לאחרונה, בעקבות התאבדותו של מנהל סניף של משרד הפנים אחרי שנטענו כנגדו טענות לאפלייה בפייסבוק, צץ כמו פטריה אחרי הגשם המונח שיימינג, (או בעברית: לבייש, אבל למה לדבר עברית, באנגלית אנחנו נשמעים הרבה יותר קוסמופוליטיים מתחוכמים וחכמים). כל דבר שמתרחש ברשת נהפך לפעולת ביוש. שמו תמונה מביכה שלך כשהחלק התחתון נפל במים - ביוש; צילמו אותך מוטרדת מינית - ביוש; צילמו את הבריונים מרביצים לך בדרך לבית ספר - ביוש; עשו עליך חרם סתם ככה כי אתה נמוך - ביוש;, חנית בחניית נכה - ביוש; צעקת על הדייל בטיסה וקיללת אותו - ביוש;.
הבעיה היא שחוץ משתי הדוגמאות האחרונות כל יתר הדוגמאות הן לא פעולת ביוש בכלל. אפשר לקרוא להן תקיפה מינית, הטרדה, בריונות, תקיפה אלימה, או סתם התנהגות מגעילה, אבל אי אפשר לומר שהן פעולה מביישת. למה? כי פעולה מביישת היא פעולה שבה אני אמור להתבייש בהתנהגות שלי, והעלאתה לרשת נועדה לגרום לי להתבייש בה. כשתוקפים אותי, מחרימים אותי או אונסים אותי, זו לא פעולה שאני כקורבן אמורה להתבייש בה. ולכן זו לא פעולת ביוש.
ביוש היא לא עברה פלילית. תקיפה מינית, בריונות, הטרדה הן כן. וזה עוד הבדל חשוב מאוד. אם מישהו מתאבד כי הטרידו אותו, השפילו אותו ותקפו אותו מינית על גבי הרשת אפשר ובהחלט גם רצוי להעמיד את הפועלים לדין. אם מישהו התאבד כי הוא תקף מישהו, וכשזה עלה לרשת הוא התבייש זה עניין שלו.
אז למה מפריע לי בלבול המונחים שהתקשורת משום מה מובילה בחוצות העיר? כי זוהי פעולה שהתוצאה שלה היא האשמת הקורבן. והקורבן איננו אשם. תראו כמה טרחו משפחתו וחבריו של אותו מנהל להוכיח כי הוא איננו גזען כמו שטענו שהוא בפוסט שבייש אותו, ולכן הפעולה היתה פעולת ביוש לא ראוייה שעלתה לו בחייו. האם עכשיו נצפה מקורבנות תקיפה מינית, או קורבנות לבריונות או סתם רשעות שיוכיחו כי הם "לא הזמינו" את ההתנהגות נגדם?
נערה בת 13 שמתאבדת כי אבא שלה גזר את שיערה, השפיל אותה ואחר כך מישהו העלה את זה לרשת לא התאבדה כי ביישו אותה, אלא כי התעללו בה, ואת האב כדאי להושיב מאחורי סורג ובריח.
יפה תעשה התקשורת אם תעשה סדר במונחים אלו, ויפה שעה אחת קודם. מאידך מה אפשר לצפות מגוף שכבר מזמן הפסיק לעשות הגהה למה שיוצא תחת הכתיבה של חבריו? (כן, אפילו בעיתון השובניסטי ל"אנשים החושבים בלבד" כבר כמה שנים לא היתה הגהה מוצלחת)