הה, פרשת תרומה!!!
הכל תצפה זהב : ארון הקודש, הכרובים, הכפורת והמנורה - הכל זהב!
ואני מקשה ונתלית באילן גדול - הנביא ישעיהו ובפראפראזה לדבריו " החפץ לה' בעולות וזבחים?" - החפץ לה' בזהב פרווים
עיינו בפרשה, הכל זהב כאילו עבר שם המלך מידאס
אבל המלך מידאס לא עבר במשכן, כל הזהב הוא תרומה של אנשים שיכלו להותיר את הכסף לחינוך ילדיהם, או אם הם משופעים בכסף - לחינוך ילדי אלו שידם אינה משגת
ובמקום זה הוציאו את כספם על מתכת אצילה - זהב
מתכת מאוד אצילה, אינה מועילה כברזל ופלדה, אבל היא נוצצת - אצילה
היינו כפרימיטיביים או גרוע נזה כצפורי העורב - קונים אותנו בעזרת נצנוץ
האם ה' זקוק לנצנוצי הזהב
הענין הוא שהתופעה של התאווה לזהב חמורה וחריפה בהרבה, ונספחים לה פגיעה הכבוד האדם
האם שמתם לב לתרומות בבית בכנסת שהוא משכן תפילותינו בעת הזאת?
מכבדים את התורם יותר, כפי שאמר הנביא "שמלה לך קצין תהיה לנו"
את האנשים שאין לאל ידם לתרום סכום מכובד לא יושיבו בכותל המזרח , ואם יפקוד גביר פעם בשנה את בית הכנסת כגון בעת אזכרת אביו או אמו - יאמר למתפלל המתמיד: בבקשה פנה את מקומך אחר כבוד, לגביר שהואיל בטובו לפקוד את בית תפילתנו
ובעת ביקור הגביר - כל גבאי בית הכנסת בתםקידיהם השונים נקהלים עליו ( ובמטפורה שרים לו "מה יפית" )
וכאן אנו חשופים לשורשי מצב זה: "תרומה תצווה...."