כנראה שזה המזל הטוב שמלווה אותי, זה שגורם לי לסבול מעודף משקל כל חיי, זה שהחליט שאני בלוטו כבר לא אזכה, וגם זה שתמיד מוביל אותי להכיר בחורים מדהימים, חכמים ומוכשרים, שהם בדיוק רגע אחרי: שברון לב, קשר ארוך, פרידה קשה, ביטולי אירוסין ועוד מגוון מרעין בישין.
אותו מזל נהדר הוא זה שסידר לי דייט בשישי האחרון, עם בחור מדהים, שמנמן כלבבי, מצחיק למחייתו ובעל רמת אינטילגנציה שאני בהחלט מחשיבה כעומדת בתקן הגבוה, על פניו - מזלי שפר עלי!
אני מודה, הגעתי לדייט אחרי 3 וחצי חודשים נטולי סקס, ידעתי מראש שהוא מוצא חן בעיני, וידעתי שאני רוצה שזה יגיע למיטה. הייתי זקוקה למגע, לשפתיים, כפות ידיים על הגוף שלי, לינה משותפת וחום.
וסקס. הייתי זקוקה לסקס.
יחד עם זאת, הדייט היה מדהים! כימייה מידיית, הכל זרם בנוח, הבחור החמיא לי כמה וכמה פעמים, לפעמים את פשוט יכולה לראות בעיניים שלו - הוא מעוניין.
היה זה איפשהו אחרי הפעם השנייה ששכבנו באותו ערב, כבר נעימים ביחד, סקס מעולה, מרוצים כמו 2 חתולים שמנמנים, ריח הגוף שלו מעורבב בשלי, כשהוא סיפר לי פרט מידע שכבר שמעתי איפשהו בעבר:
"האמת... אני לא כל כך בטוח שאני מחפש משהו רציני... לפני חודש זה נגמר ביני ובין מישהי אחרי 3 חודשים, אחרי שהחלטתי שאני נותן לה את הלב, היינו זוג וזה נגמר. זה שבר אותי, אני לא מאמין באהבה, לא מאמין שזה יכול לעבוד. אני כל פעם מכיר ונותן את הלב, מתאכזב שוב ושוב ומפעם לפעם זה נהיה יותר ויותר קשה ומשהו בתוכי קצת מת"
.***אנחה ארוכה** לאחריה קשת התחושות הבלתי נמנעת:
שוק: היד שלי כרגע מלטפת את שיפולי הבטן שלו, מושכת את היד?
כעס: על הבת זונה שהרסה שלי
אכזבה: שוב זה... אני לא מאמינה שזה קורה לי
עצב: על עוד בחור מדהים שהכרתי בדיוק בזמן הלא נכון
בלבול: מה מצופה ממני להגיד? לקום? ללכת? להפסיק ללטף את האשכים שלו? אם אני נשארת, מה אני משדרת? איך אני הופכת את המצב?
ועוד: מבוכה, מרמור, תסכול... ואולי עוד כמה ששכחתי
והוא ממשיך "מערכת יחסים, זה לא עובד, בהתחלה מתלהבים ואחרי כמה חודשים זה נגמר ונהיה משעמם וחונק" לכי תתחילי להסביר לו שבחיים לא משעמם איתך ושיש לך קשת של סטיות שלא הייתה מביישת את יו הפנר ושאת לגמרי מוכנה לשקול את האופציה של יחסים פתוחים.
באופן כללי, בסיטואציות כאלה, לא משנה מה תגידי, את רק תעשי יותר גרוע, ובאופן כללי, אני מנסה לא להגיד יותר מ-5 משפטים רצוף, שלא יחשוב שאני חופרת, ובטח לא אוכל להעביר לו הרצאה על מהות מערכות היחסים בחיי אדם
אז חבר, הנה מה שאני חושבת על מהות מערכות היחסים בחיי אדם:
גם אני, בתור האדם האוהב והכנה שאני, מכירה ומתאכזבת, פותחת את הלב במהירות ונפגעת. תיארת יפה ואמרת, בכל פעם משהו בתוכי קצת מת. הכאב של האכזבה, מלווה אותי לפעמים שבועות על מישהו שהכרתי כמה ימים, בגלל הרצון להיות נאהבת, ויותר מזה, בגלל הצורך שלי לאהוב
יחד עם זאת, אנשים כמונך וכמוני, רגישים, שממהרים להכניס אנשים ללב שלהם, לא יכולים להיות אחרת. גם אם נחליט שאנחנו קרים כקרח, גם אם נחליט שאנחנו לא מעוניינים ביחסים, זה חזק מאיתנו. אנחנו אנשי מערכות יחסים, אנחנו אנשי ליטופים, שיתופים, אהבה. אנחנו אנשי אהבה
אתה יכול להחליט שזה לא בשבילך, ואני יכולה להחליט שממחר דיאטה, אבל בוא נודה על האמת - זה לא הולך לקרות, לא לך ולא לי.
והייתי בסיטואציה הזו יותר מידי פעמים בשביל לדעת לאן זה מוביל, היה לנו סקס נהדר, נמשיך להיפגש, בלילה, אצלך, אתה תתקשר כשנוח לך ואני אבוא כי אני רוצה את קרבתך ואקווה שתבין כמה אני נהדרת וכמה אנחנו מתאימים בלי שאני אצטרך להיות אישה, וללחוץ, ולהציב אולטימטום ולעשות סרט. וסופה של מערכת היחסים הזו להישאר מינית, וסופי להיפגע, ולכתוב לך מייל עצוב, ולנתק את הקשר, ולמחוק אותך מהפייסבוק. כי זה מה שתמיד קורה לי.
ואתה תהנה מזה כל עוד זה ימשך תמשיך לספר לעצמך סיפור על ההתנגדות שלך לזוגיות עד שתכיר מישהי חזקה ודורשנית ממני, כמו הבחורה ששברה לך את הלב, זאת שציינת בפני שהיא 'התעקשה שתהיו ביחד'. אלו הבחורות שמצליחות, הקשות, הדורשניות, ואני עם הלב הטוב שלי והרצון לתת ספייס ורוגע והידיים הטובות שלי שאוהבות ללטף ולפנק והראש הפתוח שלי, אני נשארת בצד. כי כמה חבל שמשחררים לכם, זה המרחק שאתם לוקחים, ואצלי החבל ארוך ארוך, אני לא יודעת איך מקצרים אותו
והלוואי והייתי יודעת איך לקצר את החבל הזה, הלוואי והייתי יודעת איך 'להתעקש שנהיה ביחד'. באותה שיחה שאלת אותי שאלה מוזרה 'האם זה ימנע ממני לרצות לפגוש אותך שוב' כאילו נתת לי פתח, להיות קשה, להיות אישה שמציבה גבולות ותנאים. תודה שנתת לי לפחות את זה, זה הרבה יותר ממה שרוב הגברים נותנים.
אני מקווה, שלמרות שאתה גבר, ויש בך מידה מסויימת של טמטום-בין-אישי-גברי-נשי מובנה שכזה, שתצליח לעשות את האחד פלוס אחד הפשוט הזה:
רווקה, פלוס רווק, פלוס סקס נהדר, פלוס חוש הומור משותף, פלוס רמה אינטלקטואלית זהה, פלוס כיף להיות ביחד = הממממ... מי יודע מה התשובה? זה באמת מסובך. ככה אתם גברים, חוש אנליטי מפותח אבל במתמטיקה של מערכות היחסים אתם נכשלים פעם אחרי פעם. ואני לצערי לעולם לא אעבור את המבחן הזה בלעדיכם