(הגשם בתמונה - שייך לאחד מהחורפים הקודמים.)
...אז הוא הגיע לבסוף.
הוא בא הפלצן הזה, באיחור גדול - אבל בא.
לא היה כאן שהיה צריך אותו דחוף.
לא כיבה שום שריפה ולא היה לו בראש מעייניו למנוע אובך אדיר.
בכלל לא היה אכפת לו שהאוויר יבש,
שהאדמה יבשה,
שהעור על גופי כולו נסדק מרוב יובש..
ושחיסלתי צנצנות עם קרמים שנספגו בעור תוך שנייה כאילו לא היו.
הוא הגיע .
ברעש גדול - סלק את השמש - שהשתעממה כבר .
אפילו לה היה קר.
הוא המטיר את מה שהיה לו ,
שטף וגרף את כל האבק האדיר שהתאסף בשכבות ונדחף גם הבייתה דרך הסדקים החבויים שבתריסים...
הגשם.
ככה כמו שהגיע בסערה גדולה בקולות רעמים וברקים והתריסים נואקים וגונחים...
הוא הטיל את מימיו בתעלה אדירה שנוצרה על הכביש,
טפטף את עצמו - לדעת-
וזהו. התעייף. הלך לנוח.
ושוב הרוח שורקת - האם היא תעזור לדחוף לכאן עוד איזה עננצ'יק דשן??
האם אפשר כבר להכריז כי החורף הגיע??
יום חמישי- 1/12/2016 . חורף.