כל אחד אוסף לו במהלך החיים טעמים, צבעים, ריחות וצלילים.
אלה נשארים מוטבעים עמוק. בנימים, בתאים.
יש מהאוסף הזה שנאסף בילדות והשאיר זיכרונות צלולים או עמומים.
בכל פעם שנתקלים, מיד צף ועולה רגש צמוד מעבר למילים.
תחילת עונה, הוא זמן כזה שמעורר את החושים.
ואביב הוא הכוכב שבכוכבים.
צבעים, מראות, ריחות, ציוצים.....
מעל כולם נוגע בי עמוק עמוק ריח פריחת ההדרים.
חשבתי שהזיכרון מתחיל בשדות הכפר הירוק תמיד,
אך לפתע עלה בי זנב הזכרות מוקדם משדות האביב של אדמת החמרה האדמדמה
מכוסה בצהוב החרצית והריח של פסח לופף את ניצת פרדסי ההדר.
שם, חופשות ילדות בחצרה של סבתא.
עולה בגלים: גדולים, קטנים.
בעיר, בנסיעה בדרכים.
היום כשהחלונות בעיקר סגורים והם מעצימים את הניתוק. ריח ההדרים מצליח בכל זאת
לתפוס באפי ולשכר.
מיד נעצמות לי העיניים. שאיפה עמוקה פנימה.
עיניים מזוגגות,
לאט נפתחות.
מחפשות את המקורות.
מחייכות ונעצמות לשאיפה הבאה.
בכל פעם רוצה לנצור את הריח סביב כך שלא ימוש. שיישאר והוא החמקמק,
נשאר שבוע שבועיים, קורץ .
ונעלם ....
חג שני שמח שמח!