שקר משכנע, או אמת?

       ישבתי אתמול מול הטלביזיה וצפיתי בהופעתו הנירגשת של הנשיא משה קצב. הוא דיבר בכנות. הוא היה מאד משכנע. אבל אז נזכרתי בשני מקרים קודמים והחלטתי לספר לכם עליהם.

פרשת אשר ידלין

       בשנת 1976 הגיעה לתקשורת שורת שערוריות שחיתות, מסדר גודל שערוריות השחיתות הנוכחיות, אלא שאז המעורבים היו אנשים בולטים במפלגת העבודה, ולא ראשי הליכוד כמו היום. החמורה שבהן היתה פרשת אשר ידלין, מנכ"ל קופת חולים הכללית, שעמד להתמנות לנגיד בנק ישראל, כשנעצר והואשם בפרשיות שוחד. ידלין הופיע בטלביזיה, קבל עם ועדה, הכחיש את כל ההאשמות והסביר ששקר טפלו עליו אויביו. הוא היה מאד משכנע, אפילו יותר ממשה קצב אתמול. אלא שבהמשך התברר כי כל ההאשמות הן אמת. הוא נאלץ להודות באשמתו ונדון לחמש שנות מאסר ולקנס. היום ברור לכל כי אשר ידלין היה אשם וכי הכחשתו המשכנעת היתה שקר, העמדת פנים, או איך שתרצו לקרוא לזה.

       למען השלמות נזכיר כי באותה שורת פרשיות היתה גם פרשת אברהם עופר (שהתאבד) ופרשת מיכאל צור. פרשיות אלה הן שגרמו למפלת מפלגת העבודה במהפך של שנת 1977, ולא חוסר הנסיון הפוליטי של ראש הממשלה יצחק רבין (הי"ד), כפי שמספרים לנו היום מומחים רבים. אני הייתי שם, ואני זוכר.

השקרנית המשכנעת, חלק א`

       בשנות השבעים סטודנטית אחת העתיקה אצלי בבחינה שבה כל סטודנט קיבל מבחן אחר. היה זה קורס תיכנות לסטודנטים של שנה ב`. בתחילת הסמסטר הודעתי להם שכל אחד יקבל מבחן אחר. בשיעור האחרון של הסמסטר חזרתי והזהרתי אותם. בתחילת המבחן שוב הזהרתי את הסטודנטים שישימו לב לכך שכל סטודנט קיבל מבחן שונה ואין טעם להעתיק. אף על פי כן היתה סטודנטית אחת, נקרא לה זינה, שהעתיקה מסטודנט ששמו יעקב. כשבדקתי את המבחנים גליתי זאת מייד והעברתי את החומר לועדת המשמעת, לצורך העמדה לדין משמעתי. לאחר יומיים הגיעה אלי זינה וניסתה לשכנע אותי לבטל את התלונה. היא טענה שלא העתיקה ו"אני לא יודעת בכלל מי זה יעקב הזה". היא שיקרה באופן כל כך משכנע שאם היה צל צילו של ספק באשמתה - הייתי משתכנע ומבטל את התלונה. אבל לא היתה שום דרך שבה מחברת התשובות עם שמה תוגש אלי ובתוכה התשובות לשאלות שהופיעו במבחן של יעקב ולא במבחן שלה. לכן לא השתכנעתי. עד היום אני נרעד למחשבה עד כמה אדם יכול לשקר באופן כל כך משכנע בשעה שהוא יודע שהוא משקר, ואני יודע שהוא משקר והוא יודע שאני יודע שהוא משקר. המשפט התקיים בלא נוכחותי ולא ידעתי מה קרה בו. את הסיפור הזה נהגתי מאז לספר לעתים קרובות כדוגמה ליכולתו של אדם לשקר באופן כל כך משכנע.

השקרנית המשכנעת, חלק ב`

       בשנת 1986, יצאתי לטיול של האוניברסיטה. באוטובוס יצא לי לשבת ליד בתיה, אשתו של יעקב. יעקב הוא היום עובד בכיר בחברה גדולה בבאר שבע. תוך כדי שיחה סיפרתי לה את הסיפור על זינה והשקר המשכנע שלה. בתיה לא הופתעה מהסיפור ולהיפך היא הכירה אותו היטב. היא סיפרה לי כי גם יעקב לא שכח אותו ולא נרגע ממנו עד היום. מסתבר כי גם הוא הועמד לדין כמי שנתן להעתיק. השופט היה פרופ` א. המוכר לי היטב. יעקב הסביר לשופט כי לא הרגיש שהיא העתיקה ממנו אבל גם אם היה מרגיש, לא היה עושה דבר בנידון, שכן הוא ידע שכל אחד קיבל מבחן אחר ולכן אי אפשר להעתיק. פרופ` א. לא הבין את העניין, לא השתכנע, הרשיע אותו ונתן לו עונש שלא הגיע לו. עד היום הזה יעקב רותח כשהוא חושב על כך. הוא חושד בפרופ` א. שדפק אותו משום סיבות שלא לעניין. אילו היה פונה אלי, הייתי מציע לו לערער ולבקש אותי להעיד לטובתו, דבר שהייתי עושה ברצון. אבל אני לא ידעתי מזה אלא רק 14 שנים לאחר מכן.

השקרנית המשכנעת, חלק ג`

       בשנת 1998 באתי לשמוע הרצאה כלשהי. מישהי באה והתיישבה לידי. הצצתי בה, היא חייכה ואמרה "שלום מר רגב". היתה זאת מישהי שהכירה אותי ופניה נראו לי מוכרים אך לא זכרתי מי היא. שאלתי אותה לשמה. היתה זאת זינה. עד לתחילת ההרצאה הספקנו לשוחח שיחה נעימה והסתבר כי היא הפכה למדענית רצינית. הרי זו דוגמה לכך שגם מי שעשה שטויות בנערותו, זה לא מנע ממנו להפוך בבגרותו לאדם רציני בעל מעמד ובעל הישגים.

עוד על ידלין

       עוד על פרשת אשר ידלין ניתן לקרוא בויקיפדיה בדף שהנקרא פרשת אשר ידלין. ניתן לעשות קליק על הקישור הזה ולהגיע לשם.

דו"ח העוני

       היום קראנו על דו"ח העוני. הרבה חדש לא היה בו, לא לטובה ולא לרעה. בזמנו, בספטמבר 2006 כתבתי מאמר בנושא זה. אתם מוזמנים לחזור ולקרוא בו בכתובת:

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=783114

ולחשוב האם מה שכתוב בו זה נכון.

יוסף רגב

   המונה היומי: עד היום היו 27,003 לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006

   אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.

   אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול להגיב.

   האם הדברים הללו שכתבתי הם נכונים? האם הם משמעותיים? אם כן, הפנו את חבריכם לקרוא אל הבלוג הזה, שכתובתו:

http://blog.tapuz.co.il/regevj

   דף הבית שלי הוא

http://www.bgu.ac.il/me/regev/

ושם תוכלו למצוא את כתובת הדוא"ל שלי. אפשר גם לשלוח לי תגובה לדוא"ל האישי שלי ואני אעביר אותה לכאן (בלי לציין את השם המלא), אלא אם תבקשו ממני שלא לעשות זאת.

   כדי לראות קטעים אחרים בבלוג הזה, רדו למטה, אל המלבן המסומן "תגיות", עשו קליק על "הצג הכל" בתחתית המלבן הזה, בחרו נושא ועשו עליו קליק, כדי לקבל את רשימת הקטעים שכתבתי, שיש בהם איזכור של התגית, של מילת המפתח הזאת.