פאנדום: הארי פוטר
דמויות: לילי אוונס, ג׳יימס פוטר, פיטר פטיגרו, סיריוס בלק (אזכורים לרמוס לופין וללילי/ג׳יימס).
דירוג: G
ז׳אנר: הומור, קראק, AU-בישראל!
אורך: 400 מילים ביקרוב.
תקציר: הקונדסאים ניגשים לבגרות.
הערות: זה מה שקורה כשאני מנסה ללמוד מאמרים בשתיים בלילה. מוקדש באהבה לכל מי שניגשת לבגרות בתנ״ך/ספרות.
נכתב לגלי המקיסמה, שפתחה דראבלית לימודים בקומונה וביקשה פאנפיקים בזיקה ישראלית.
פרוטקשן בכרמל / לילי רייט
״מאיר שלו הזה עף על עצמו.״ קבע סיריוס.
״לא סיימנו איתו בספרות?״ שאל פיטר.
״ארבעה בתים וגעגוע - כי לא ראיתי בית כבר שבועיים? כן,״ התמרמר ג׳יימס, ״עכשיו שמישהו יסביר לי מה זה לעזאזל פרוטקשן בכרמל.״
לילי נאנחה. מה לא עושים בשביל לא ללמוד במכללת פשרה? היא כחכה בגרונה, התיישרה בכסיאה וניסתה להסביר לג׳יימס פוטר - החבר החתיך שלה, לוחם מגב על סף שחרור, ולחבריו - לוחמי מגב בקרייה (״ששש. זה שם קוד לעובדי רס״ר!״) למה התכוון הסופר שמתאפיין בכתיבה פוליפונית. או: כשמשרד החינוך חושב שממש מגניב מצידו לטבוע מושג עלק-אינטיליגנטי להחלפת נקודות מבט כשסופר כותב סיפור. אבל ניחא.
״מאיר שלו טוען שסיפור נבל ודוד זה בעצם הסופרנוס למתחילים,״ הסבירה לילי, ״הוא בא לנבל, אומר לו שלם לי אחי, למה באנו לך ביום טוב - חבל להעכיר את השמחה, כפרה. תן לי כבשה ובוא נחתוך מכאן.״
״לילי, מאמי, את אשכנזיה מתה. אל תנסי לדבר עם מבטא.״
אמר סיריוס בלק. דוגמה ומופת לאתוס הציוני ושברו. אבל הם לא למדו לספרות.
״אני עדיין לא מבין איך זה קשור למשפחת אבינרי,״ המהם ג׳יימס.
״כי זה לא קשור למשפחת אבינרי.״ נאנחה לילי.
״ולצ׳אדק הפועל הערבי?״
״אנחנו סיימנו עם ספרות. אנחנו בסיפורי דוד עכשיו, מעמד האישה בתנ״ך.״
״אבל אין לה מעמד!״ בכה פיטר.
ובכל זאת, משרד החינוך מוצא מספיק חומר כדי להנפיץ יחידה שלמה על המעמד הלא קיים שלה. והנושאים, אם ניחשתם לבד, מלבבים להפליא: אונס תמר, אונס דינה, סיפור יהודה ותמר… (״מישהו אמר פטריאריכה?״ ״ג׳יימס, חיים שלי, אנחנו סיימנו עם ייצוגי נשיות וגבריות בספרות. תתרכז.״)
ללילי נהייה כאב ראש. היא התגעגעה לרמוס - לוחם בחזית התקשובית (״אני מנהל רשת בצריפין, תרגעו.״).
״אפשר לחתוך לנושא אחר?״ שאל ג׳יימס. היו לו עיני עגל, והיא אהבה אותו. אבל הם היו חייבים ללמוד!
״טוב, אפשר ללמוד עכשיו על אונס תמר, או אונס דינה. אם אתה ממש במצב רוח אפשר ללמוד על מיכל בת שאול...״
שלא היה לה ילד עד יום מותה. ואת אלו שהיא עזרה לגדל דוד הורג כדי לפייס את הגבעונים - כי כיף להיות אישה בתנ״ך.
״אולי לא נלמד על פרוטקשן בכרמל?״
״אולי נחכה שרמוס יחזור?״
״לא,״ קבעה לילי. ממש לא. היה הייתה מורה חיילת בעברה. היא הייתה קצינת חינוך. היא ידעה איך לטפל בכיתה סוררת:
״אתה מעדיף את זקוביץ׳, ג׳יימס? או המאמר על רבקה, של שני צעיפים? או…-״
״לא!״
״אל תגידי את זה!״
״אדל ברלין - מגילת אסתר כקומדיה?״
צמרמורת חלפה בחבורה כולה. לילי חייכה בשביעות רצון: ״פרוטקשן בכרמל איט איז.״
וכן, חשבה לילי לעצמה, מאיר שלו באמת עף על עצמו.
סוף