עצב ושמחה

לא הייתה להם ברירה  על ארצם לחמו הנופלים

נעורים צעירים  שרק רצו לגעת בים  להגיד אמן

אחרי ציוץ הציפורים

עכשיו

בשדה הקרוע עפות יונים מתות  

ירח אילם עם דם  בעוד אפרוחים שלא

יגדלו צועדים בגן  ואוספים דמעות

אבל ביום   הבא  לאחר שהנחנו

דמעותינו על זיכרון הקדושים 

 נדע   

הארץ מנציחה בהתפתחותה את בניה ובנותיה

צומחת עם כל הקושי כאילו עולה מכל פרח ושדה

צוחקת אל השיר, מרעידה נבטים של מלאכים ביופייה  

בואו נשמח ביום הזה