על שבוע הספר - ועל הטרילוגיה "בת העשן והעצם" - לייני טיילר

כבר אחרי חצות - ופתאם הבנתי שתמו חגיגות שבוע הספר.
כמו סינדרלה שעולמה חזר לאפרוריותו ברגע, גם קסמו של שבוע הספר התפוגג לו, ולא נותרה "נעל זכוכית" למזכרת - רק שובל מבצעים מרחף מסביב, משמר את שולי  הקסם.

הרשו לי להיות לרגע סנטימנטלית ולהזכר בימים אחרים - בימים ההם שימי שבוע הספר היו מהימים המשמעותיים בחיי. גדלתי כילדה וכנערה שהפרוטה אינה מצויה בכיסה. בתקופה שלפני הרשתות הגדולות, מוכרי ספרים לא חיבבו ילדות שתפסו ספרים כחיית מחמד ונכנסו לחנויות ללטפם בלבד - על כן, שבוע הספר היה הזמן היחיד בו ניתן היה למשש ולהריח ספרים חדשים לגמרי, לא כאלה שעייפים וממוללים מהמוני ידים שדפדפו בהם בספריה העירונית.

כך בכל שבוע הספר הייתי עולה על קו 18, יורדת אל מול הכיכר שאז עוד נקראה "כיכר מלכי העיריה" - ומסתובבת, הלומה וחגיגית, בין הספרים ועושה בהם כל מה שחלמתי - מרימה, פותחת, נוגעת, מלטפת, שואפת את הריח לתוכי. אחרי ההסנפה הראשונית הייתי יוצאת לציד ומחפשת כל מיני ספרים שריגשו אותי במשך השנה שחלפה, בעיקר כדי לראות איך נראית הכריכה שלהם לעזאזל - לא הכריכות החדגוניות באפור, בחום או בירוק שאיתם היו כורכים ספרי ספריה במאה הקודמת. כשהיה לי מזל והפרוטה היתה בכיסי, הייתי חוזרת הביתה כשאני מחבקת את אחד מהספרונים הקטנים של שירי, אלתרמן, חלפי, פן או ברטולד ברכט - או את אחת מהקלאסיקות שעליהן אמרו לנו מורינו בפאתוס "שחשוב שיהיו בכל ספריה ביתית".

הימים חלפו, התחתנתי - ואהובי בנה לנו חדר עמוס מדפים, כדי שנוכל למלא אותם בספרים להתעטף בהם. מהר מאוד מצאתי עצמי טובעת בערמות של ארבע במאה - ולא זכרתי כבר כל ספר, כל כתם, קמט או קפל. כל הספרים שבארון התערבבו למיש-מש מפואר של מילים, שמות וסיפורים שהם, ברובם, מיקשה אחת של בינוניות.

החזרה לספריה פתחה בפני עולם נפלא ונטול אבק - אבל בשבוע הספר, אולי מתוך הרגל או מתוך נוסטלגיה - ליבי חומד לצאת, לחוש, להסניף, לרכוש - לא יודעת אם ספר אני חומדת או את אותה ההתרגשות נושנה של פעם בשנה.

אז לרגל "שבוע הספר" שחלף-עבר לו אני רוצה לספר לכם על טרילוגיה נהדרת שעליה המליצו שתיים מחובבות הפנטזיה החביבות עלי - גלית הנאווה ו"סלינו", שאף השאילה לי אותה בטובה.

הרשו לי להתחיל בדברי קיטור ממני ישירות אל הסופרת. לייני טיילר, אי אפשר לכתוב טרילוגיה בלי שיהיה לה שם! זה מסבך לנו את החיים שאנחנו רוצים לכתוב עליה - נא להתחשב בקוראים המתוסכלים בטרילוגיית ההמשך שאין ספק שבוא תבוא. הנה - הכותרת לרשומה הזאת לא מדויקת, כי אני רוצה לספר על שלושת הספרים המקסימים הללו ולא רק על הראשון שבהם, פעם הבאה תתאמצי בבקשה.

קארו היא נערה בת 17 שגרה בפראג ולומדת אומנות באקדמיה - זה אולי יכול להסביר את צבע שיערה הכחול - אבל אם מישהו יחקור אותה על מוצאה ומעשיה - היא תתקשה להסביר את שיטוטיה בעולם שלא דורשים טיסה, את שרשראות הקסמים שהיא מחזיקה בכיסה ובמיוחד את בני משפחתה - ככה זה כאשר מי שגידל אותך מינקות הם ארבע מפלצות, כימרות העוסקות בקסמים.

עולמה של קארו משתבש כאשר יום אחד היא נתקלת בעקיבא - מלאך גבוה ויפה תואר שכנפים לו בוהקות, מאירות ומפיצות חום. מהר מאוד מתברר לקארו ולקוראים שהמיתולגיה התנ"כית היא לא מדויקת, שמפלצות ומלאכים באים בכל הצורות, שהעולם שלנו הוא רק חלק משרשרת של יקומים שנושקים זה לזה, ושכולם עומדים בסכנה עקב כוחנות, חמדנות ורצון עז לנקמה - ושרק אמון, חיבור נשמות ואהבה יחצו גבולות, יסירו מחסומים ויביאו תקווה אמיתית לכל העולמות.

לייני טיילר כתבה סיפור יפה על אהבה גדולה וחוצה גבולות, על טוב ועל רע, על חברות, על רגשות, על תככים ועל מזימות. אבל היא עשתה הרבה יותר מזה - היא הצליחה לברוא עולמות חדשים, ותורה שלמה וחדשה של קסם שלא קורה רק בהנף שרביט. הדמויות שלה מרתקות ומגוונות והכי אנושיות שאפשר - לטוב ולרע גם כשהן לא נבראו או נוצרו בכדור בארץ.

הקסם שהיא מפעילה בקולמוסה סוחף את הקורא ומפעיל את דמיונו -
אם התמזל מזלה של הקוראת, והיא גם אמו של גד המכונה StellarWind Elsydeon - קל לה הרבה יותר לדמיין יצירי בריאתה של טיילר, יען כי כבר שנים היא רואה את חבריהם קורמים עור וגידים על מחברות השירבוט שלו ואם באמת רוצים לראות כימרות  מול העיניים כל שצריך לעשות זה להכנס לעמודי האומנות שלו ולראותם.

זאת דוגמא מייצגת לאומנות של גד - הדמות אינה מייצגת דמות ספציפית מהספר אבל בקלות אני רואה אותו כחלק מהחבורה המשובחת שנאספת סביב קארו.

ולעוד מזה

The Art of StellarWind Elsydeon - facebook

The Art of StellarWind Elsydeon - Tumblr
 

הטרילוגיה כתובה נפלא - הסיפור סוחף והיא מתאימה לקשת גילאים רחבה, מבני 12 אני מניחה ועד אינסוף - לראייה, אמא שלי בת ה-79 אוטוטו קוראת אותם בשקיקה לאחר שהעברתי לה אותם (ברשותה של סלינו כמובן) .

הספרים יצאו בהוצאת מודן, וכשהם יחזרו אעדכן בנתונים היבשים.
אין טעם להרחיב על מה ולמה - העונג האמיתי הוא לחקור כל אחד מהם לאט לאט ולהנות  מכל התפתחות  - כי זה כל הקסם.
תענוג -אמיתי.