חברות

אתמול בערב שמרתי על הנכדים שלי, שלו בן ה -10 ואביב בן ה-12 ואחותם הקטנה הילה.

לאחר שהילה נרדמה, ביקשתי והסכימו לכבות את הטלויזיה

ישבנו יחד  בכיף וחיברנו סיפור על חברות.

והנהו לפניכם.

הם סיפרו ואני רשמתי בשינויים קלים בלבד

חברות

לפני כמה ימים .חברה מהכיתה שלי, רות  שאלה אם היא יכולה

להכיר לי בת נחמדה ואולי היא תהיה לך לחברה.
כן, בשמחה, עניתי לחברתי רות.,
אז היא  הכירה לי את עמית. ילדה חמודה וחברותית
הלכנו יחד לסרט, חבורה שכזאת, עמית היתה חברמנית ונחמדה ואפילו אחזנו ידיים.
בשבת יצאנו יחד עם חברים לטיול של החברה להגנת הטבע עם הרבה הליכה ברגליים ,

היה ממש כיף, כאשר חזרנו הביתה הצעתי לעמית חברות. עמית ענתה לי .
"אני צריכה לחשוב על זה" .
אחרי מספר ימים שבהם סיירנו בחברות שונות עם חברים וחברות נוספים ,היא ענתה לי.....
"אני מצטערת, אני מאשרת חברות רק בפייסבוק ובטוויטר.
נפרדתי ממנה לשלום.
אני לא רוצה חברות וירטואלית, רק חברות ממשית כזאת חברית.
חזרתי לחברה עם חבורה בלב, אך במהרה שכחתי את עמית והייתי

לחברמן הכי חברותי  ומקובל בחבורה.

ואפילו קיבלתי כלב דוברמן.
לא עבר זמן רב והכרתי את רעות שהפכה לחברה שלי ולחלק מהחבורה שלנו.

עמית נשארה עם הפיסבוק שלה, בלךלי חברות אמת..
.