ,נזכרתי שלא בדקתי עם יש על המוצרים שקניתי את הארנב המלשן. נטלתי את השמפו ולא היה עליו לא ארנב וגם לא אוזן של ארנב! 'מה אני עושה עכשיו.? ' אני פעילה נמרצת ונחרצת במאבק נגד ניסויים בבעלי חיים, איך זה יראה אם יוודע למישהו על כך? ואיזו צורה יש לי ? יודעת לדבר ורחוקה מלהוות דוגמא אישית, ''אלוהים , כמה מבחנים אתה עושה לי? אני לא פריירית כמו איוב ומותר לבן אדם להיכשל גם לפעמים הרי תמיד אומרים שמטעויות לומדים נכון.?' אלוהים כמובן לא טרח לענות על שאלותי , הוא בוודאי הבין שאלו שאלות רטוריות בלבד.
- לבשתי את מכנסי הג'ינס החתיכיים שלי ממנגו ואת החולצה הסקסית מזארה
- סידרתי את שערי הרטוב והתפללתי בשקט שרוחו תהיה טובה עליו והוא יאפשר לתלתלי להיות חופשיים ומאושרים ויפים כמו פרפרים.
- החתולים ואני , הגענו לגינה, הנמרצים והמיואשות גם הן הגיעו, אני אפילו הספקתי לריב עם אלוהים ,
- ומי לא בא?.מי לא בא!