ערב בפריז עם מרשל מרין

את מרשל מרין פגשתי לראשונה בבית קפה קטן במונמרטר.
אל תוך קרקוש הצלחות, ניחוח הקפה והמולת הסועדים פלשה לפתע קרן אור שמיקדה את העין אל במה קטנה והאירה גבר נאה ומיקרופון. אז התחילו הצלילים הראשונים של המוזיקה לחדור את הרעש וקולו החם זרם והתגלגל אל הקהל. הופעה גדולה מהחיים הוא נתן באותו הערב - ואני שששרתי בקול ורקדתי על הכסא התמוגגתי מכל רגע, ברכתי את מזלי על שזכיתי לראות זמר ופרופורמר ענק.

לרשומה אחרי ההופעה הראשונה

טוב טוב... י'מעצבנים - אז זה לא היה בפריז, נכון - אבל זה יכול היה להיות .... למשל, אם לא היינו מצליחים משום מה לדלג על פריז בכל פעם שעברנו בצרפת בשלושים השנים האחרונות, או אם למרשל לא היה נכנס הג'וק הציוני או אילו לא היה פוגש את מירה המוכשרת ועושה איתה עלייה לארץ הקודש...
ובכלל - אם הוא היה עדיין בפריז - איזו סיבה היתה לי לספר לכם עליו, אהה? אההה?? אהההה????

אז נכון, סמטאות מונמרטר אולי היו סמטאות שוק הפשפשים בנמל הבית ובית הקפה היה "קפה יפו" - אבל זה רק גיאוגרפיה. נשמת הסיפור זהה - בית קפה, צרפתי שרמנטי עם גיטרה הפוכה וקול ענק עלה משום מקום וכבש את לב הקהל בסערה ומאז אני שבויה בקסמו.

אם הפגישה הראשונה שלנו היתה משולה לבית קפה בסמטאות מונמרטר, אז פגישתנו היום משולה להופעה באולימפיה. (בישראלית - אולם 23 בסינמה סיטי ראשון לציון).
ערב שכולו קסם. בשמונה וחצי הסתופפנו בלובי - ופתאם המדרגות הנעות הפכו את כיוונם ואנו טיפסנו למעלה אל הארץ המובטחת. כוס שמפנייה המתינה לנו בפואייה, ואז נפתחים השערים ואנחנו נכנסים לאולם ומתיישבים.
האקורדיון פוצח בניגון ישן ואחריו מרשל מתחיל לשיר את je m'voyais déjà של שארל אזנבור אהובי - והקסם מכה שנית - מרשל כובש את הבמה כאילו היתה זו הפעם הראשונה ועל הדרך סוחף איתו את האולם כולו, כשהפעם הוא מועשר בלהקה נפלאה: איתי אברמוביץ על הקלידים, אלכס ספיבק על הבס, על התופים לאון חביב ואחרון החביב - הקוסם, עוזי רוזנבלט, שלוחץ על האקורדיאון ועל נימי נפשי בו זמנית.

וככה, יד ביד, מוביל אותנו מרשל תחת שמי פריז אל השאנז אליזה, ואל הכיכר האדומה הקפואה ובינות המלחים השיכורים בנמל אמסטרדם. רקדנו בין עלי שלכת ובין פתיתי שלג, הקשבנו לטלפון, מחינו דמעה כשביקש שלא תעזוב, והיינו פשוט מאושרים עם הבוהמה - בקיצור, חיים בוורוד.
בקצת מעל שעתיים מרשל ריחף על הבמה, קפץ ורקד, כשפריז על אתריה ויופיה ממלאת את המסך הענק שמאחור - ובין שדרותיה ורחובותיה צופים על מרשל ועל הקהל בנחת כל אבירי השנסון, צעירים ויפים, גיבורי התרבות הצרפתיים שאין לי ספק שגם הם היו מאוד מרוצים משאנסונר ענק שמביא להם כבוד.

ערב חובה לכל פרנקופיל ולכל האנשים הסנטימנטלים, הנוסטלגים, הרומנטיקנים שרוצים לחזור לפריז לשעה קלה.
מרשל מרין, "פריז פריז" - כמו יין צרפתי טוב. "מאניפיק" .

ולסיום:

כמו שיודעים חברי לפייסבוק, מאז שהמלכה האם החליטה לצ'פר אותנו בסופ"ש אירופאי אנחנו מתלבטים בשאלה "סופ"ש לאן? ברלין או פריז?". נשמעו המון טיעונים מצויינים לכאן ולכאן, אבל היום מרשל טרף את הקלפים - פריז, בטח פריז, ויפה שעה אחת קודם.

ויש להניח כי בהופעה הבאה במרכז שוב נשיר מלוא גרון וננוע מצד אל צד לקצב האקורדיאון - והפעם עם המלכה האם!
אם היא שולחת אותי עד פריז, מרשל ואני נביא את פריז אליה.

שוב תודה רבה על ערב משובח.

וכשרות לציבור - ההופעות הקרובות.

משכן לאומנויות הבמה בבאר שבע 9/5/2015
היכל התאטרון במוצקין 28/05/2015
היכל התרבות כפר סבא 06/06/2015
תאטרון גבעתיים 27/06/2015