היה, בטח שהיה. אין ספק, היה ויש הוכחה.
אני זוכרת- ולפעמים גם יש תמונה..
ממש לא קל לחשוב בשביל שניים,
לזכור מה אני צריכה
ולזכור גם את צורכך,
לחשוב מה רציתי לעשות-
ולתכנן מה יהיו התכניות על פי בקשתך
ותזכור ... לא תמיד אני מרגישה במיטבי -
אם לקחת בחשבון שגם "מיטבי" הוא לא הכי- הכי..
צריכה לזכור את שאמרת אתמול בכלל
ושהיום אין לך מושג מה היה - וחבל
אבל אני זוכרת מה שסיפרת שלשום
ושתכננת לצאת לטיול היום...
אתה יודע שקשה לי עם התרופות שלי למשל-
וקשה עוד יותר לדאוג שאתה תזכור ליטול את שלך בכלל,
כל יום דאגות חדשות נוספות לרשימה
ואני מתחילה לשכוח- לרשום את סדר הדברים למשימה...
חשבתי שיש לי 'זכרון של פיל'
אך תתפלא.. איך גם אני שוכחת- וזה לא תרגיל.
רשמתי על פתק- לזכור ת'משימה
ויש לי מחברת - כבר לא חדשה-
בכל יום בודקת מה שכבר נעשה
אבל שוכחת את התאריך- ובאיזה יום זה היה.
לא, אני לא אשמה, המוח שלי כבר עמוס למכביר
רבדים ושכבות של מטרות לעשייה
תאים יש במוחי אין ספור של מה שכבר היה-
זוכרת מה שזוכרת
ולפעמים שואלת אותך :
נו.. איך היה??
ואתה עונה: " מה היה? אני לא זוכר..את ממציאה!"
בכל יום מחדש אתה מתחיל מחדש
כי בשבילך- הכל-הכל חדש.
קשה לי להתחיל שוב ושוב ולהסביר
לפרש ולהזכיר הכל מהתחלה
כבר לא מאמינה לעצמי- כי אתה אומר- "את ממציאה"...