בקיצור: המאבק בעד כשרות פרטית, מה ולמה. $$$ [3340]
כדי לראות את רשימת התגיות (מילות המפתח) שלי, רדו למטה, אל מתחת לתגובות, ועשו קליק על מילת המפתח שמעניינת אותכם. קליק על "הצג הכל" יפתח לכם רשימה של עוד (המון) תגיות.
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
היועץ המשפטי קובע
האם תיתכן בישראל כשרות בלי החותמת של הרבנות הראשית? היועץ המשפטי לממשלה הודיע לבג"ץ כי המדינה לא תקנוס עוד בעלי מסעדות המציגים עצמם כמושגחים על ידי גופי כשרות פרטיים, ואף יבטל קנסות שכבר הוטלו עליהם בגין הונאת הצרכנים. עם זאת הדגיש היועץ כי על בתי האוכל, המושגחים על ידי גופי כשרות פרטיים, להבהיר בצורה מפורשת, ברורה ובולטת, באופן שאינו עלול להטעות את האדם הסביר, כי המסמך המוצג לקונים אינו מהווה "תעודת הכשר" מטעם הרבנות הראשית לישראל. בנוסף, לא תיכתב המילה "כשר" ביחס למסעדות אלו – כפי שדרשה הרבנות, ובהתאם לנהוג כיום. "במקרה כזה, מדובר בעבירה על החוק, על פי המצב החקיקתי הקיים". הדיון התקיים בעתירת המרכז הרפורמי לדת ומדינה בשם שני בעלי מסעדות מירושלים, שי גיני ויהונתן ודעי, אשר טענו כי אומנם אינם מחזיקים בתעודות השגחה מטעם הרבנות המקומית - אבל המזון המוגש בהם כשר ולכן הם רשאים להציג את מסעדותיהם ככשרות. עו"ד ריקי שפירא-רוזנברג, שמייצגת אותם, טענה לפגיעה בחופש העיסוק, וביקשה לבטל את החוק או להעניק לו פרשנות חדשה שתכשיר את מעשיהם.
הרבנות הראשית
ברבנות הראשית זועמים על היועמ"ש, וטוענים כי הדבר יגרום להונאה דה-פקטו והטעייה של הצרכן הממוצע שומר הכשרות, אשר איננו בקיא בנושא וסומך את ידיו רק על משגיחים מטעם הממסד הדתי הממלכתי. ועם זאת, ברבנות לא מודאגים, מאחר שלמפלגות החרדיות כבר הובטח במסגרת ההסכמים הקואליציוניים תיקון חקיקה שישמר את המצב הקיים כיום. בדיון בבג"ץ דרשו נציגי הרבנות לבטל את החלטת היועמ"ש. הם טענו כי היועמ"ש לא קיים עימם שימוע בנושא. אבל מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל, אלחנן גלט, מסר: "הרבנים הראשיים נפגשו עם היועץ המשפטי לממשלה, וניסו להגיע איתו להבנות – אך לצערי הדבר לא צלח". בג"ץ הורה ליועמ"ש ולרבנים הראשיים לקיים בירור נוסף וקבע מועד לדיון הבא.
כשרות קהילתית
הרב אהרון ליבוביץ', חבר מועצת העיר ירושלים מטעם סיעת "ירושלמים" ויוזם הפרויקט "השגחה פרטית – כשרות קהילתית", אמר כי "אנחנו רואים את הרצון העז של בעלי העסקים לקבל תעודת כשרות שלא דרך הרבנות הראשית. הפרויקט התחיל בירושלים, ובשנתיים האחרונות תפס תאוצה בבתי עסק רבים בעיר. בשנה האחרונה התרחבנו גם בתל אביב. מצוות הכשרות מבוססת על אמון, ובהשגחה הפרטית אנו מבקשים לייצר אמון בין בתי העסק לשומרי ושומרות הכשרות, תוך הסתמכות על כל דרישות ההלכה". הרב הוסיף כי "הציבור צמא לכך, לבתי העסק נמאס מהרבנות, ואנחנו נכנסים לחלל החשוב הזה".
הסיבות לכשרות אחרת
חמישה נושאים מהווים חלק מהבעייה של כשרות רק באישור הרבנות. הנושא הראשון הוא ההתנהלות של הרבנות הראשית ושל המשגיחים מטענה. בעלי המסעדות טענו כי המשגיחים אינם ממלאים את תפקידם כהלכה. לכן הם פנו לרב ליבוביץ', שהוא רב אורתודוקסי, שישלח להם משגיחים ראויים.
הנושא השני הוא העלות. התשלום שגובים משגיחי הכשרות הנשלחים ע"י הרבנות המקומית הוא גבוה מאוד, והמשגיחים מטעמו של הרב ליבוביץ' גובים תשלום נמוך יותר. אם אכן תהיה כשרות פרטית במדינת ישראל, והחרדים לא יעבירו חוק נגדה, תיווצר תחרות בתחום, וזה חשוב. הכשרות תורמת אחוז מסוים ליוקר המחייה בישראל, ותחרות תגרום לירידת מחירים ולירידה ביוקר המחייה.
הנושא השלישי היא עניין השבת. הרבנות הראשית מונעת תעודת כשרות מכל מסעדה שפותחת את שעריה בשבת, גם כאשר האוכל שמוגש במסעדה הוא כשר למהדרין. דבר זה גורם הפסד גדול לבעלי המסעדות הכשרות, שנאלצים לסגור את מסעדותיהם בסוף השבוע, כאשר במסעדות שאינן כשרות סוף השבוע מהווה אחוז גבוה מהכנסותיהם, ובלעדיו הן תיסגרנה. זאת גם פגיעה קשה בכל האנשים הנזקקים למסעדה בשבת. לטענת הרבנות הראשית מי שפותח עסק בשבת הוא מחלל שבת בפרהסיה, ובתור שכזה אינו יכול להיות נאמן על כשרותו. בנוסף לשבת ישנן עוד סיבות מוזרות שגורמות לרבנות להטריף כמויות מזון גדולות ולבטל הכשר של יצרנים.
הנושא הרביעי הוא עבודת משגיחות כשרות נשים. ישנן בארץ נשים אורתודוקסיות, שעברו הכשרה לתפקיד השגחת כשרות, אבל הרבנויות המקומיות מערימות קשיים על העסקתן.
הנושא החמישי הוא הכשרות הקונסרבטיבית. הרבנות אינה מוכנה לאשר משגיחי כשרות שנשלחים ומפוקחים ע"י רבנים קונסרבטיביים. דבר זה מהווה פגיעה בחופש הדת בישראל, שכן זכותם של היהודים הקונסרבטיבים לקבל מזון בהתאם להלכה, כפי שהם מבינים אותה.
כשרות חרדית
אגב, כשרות פרטית קיימת בישראל כל השנים – אבל רק אצל החרדים. בד"ץ "העדה החרדית", בד"ץ "בית יוסף" (מיסודו של הרב עובדיה ע"ה) ועוד בד"צים למכביר, פועלים בשטח, ומגלגלים מאות מיליוני שקלים, והרבנות הראשית אינה מעיזה לפגוע בהם. הסנקציות והקנסות מופעלים רק נגד הרב ליבוביץ' והרבנים הקונסרבטיבים. ראוי לציין כי מזון שהוא כשר לפי הרב ליבוביץ' ולפי הרבנים הקונסרבטיביים הוא כשר לחלוטין, אלא שהרבנות פוסלת את הרבנים המשגיחים. הרב ליבוביץ', שהוא רב אורתודוקסי מוסמך, פסול בעיני הרבנות הראשית משום שהתשלום עבור הפיקוח אינו מגיע לרבנות.
האם היועץ המשפטי צודק?
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
המונה היומי: עד היום היו 573,235 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 17 שורות).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
הפונקציה "חפש בבלוג" אינה פועלת כהלכה. כדי לעשות חיפוש בבלוג הזה אחר רשומה שמכילה מילה מסוימת, או צירוף של מילים – היכנסו לגוגל, או לשדה של גוגל בדפדפן, וחפשו את המילה המבוקשת, או את צירוף המילים בתוך מרכאות, יחד עם המילה regevj, שמופיעה בכל אחד מהקטעים שבבלוג הזה.
את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
אל רשימת המאמרים הכי נצפים שלי ( <- קליק על)
תגיות: דת, יהדות, כשרות, רבנות, בג'ץ, קונסרבטיבים, היועץ המשפטי, שבת, הלכה, חרדים, הרב עובדיה, בד'ץ, נשים