Image may be NSFW.
Clik here to view.
יש לי מכרה בחוג "אבשלום"
היא יושבת לידי פעם בשבוע ( אנו מקדימות להגיע - לפני תחילת ההרצאה), מאזינה לי ופיה פעור
היא שותה בצמא את דברי, גומעת את סיפורי, מנסה בשאלות עדינות מנחות לשאוב עוד , את מרגישה רצויה אהובה, חשה שדיברת עם אחת שמבינה אותך, שאוזנה קשבת למצוקותיך, שאולי אפילו תהא ידידתך
עובר עוד שבוע והיא מקבלת פניך בחיוך , כאילו היית חסרה לה בימים שלא התראיתן, ואת כבר דוחקת מתודעתך ולא שתה לבך לכל הסיפורים אודותיה מפי מעריצותיה, ועל התנהגותה המאופיינת בסיגנון "השתמש וזרוק", את אומרת לנפשך: אלו הם דברי בלע!
ויום אחד פניה מעוננים, שלא כתמול שלשום, דבריך נקטעים בגסות פוצעת, ההומור שלך כבר לא מעלה בת צחוק על דל שפתיה, ותשומת לבה לא לך נתונה
בדיוק כמו שהזהירו אותך מראש - היא מחליפה חברה...
ואת חשה נבגדת, ממש בגרוגרת רבי צדוק שנמצצה והושלכה....
( "גרוגרת דרבי צדוק" - חפשו בגוגל)
