קונג פו פנדה 3 לצפייה ישירה

אביו האבוד של הפנדה פו חוזר לפתע והשניים נוסעים לגן עדן סודי לדובי פנדה. כאשר הנבל העל טבעי- קאי - מתחיל לנצח את כל המאסטרים הגדולים של הקונג-פו בסין, על פו להצליח לעשות את הבלתי אפשרי: לאמן כפר שלם של דובי פנדה מתוקים ומגושמים להילחם, ולהפוך אותם ללהקה של דובי קונג-פו פנדה.
 

======================================================================

תרגום מובנה : 

Vodlocker ||| Vidzi

לצפייה ישירה מדובב : 

Vidspot ||| Vidzi

======================================================================

פסגת דן

פני הרקיע של העיר רמת גן עומדים להשתנות באופן מהותי, כאשר אחד מהפרויקטים הבולטים שנבנים בעיר יגיע לסיומו. מדובר בפרויקט "פסגת דן", פרויקט בניה חדש של חברת נהור מקבוצת דן נדל"ן. המבנה הבולט בפרויקט הוא מגדל מגורים בן ארבעים קומות, אשר יהיה ממוקם ברח' המעפיל 12, ממש בסמוך לרחוב ז'בוטינסקי המרכזי והשוקק שבעיר. במגדל 195 דירות סה"כ והשטח עליו הוא ממוקם בגודל מעל שישה דונם. המגדל תוכנן על ידי משרד האדריכלים המוביל של יסקי מור סיוון. גובהו המרשים יאפשר לדייריו להתבונן על שטחים נרחבים ירוקים ונוף עירוני שנפרש בכל האזור. חלק נוסף בפרויקט יהיה מרכז מסחרי קטן ואיכותי שיוקם לטובת דיירי הבניין. ובין המגדל והמרכז יהיה שטח ירוק ציבורי הכולל גני שעשועים לילדים ומתחם ירוק.

המיקום הוא לא פחות ממנצח. קרוב ונגיש לעורקי תחבורה ראשיים, כולל הרכבת הקלה העתידית, למרכזי העסקים של רמת גן, לבורסת היהלומים, ולאזור התעסוקה החשוב רמת החי"ל. מסביב נחות השכונות הותיקות והאיכותיות של העיר כמו שכונת הגפן ושכונת ותיקים, מה שיבטיח תמהיל אוכלוסיה מבוקש.

קצת על המפרט התכנוני המוקפד של הפרויקט. המגדל מורכב מדירות בנות 3, 4 ו- 5 חדרים, וכן מדירות פנטהאוז בנות 4-6 חדרים הנמצאות בקומה הארבעים. בדירות מפרט קבלני גבוה, המורכב בין השאר ממרפסת שמש מרווחת, הכנה למיזוג אוויר כולל, אסלות תלויות, תריסי גלילה חשמליים, ריצוף גרניט פורצלן 60X60, חלונות בזיגוג כפול, דלתות כניסה ופנים איכותיות, ועוד. הבניין עצמו ייהנה מלובי כניסה מפואר, מאוייש בשומר, ארבע מעליות מרווחות, וחניה צמודה מקורה תוקצה לכל קומה.

כבר עכשיו ההתעניינות בפרויקט בשיאה, ונראה כי הוא עומד לשנות את פני העיר ולהביא מהסטנדרט הגבוה של מגדלי מגורים יוקרתיים אשר הכרנו בשנים האחרונות רק מתל אביב, אל העיר רמת גן, ובמחירים משתלמים יותר. הבנייה לגובה של מגדלי יוקרה, זוכה בחלק גדל והולך של העסקאות לרכישת דירה חדשה בשנים האחרונות. בת"א קפצו מ- 10% מכלל העסקאות בעיר ל- 40%! ולכן, החישוב ההגיוני שיעשו מי שמתעניינים ברכישת דירה חדשה הוא שהמשתלם ביותר הוא לקנות דירה חדשה ברמת גימור גבוהה שכזו מחוץ לתל אביב, אך במיקום מספיק קרוב אליה, אשר מאפשר להישאר מחוברים לעורקי תעסוקה, תרבות ובידור שהעיר מציעה, אך מבלי לשלם את המחיר הגבוה של חיים בעיר היקרה בישראל. מחירי הדירות מתחילים ב 2,664,000 ש"ח.

הצילומים היפים נלקחו מהבלוג הזה ..

eliotkitty.centerblog.net/4.html 

קינג ביבי לצפייה ישירה

קינג ביבי לצפייה ישירה, קינג ביבי להורדה, המלך ביבי לצפייה ישירה או להורדה, קינג ביבי נתניהו לצפייה ישירה או להורדה, קינג ביבי - סרט ע...

פרטים נוספים »

כבר הרבה זמן אני רוצה לכתוב את הפוסט הזה אבל לא מוצאת זמן.

בתאריך 21.3.19, בשעה 23:25, אמא שלי עזבה את גופה ואותנו. נדם ליבה. לא אפרט פה כרגע את כל השתלשלות הארועים, אבל זה קרה די מהר. ובכל זאת הספקתי להפרד ממנה ולהיות לידה בנשימותיה האחרונות. החלל שנפער בתוכי ובחיי גדול מאוד, המציאות מראה שהחיים נמשכים, אבל מן הסתם, הם לא יהיו אותו הדבר בלי אמא. השקט בבית שלהם, השאלות והשיתופים של פלא שלי בנושא ("אמא, נגיד שהצמיד הזה כל פעם שאני אענוד אותו יזכיר לי את סבתא". אני - למה? פלא - כי נגיד שיש בתוך היוניקורן הזה לב, וזה הלב שמחבר ביני לבין סבתא")... אז החיים נמשכים אבל ההעדר נוכח מאוד. גם עברנו ככה את החגים, את חול המועד פסח (השתדלתי כמה שניתן לצאת מהבית, לטייל, להמשיך בשגרה) ועוד צפויים לפנינו מן הסתם המון אירועים שאמא כבר לא תזכה לראות. אבל היא תמיד איתנו בלב, במחשבות, בזכרונות ובתמונות..

ובמעבר חד - עדכון לגבי ההריון - 

שבוע אחרי בדיקת הדופק - לעובר כבר לא היה דופק. קבעתי עם הרופא שאחכה להפלה טבעית, חשבתי (לתומי) שזה כמו מחזור בסה"כ, והוא לא הציג תמונה אחרת.

ביום שלישי 26.3.19 (בשבוע השבעה של אמא) התעוררתי ב 23:30 עם כאבי בטן מטורפים. לא הבנתי מה זה הדבר הזה. היתי גם חייבת ללכת להתפנות, אבל לא יצא כלום (סליחה על ה TMI).  ראיתי שיש דימום, הוא לא היה מאסיבי. חשבתי שזה כאבי מחזור אבל אפעם לא סבלתי מכאבי מחזור בכלל, בטח לא מכאבים כאלה.. דיברתי בווטסאפ עם חברות שלי ואחת מהן מיד הבינה שאני עוברת הפלה (לצערי על סמך הניסיון שלה). הכל קרה כשאני בבית של ההורים (מזל!) הילדים ישנים. הערתי את אבא שלי ואמרתי לו שאני כנראה עוברת הפלה. הוא שאל "למה לא סיפרת לנו שאת בהריון?" (תזכורת - רק ניהלתי איתם שיחה על הכוונה לילד שלישי) ואני מילמלתי משהו (לא רציתי להגיד לו שידעתי מראש שמשהו בהריון הזה לא תקין..) ואחר כך הוא הוסיף "אני רוצה משפחה גדולה, אני אעזור לך". חברה שלי הגיעה לעזור לי להתפנות לאיכילוב, ואמרתי שאני לא מסוגלת לזוז אז הזמנו אמבולנס. האמבולנס הגיע, בכאבי תופת התפנתי לאיכילוב. הכאבים נרגעו, ואחרי בדיקת אולטרסאונד הרופא אמר שהשק עדיין ברחם (באסה, חשבתי שעם כאבים כאלה הוא כבר יצא..) הוא אמר שמתוך 400 נשים שהוא טיפל בהן, רק אני ועוד אחת רצינו הפלה טבעית. הוא הציג בפני את האפשרויות (הפלה טבעית, ציטוטק או גרידה). אני, עדיין תמימה שכמוני, חשבתי שהפלה טבעית זה כמו מחזור, אולי עם עוד טיפה כאבים, וגם בגלל השבעה והסיטואציה שהיתי בה, החלטתי לחכות עד שישי עם הציטוטק.

ביום רביעי, 27.3.19, נסעתי להיבא את הילדים מהגן לבית של ההורים (לשבעה). בדרך לשם וחזרה היו לי כאבי בטן עמומים אבל לא ייחסתי להם חשיבות. כשהגעתי לבית של ההורים התחילו כאבי בטן מטורפים ממש. הלכתי להתפנות לשירותים וראיתי שאני מאוד מדממת. גם היתי צריכה להתפנות, חלק יצא וחלק, שוב - לא יצא. בנוסף גם הקאתי כמה פעמים. הבנתי שאני תכלס בתהליך של לידה (לפחות מסיפורי נשים שקראתי, הרי עברתי 2 קיסרים ומעולם לא חוויתי צירים). קראנו לשכנה של ההורים שתעזור לי, והיא האמת היתה ממש אחלה. היא היתה כמו דולה, עזרה לי בכל ציר וציר, עיסתה לי את הגב, וכו'. שוב הזמנו אמבולנס שלקח אותי למיון. וכל זה כשאני אחהצ בשבעה ואנשים באים לבקר אותי ואת המשפחה, וכמובן אפחד לא יודע שאני בהריון ובטח לא שאני כרגע עוברת הפלה. 

התפנתי עם אמבולנס למיון, כל הדרך כאבי תופת של ממש, עד שבשלב מסוים האמבולנס נסע עם סירנה בדחיפות למיון. הגענו לשם, הדימום לא הפסיק, ותוך חצי שעה הוכנסתי לגרידה, לניקוי שאריות. בכניסה המרדימה שמעה שעברתי שני קיסרים בהרדמה ספינאלית והציעה שוב הרדמה כזאת, ואני ביקשתי הרדמה כללית, לא רוצה לשמוע לראות לדעת להיות נוכחת בהליך. אחרי חצי שעה בערך יצאתי משם. חברה באה להחליף את השכנה והיתה איתי עד 23 בערך. נשארתי להשגחה בלילה ושוחררתי הביתה בבוקר. נחתי קצת ומהצהריים המשכתי בשגרת השבעה והילדים. אפחד לא הגיע בבית החולים לדבר איתי מה הלאה, לא התייחסות פסיכולוגית, כלום כלום ושום דבר. 

אגב - בכל הלילה הזה הילדים הוחזרו לדירה שלנו עם חברות שישננו אצלי בבית וממש ממש עזרו לי עם הילדים. לא יודעת מה היינו עושים בלעדיהן! פשוט התברכתי! 

זהו, זה העדכון לצערי. אתמול נפגשתי עם הפסיכולוגית שהיתי אצלה לפי איזה 10 שנים. ביקשתי לעבד את נושא האובדנים האלה בטיפול ממוקד קצר מועד. ביום שישי הקרוב יש אזכרה וגילוי מצבה לאמא. בצהריים צפויה להיות לי החזרת עובר. החיים ממשיכים, כמאמר הקלישאה. הם לא יהיו אותו הדבר בלי אמא היקרה והסבתא הנהדרת והנפלאה, אבל הם ממשיכים, ואני והילדים ואבא (פלא קוראת לו עכשיו "סבאסבתא") נמשיך איתם ביחד בכל הכח.

לפני כחודש, בגלל אזכרה שהוזמנתי אליה, הגעתי לבית הקברות בחולון, ששמו הרשמי, תל אביב דרום.

בבית הקברות הזה קבורים הורי יותר מארבעים שנה. בדמי ימיהם מתו, היא בדמי ימיה והוא בדמי ימיו. אבל אין הם קבורים זה ליד זו כפי שנהוג לקבור היום,  כפי שיאה ונאה אולי, אלא מרוחקים, כל אחד בקברו הוא, אולי למען שלום בית שם בעולמות הנצח. היא בגוש 6, אזור 3, והוא בגוש 3 אזור 7, שורת הקבר של שניהם דווקא זהה, שורה  24, יד המקרה היתה בדבר.

מה כל זה אומר עלינו, עלי ועל אחי, ילדיהם. אולי רק שהיינו צעירים והמומים ומבולבלים וחסרי גרוש על התחת, אולי ואולי לא.

עלי להתוודות, שלא לעיתים קרובות אני מגיעה לקברי הורי, טכסים, בתי קברות, אבני מצבה - זרים לי, חכמת עגל מלומדה, אני שם, כך עושים כולם, כך צריך, כך נהוג. אני עומדת מול המצבה כמו פוץ, לא זו בלבד שהאבן אינה נוגעת לליבי, אלא אני מתמלאת ניכור, כעס, אני נאטמת, דבקה באבן. אני אבן.

אבן, לא אבא, ואף על פי כן בית-הנר עקור ולא לראשונה והאותיות דהו

אבן, לא אמא, אבל לפחות לא עקרו את בית-הנר

אין לי מושג למה, אולי תרגיל עושה לי כאן הנפש, תרגיל בהגנה עצמית יעידו מביני דבר. מי יודע, אולי טראומה שאי אפשר לחזור אליה, פרידה שכאבה מדי, פחד מוות, יהנהן פסיכולוג מזדהה. לו הפתרונים.

עובדה, אני ממעטת להגיע לקברי הורי. אבל כשאין זה נוגע לקרובים לי ביותר, אני דווקא נהנית לבלות בבתי קברות, אני אוהבת אותם כשמזג האויר נח, כשאפשר לשמוע את השקט ואת הרוח מרשרשים בין העלים, בבתי הקברות שעצים מתנשאים שם לגובה. מה שלא קורה במרבית בתי הקברות בארץ, רק בעתיקים שבהם, או בבתי הקברות בארצות,  שהגשם פוקד אותן יותר.

אצלינו, בבתי הקברות העירוניים, אנחנו קוברים היום את מתינו כשהרווח בין קבר לקבר, מזכיר את המרחק בין מושבי מטוס במחלקת תיירים או את זה שבין הכסאות בבתי הקולנוע. כשהריאות נושמות צפיפות, המחשבה לא שטה.

אבל מה, כבר הגעתי, כבר הייתי שם בבית הקברות שבו קבורים הורי, אז מה, לא אגש לקבריהם.

התחלנו ללכת לכיוון, גיסתי ואני, ואף על פי שהיתה לנו כתובת מדויקת של הקברים, התברברנו גם הפעם, כמו שאני מתברברת תמיד.

אחורה פנה, החלטנו לחזור למשרד בית הקברות ולקוות שיהיה עדיין פתוח, למרות צהרי יום השישי.

המשרד היה רחוק, השמש להטה והלהיטה את גושי השיש, כמו שהיא אוהבת, צבעה את האויר בריצודי צבע שקופים, שרקדו לנגד עינינו, סמאו את המבט.  

הנחמד שקבל את פנינו במשרד הציע לשתות מים קרים ושאל, אם יש לנו סמרטפון ואם אנחנו יודעים את שמות הקבורים.

"בטח, מה זאת אומרת, יש עוד היום אנשים שאין להם סמרטפון?!"

הוא בקש את הסמרטפון ותוך דקה הייתי מחוברת, הפעם למתים שלי.

Gravez"", הוויז של ה-graves ,  קוראים לאפליקציה, ישר לקבר היא תוביל אותי, עלי רק לבחור, אם ברכב ואם ברגל.

ברגל בחרנו, ומהאפליקציה דיברו אלינו. לא, לצערי, לא המתים, קולות אחרים, זרים הורו לנו את הדרך.

קודם, כשהקלדתי את שם אבי ואמי, קבלתי על מסך הסמרטפון את צילום שני הקברים. את כתובתם המדוייקת, גוש, אזור, חלקה וקבר ואת תאריך מותו של כל אחד, תאריך עברי ולועזי. מיד ראיתי, שמקבר אבי שוב עקרו את בית הנר.

שמעתי שכך זה מתנהל בבתי הקברות שלנו. לפעמים כשחסר לקבלן בית-נר למצבה חדשה, הוא עוקר ישנה ומשתמש בה לקבר החדש. מילא, נחמתי את עצמי, במנילה שבפיליפינים המצב עגום הרבה יותר, במלאת חמש שנים למות יקירך, אם אינך מחדש את חוזה הקבורה ומשלם דמי שכירות לקבר, המת מוצא מקברו, וקוברים אחר במקומו, שקרוביו כן שילמו עבורו.

וחזרה למראה העיניים בבית הקברות תל אביב דרום, על שתי המצבות של הורי דהה צבע הכתוב. מה שהצית ביתר שאת את רגשות האשמה וסחט ביני לבין עצמי הבטחה לביקורים תכופים יותר  ולשיפוץ המצבות.

האיש שעל המשרד הציץ בצילום המצבות ומיד המליץ, שבלחיצת כפתור, הנה פה, אפשר להזמין את השיפוץ הנדרש.

לא, הציע אחי, נגייס את הילדים, נעשה את זה לבד.

אבל לא על כך רציתי לספר, אלא על ה   Gravezהאפליקציה, שתוביל אתכם ישר אל הקבר, האפליקציה שתחבר אתכם למתים שלכם.

אני מחכה לשלב הבא, לאפליקציה שבאמת תחבר אותי למתים שלי, לא רק באופן סמלי, אלא שהם יובילו אותי לקבר בעצמם ובדרך וגם כשנגיע לקבר, נוכל לשוחח. בעצם, שבכלל נוכל לשוחח בניחותא, הגיע הזמן אחרי שנים רבות כל כך.

ואם לא בימי יקרה הדבר, ואם אהיה כבר בין שוכני עפר, זכרו להתחבר אלי, כשסוף סוף תקום ותהיה האפליקציה.

אגב, קראתי בגליון האחרון של "גג", כתב עת לספרות, ש:

בכפר הקטן אוטסוצ'י ביפן, שהיה חלק מאזור שאירעו בו רעידת אדמה וצונמי שכילו במחטף כ-16,000 בני אדם, אחד מתושבי הכפר שאיבד את בן דודו, בנה בגינת ביתו תא טלפון, כדי שיוכל להתקשר אליו כשיתגעגע. תא זה היה למוקד עלייה לרגל ליפנים שאיבדו את יקיריהם.

חנה גרנות, ששכלה את בנה דרור, הרימה את השפופרת, נסתה וכתבה על כך שיר, קראתי אותו. 

פיתחו כאן את הקישור, קראו את השיר והביטו בתא הטלפון. צמרמורת מובטחת.

http://online.flipbuilder.com/ameb/ijbc/mobile/index.html#p=116

כתבה וצלמה: באבא יאגה

(C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה 

       'חוק האזרחות' בא לעצור את השיטפון של פלשתינאים, שמתחתנים עם נשים ערביות, אזרחיות ישראל, וכך זוכים להיכנס לישראל. אחרי 140 אלף זוגות כאלה, היה ברור שהכוונה איננה למקרים של רומאו ויוליה, אלא מהלך שיטתי, של "זכות השיבה – אבל זוחלת". בדיון - כמעט מחצית מהשופטים, וביניהם השופט אהרון ברק, היו בדיעה שמדינת ישראל אינה יכולה לאסור על זוגות כאלה, ואסור לה למנוע את התהליך המסוכן הזה. אפילו העובדה שכמה וכמה מבין הנכנסים לישראל, וכמה מן הבנים שנולדו בזוגות כאלה – ביצעו פיגועים בישראל, ואזרחים ישראלים נפצעו ונהרגו בפיגועים הללו – לא שיכנעה את שופטי בסג"ץ שיש פה בעיינ קיומית. אומנם בג"ץ החליט, ברוב דחוק של 7:6, שלא לפסל את חוק האזרחות, אבל השופט אהרון ברק אמר שהוא מקווה, כי בפעם הבאה שהנושא יגיע לפתחו של בג"ץ, הרוב יהיה בדעתו שלו, ש'חחוק האזרחות' הוא שסותר את חוקי היסוד של מדינת ישראל.

בס"ד

את המאמר הבא קיבלתי כחומר גלם
אותו ערכתי, וחתכתי והדבקתי, 
את הדבקים אל שורשם

זה היה באחת משנות העצה
עתנ שזפו עיני אותו
וישבתי לעיין בו הדק היטב

וממש בשורותיו האחרונות
מצאתי את שאהבה נפשי
השתוממתי

מיד במעמד 3
את הדין לפרשו
ולהעמיד דבר אמת 
על יסודו.

והשורות אשר בהן סערה נפשי
הנה הן לפניכם...
אבל מעט לפני
אספר סוף מעשה מתחילה

אמרתי לפני הבית דין כך:
הנה אלו השורות אקרא
לפני בית הדין המכובד
מתוך המאמר עצמו
"בזוהר חדש על מגילת רות נאמר: "
אבל ליני הלילה, הוי השתא בגלותא, ואנהיגי לבניך תמן באורייתא ובעובדין טבין.
ואם יסהדן עליך עובדין טבין למפרוק לך, יפרוק. ואם לאו, וגאלתיך אנכי.
חי ה' שכבי עד הבקר, עד דייתי צפרא ונהירו דפורקנא" 

[תרגום] אבל ליני הלילה - תהי עכשיו בגלות,
ותנהיגי את בניך בתורה ובמעשים טובים,
ובאם יבואו ויעידו עליך מעשיך הטובים לגאלך, אזי תגאלי בזכותם,
ובאם לאו (כלומר לא תהיה לך ולבניך תורה ומעשים טובים שבזכותם יגאלו)
אזי וגאלתיך אנכי. 
חי ה' שכבי עד הבוקר, עד שיבוא הבוקר ואור הגאולה."

לכן אשאל את בית הדין בכבוד ויקר
הנאמר בזוהר חדש רות
ברור באר היטב
תהי עכשיו בגלות, 
ואם יעידו מעשיך הטובים לגאלך, בזכותם תגאלי.

האם יסכימו עמי חכמי בית הדין המכובד
לעדותי שאני מעיד בשם כלל ישראל
שהנה אנו בגלות כבר אלפי שנים
ועדיין לא באו מעשינו לזכותינו ולגאלנו..?

על זאת הסכים הבית דין -כי אמת היא ואין בלתה
הרי עדיין לא נגאלנו...

אם כך המשכתי להקשות
האם לא דבר מפורש הוא בדברי הזוהר הקדוש
שבאם לאו (כלומר לא תהיה לך ולבניך תורה ומעשים טובים שבזכותם יגאלו)
אזי וגאלתיך אנכי. 

דהיינו האם לא בדין הוא שיתקיים כעת
וגאלתיך אנכי ?

חקרו בדעתם חכמי הבית דין
והסכימה דעתם לומר
שאכן על פי דברי הזוהר הקדוש
אפשר להסיק שאכן לאורך אלפי השנים
שבני עמנו בגלות עד עצם היום הזה
ולא העידו בנו מעשינו הטובים
עד כדי לזכותינו בגאולה בזכותם
ואכן עדיין לא נגאלנו [גאולה אחרונה שאין אחריה שעבוד]
ואם כך 
למה לא מתקיים בנו 
ואם לאו - אגאלך אנכי ?

וביקש הבית דין להתפלל
שתהא הגאולה ברחמים
גמורים ופשוטים
שאין בהם תערובת דין כלל
אמן.

זו רק ההקדמה - הדרך עדיין ארוכה
לפניכם המאמר
אני יכול להגיד שמי שקורא את המאמר
מתחילתו ועד סופו
ימצא אוצר
יכול לבזבזו
ויכול לאמץ אל חיקו

אבל צריך לקרוא את כל המאמר
להחזיק ראש ולחבר את כל חלקיו
 

בס"ד

אם תזכה לקרוא בסבלנות ובריכוז.....תזכה לשמחה !

לכבוד יום ו' סיון חג מתן תורה שהוא יום הולדתי.

המדרש (שמות רבה ט"ו, כ"ו) המשיל את מחזור הדורות בעם ישראל למחזור הלבנה,
שהולכת וגדלה מהיום הראשון של החודש ועד ט"ו בחודש, והחל מט"ו בחודש ועד סופו הולכת וקטנה...

מאברהם אבינו ועד לשלמה המלך – חמישה עשר דורות אברהם, יצחק, יעקב, יהודה, פרץ, חצרון, רם, עמינדב, נחשון, שלמון, בועז, עובד, ישי, דוד, שלמה.

משלמה ועד לצדקיהו אחרון המלכים - חמישה עשר דורות רחבעם, אביה, אסא, יהושפט, יהורם, אחזיהו, יואש, אמציהו, עוזיה, יותם, אחז, חזקיהו, מנשה, אמון, יאשיהו, יהויקים, צדקיהו. חשוב לציין, שבימי יאשיהו ראוי היה להיות חורבן, אך הוא עוכב, ככתוב בספר מלכים ב', פרק כ"ב).

חמישה עשר דורות של עליה, כמו לבנה ההולכת וגדלה עד לשיא, כמו עד ימי שלמה המלך, בונה בית המקדש, הנביא החכם מכל האדם, ומשם ואילך תהליך של ירידה, כמו לבנה שהולכת וקטנה, עד צדקיהו, שבימיו חרב בית המקדש, עד לחשיכה הגמורה, עד למלך שעיוורו את עיניו, ששקע בעלטה.

איך זה קרה? איך התחילה הנסיגה?

בגמרא יש על כך משל נפלא: "כשנשא שלמה את בת פרעה, ירד גבריאל המלאך ונעץ קנה בים, העלה שירטון, ונבנה עליו כרך גדול של רומי" (סנהדרין כ"א,ב). נסביר את הדברים: שלמה המלך, עליו השלום, נשא לאישה את בת פרעה לאחר שגייר אותה. היו לו שיקולים של קידוש השם, של הפצת דבר ה' בעולם, ובכל זאת הייתה כאן פסיעה החוצה. היא הביאה עימה את בני פמלייתה, את מושגיה ואורחותיה והחל תהליך של כרסום. הוא הלך וצבר תאוצה עד לחורבן... ננעץ כביכול קנה בים, התאסף סביבו חול, התקבץ סחף, גבה ונוצר אי; האי גדל וחובר ליבשה, ונוסדה עליו עיר ושמה רומא, שהפכה לאימפריה ולחמה בישראל, דיכאה החריבה את בית המקדש, והגלתה ופיזרה את בני ישראל לכל תפוצות תבל.

לכאורה 2000 שנה לאחר חורבן שכזה איך תיתכן תקומה ?? קיבוץ גלויות ?? בניין ארץ ישראל ?? התקוממות האומה משברי רסיסים למהות אחת ???

זהו סוד העיבור !! סוד הלבנה !! סוד המלכות !!

מלכות השם בעולם הנעלם כביכול מאלוהותו יתברך !!

הנה למדנו שסוף פגימתה של הלבנה הוא הוא מולדה החדש !!

בדרך לא דרך גאולתם של ישראל המגיעה קמעה קמעה מופיעה בעולם.

מספרים חז"ל במדרש, בעניינו של דוד מלך ישראל חי וקים, שכאשר היה חולה נכנסו לבקרו דואג ואחיתופל שהיו גדולי-התורה בדורו, ואמרו לו שאחרי החטא והמעשה שעשה [בת שבע] כבר לא יהיה לו תיקון, ואפילו הקב"ה בתורתו לא נתן לו סיכוי לכאורה כמו שנאמר:

"...רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה... רבים-אלו דואג ואחיתופל שהיו רבים בתורה, אומרים לנפשי-שהיו אומרים לדוד אדם ששבה את הכבשה, והרג את הרועה, והפיל את ישראל בחרב, יש לו תשועה?! שנאמר אין ישועתה לו באלהים סלה. ואתה ה'-אמר דוד ואתה רבון העולם הסכמת בתורתך עמהם, ואמרת מות יומת הנואף והנואפת..."(תנחומא כי-תשא ד') 

ובכן גדולי התורה שעליהם נאמר שכל חכמי הדורות כנגדם כקליפת השום, פוסקים ואומרים לדוד שאין לו תקנה, ואף הקב"ה בתורתו מודה להם לכאורה, שהרי נאמר "ואתה ה'", והאות ו' החיבור של 'ואתה' באה לחבר העניין לעניין- הראשון, כלומר, הם אומרים לי שאין לי ישועה וגם אתה ה' אמרת כמותם, אך דוד-המלך לא מאמין להם כמובן, משום שלדוד יש את החלק העיקרי של התורה, והיא 'התורה-שבעל-פה' כלומר חלק התורה שלא ניתן לכתוב אותו, והוא נמסר רק בעל-פה והיא תורת-הסוד באמת, שהיא גם 'תורת-הלב'. ודואג ואחיתופל הם אמנם גדולי-תורה, אך הם גדולים רק בחלק התורה שבכתב, 

שהיא חלק התורה שגם ניתן לכתוב אותו, אך התורה בעצם 'התורה-שבעל-פה'-נשמת התורה, היא ארוכה מארץ-מידה ורחבה מיני-ים, וממילא גם לא ניתן לכתוב אותו, משום שמסר אין- סופי אי-אפשר להגבילו בתוך מילים, ובטח שאי-אפשר לכתוב אותו. וקודשא בריך-הוא ואורייתא חד-הוא, וכשם שהקב"ה הוא אין-סוף, ורחמיו אין-סופיים, כך התורה באמת היא אין-סופית. ולכן דוד-המלך שזכה לקבל בירושה את 'תורת-הלב' מזקניו-בועז ורות לא מסכים להאמין להם לדואג ואחיתופל, ואפילו למסר הפשוט שבתורה שבכתב הוא לא מאמין, ובמילים פשוטות אומר דוד לעצמו, באם זה נכון ובאמת אין לי תיקון, אזי מתברר שהקב"ה מוגבל חלילה, ורחמיו מוגבלים, ולזאת אני לא מוכן להאמין בשום-אופן, שהרי נאמר "חסדי-ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו", וגם אומרים אנו שלש פעמים ביום בתפילה; "הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך", ואם כן לשיטתכם דואג ואחיתופל, ישנו גבול למידת רחמנותו של הקב"ה, ובכן אותו קב"ה שאתם רוצים להציג לי הוא לא הקב"ה באמת שאותו אני מכיר. 

אני מכיר וקיבלתי את תורת הלב שלי, מזקני בועז הצדיק יסוד עולם

 שבעזות ד'קדושה היה מוכן לפנות אל זקנתי שכביכול מסמלת את

הגרועה שבגרועים ולרוממה למעלת אם המלכות !!!

נאמר בזוהר הק' (פרשת בהעלותך דף קנ"ב.) ואלו הם תמצית דבריו: "רבי שמעון אמר, אוי לאותו בן אנוש האומר כי התורה אינה באה להראות לנו אלא סיפורי דברים בעלמא...אלא כל דברי התורה הם דברים עליונים וסודות עליונים...ולכן סיפורי התורה הם באמת רק לבושי התורה, והסובר כי לבושי התורה הם התורה בעצם, תיפח רוחו, ולא יהיה לא חלק בעולם הבא, ולכן ביקש דוד "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" שאסתכל על התורה הנמצאת תחת הלבוש. ואלו הטיפשים מסתכלים רק על לבוש התורה, וחושבים שהלבוש הוא הגוף של התורה. טיפשי העולם לא מסתכלים אלא על לבוש התורה ולא יודעים הם יותר מזאת, ואלו היודעים יותר מסתכלים הם בגוף התורה, שהם מצוות- התורה הנקראות גופי תורה, ואלו החכמים עבדי המלך העליון, אלו שעמדו רגליהם בהר סיני, לא מסתכלים אלא בנשמת התורה, שהיא עיקר הכל התורה ממש, ולעתיד לבא עתידים הם להתבונן בנשמת הנשמה של התורה."

עד כאן לשון הזוהר הק'. 

והיוצא לנו מדברי הזוהר הק', שהמפרש את סיפורי התורה כסיפור דברים בעלמא, או כסיפור היסטורי בלבד, הוא טיפש, ועליו נאמר תיפח רוחו ואין לו חלק בעולם הבא. ואפילו חלק מצוות התורה, הינו רק הגוף של התורה, והתורה עצמה היא התובנה הצפונה מאחרי הגוף והלבוש. ובוודאי שהתורה הק' לא באה לספר לנו סיפור דברים בעלמא שקרה בעבר בלבד, אלא מטרתה ללמדנו תובנה שתדריכנו בדרכנו, שזהו גם פירוש המושג לימוד תורה לשמה, שהרי שמה של התורה הוא תורה מלשון הוראה, ומטרת התורה הק' (המורכבת ממצוות מעשיות ואף מסיפורים) היא להורות לנו דרך איך וכיצד להתקרב לה' ית', ובוודאי לא להשמיע לנו רק סיפור היסטורי, שהרי אם כן היתה התורה צריכה להיקרא ספר היסטוריה ולא תורה. 

רות המואביה מסמלת את האדם הגרוע שבגרועים, משום שבאה היא מהמקום השפל והמאוס ביותר-ממואב, וכידוע עמון ומואב מסמלים את אותם המקומות השפלים ביותר, שעליהם גם חל איסור לגיירם ולספחם לעם ה', כמו שנאמר "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'". 

ובאם נביט ונתבונן בכור מחצבתם של עמון ומואב, כאשר אחרי הפיכת סדום ועמורה ברחו לוט ושתי בנותיו למערה, ואז יזמה הבת הבכורה רעיון נועז ומתועב לשכב עם אביה, ואף עשתה מעשה, וגם הגדילה עזותה מאוד וקראה לבן הנולד "מואב", כלומר זה נולד מאב, ולא התביישה במעשה, ואף דאגה לפרסם אותו. ואילו אחותה הצעירה נגררה אחריה, אך לא העזה לפרסם חטאה, וקראה לבנה הנולד "בן עמי", וכמובן שמעשה הראשונה הרבה יותר חמור מהשניה, וכן רש"י בפירושו כתב "זו שלא היתה צנועה פירסמה שמאביה הוא אבל צעירה קראתו בלשון נקיה". ורות מגיעה לא פחות ולא יותר ממואב, כלומר משפל שפל המדריגה. ורות עצמה היתה כידוע נסיכה, בתו של עגלון מלך מואב כמאמר חז"ל, ואעפ"כ הסכימה לוותר על מעמדה המכובד ועל חיי הפאר הנוחות והמותרות, והלכה עם נעמי בניסיון להסתפח לעם ה', ואף הסכימה ללקט שבלים יחד עם כל העניים והאביונים,והפכה רות מנסיכה מכובדת לקבצנית מושפלת מרצונה הטוב. 

והמתבונן על מעשי רות ומסירות נפשה, מתמלא בהתפעלות והערצה למראה אצילות נפשה. 

ואז שולחת נעמי את רות להיפגש עם בועז, על מנת שיגאל את נחלתו של בעלה המנוח ואותה, וכאשר פגשה רות את בועז וביקשה ממנו שיגאלנה, אמר לה בועז כך:" וַיֹּאמֶר בְּרוּכָה אַתְּ לַה' בִּתִּי הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים אִם דַּל וְאִם עָשִׁיר: 

וְעַתָּה בִּתִּי אַל תִּירְאִי כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה לָּךְ כִּי יוֹדֵעַ כָּל שַׁעַר עַמִּי כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ: 

וְעַתָּה כִּי אָמְנָם כִּי גֹואֵל אָנֹכִי וְגַם יֵשׁ גֹּואֵל קָרוֹב מִמֶּנִּי: 

לִינִי הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" 

כלומר חסדך הראשון שעשית שהלכת אחרי נעמי במסירות נפש שכזו, ועזבת את עמך וכל תענוגי העולם הזה, והעושר והכבוד שהפקרת למען ה' יתברך, הם אמנם מעשה גדול עד למאוד, אך המעשה האחרון שעשית, שבחרת להינשא לי לבועז, ולא חפצת באחרים עולה על מעשך הראשון. 

ולכאורה נראה שבדיוק להפך, המעשה הראשון נראה בהרבה יותר גדול מהמעשה האחרון!? ומדוע אם כן אומר לה בועז היטבת חסדך האחרון מן הראשון? 

אלא וודאי שישנו כאן מסר לכל אחד ואחד מאיתנו כאמור, והמסר הוא שבועז המסמל את הצדיק יסוד עולם כמאמר הזוהר הק' (זוהר חדש מדרש רות מאמר ולנעמי מודע), אומר לרות המסמלת את הגרוע שבגרועים כאמור; 

אמנם מעשך הראשון, שזכית להבחין בין השקר של מואב ושאר אומות העולם, לבין האמת של עם ישראל, ואף מסרת נפשך ועזבת את עמך ואלוהיך ובחרת להסתפח לעם ה', הוא אמנם גדול עד למאוד, אך מעשך האחרון בו זכית להבחין בין האמת של עם ישראל בכלליות, לבין האמת היותר אמתית האמת לאמיתה, והיא ההתקרבות לצדיק האמת, שאותו מסמל בועז, וזאת שרות לא מוכנה להתפשר על אף אחד אחר, ובוחרת דווקא בבועז, מעשה זה הוא גדול בהרבה מהקודם, שהרי להבחין בין שקר גמור לאמת, לא קשה כל כך, כמו להבחין בין האמת לאמת לאמיתה. 

כך האדם שזכה לשוב בתשובה, ולהתקרב לאמת ולקיום התורה והמצוות, אמנם המעשה שעשה גדול מאוד, אך זה שזוכה להבחין בין האמת הכללית, לבין האמת באמת, ולהתקרב לצדיק האמת, והוא לא מוכן להתפשר על "סתם צדיק" או רב, אדם זה ראוי להערכה באמת. 

ובאמת למה רות מתעקשת דווקא להתקרב לבועז, ולא מוכנה להתפשר על פחות, ומה יש לבועז להציע לרות שאין לאחרים ? 

התשובה לשאלה זו נמצאת בדברי בועז עצמו כאשר הוא אומר לרות: 

" וְעַתָּה כִּי אָמְנָם כִּי גֹאֵל אָנֹכִי וְגַם יֵשׁ גֹּאֵל קָרוֹב מִמֶּנִּי: 

לִינִי הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" 

כאשר פשט הדברים הוא, שנעמי היתה אלמנתו של אלימלך, ולאלימלך היו שני אחים- 'שלמון' ו'טוב', ובועז היה בנו של שלמון, ואם-כן טוב הוא אחיו של אלימלך, ואילו בועז הוא בן אחיו, וממילא לטוב ישנה זכות קדימה לגאול את נחלת אלימלך אחיו, ובועז אמר לרות המתיני עד הבוקר ואז נראה, באם הגואל הקרוב ממני יגאלך, מה טוב ובאם הוא לא יחפוץ לגאלך, אזי אני אגאלך. 

ואכן בבוקר שאל בועז את טוב האם חפץ הוא לגאול את נחלת אחיו, וענה טוב בחיוב, וכאשר נודע לו ש"בעיסקת החבילה" כלולה אף רות המואביה, משך ידו מכל הענין כמו שנאמר: " וַאֲנִי אָמַרְתִּי אֶגְלֶה אָזְנְךָ לֵאמֹר קְנֵה נֶגֶד הַיּשְׁבִים וְנֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי אִם תִּגְאַל גְּאָל וְאִם לֹא יִגְאַל הַגִּידָה לִּי וְאֵדְעָה כִּי אֵין זוּלָתְךָ לִגְאוֹל וְאָנֹכִי אַחֲרֶיךָ וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֶגְאָל: 

וַיֹּאמֶר בֹּעַז בְּיוֹם קְנוֹתְךָ הַשָּׂדֶה מִיַּד נָעֳמִי וּמֵאֵת רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֵשֶׁת הַמֵּת קָנִיתָה לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ: 

וַיֹּאמֶר הַגֹּואֵל לֹא אוּכַל לִגְאָל לִי פֶּן אַשְׁחִית אֶת נַחֲלָתִי גְּאַל לְךָ אַתָּה אֶת גְּאֻלָּתִי כִּי לֹא אוּכַל לִגְאֹול" 

כלומר טוב מסכים באופן עקרוני לגאול את נחלת אחיו, אך 'לרדת' כל כך ולהתעסק עם הגרוע שבגרועים, שאותה מסמלת רות המואביה כאמור, זה כבר 'גדול עליו', ובועז הוא היחיד המוכן להסתכן ולגאול את רות, משום שבועז מסמל את הצדיק הגדול ביותר המוכן לערוב ולהסתכן גם בעד הגרוע שבגרועים, ולכן שמו בועז מלשון בו-עז, שנמצאת בו עזות דקדושה. 

ולכן מובן מדוע בוחרת בו רות דוקא, משום שמצד אחד יודעת ומכירה היא את מדרגתה הפחותה והשפלה, ומצד שני ראתה את גדולתו העצומה של בועז הצדיק, והוא גם היחידי המוכן לתת לגרועה שכמותה סיכוי, לכן בוחרת היא בו ולא מוכנה להתפשר על פחות ממנו. 

ןלפי זה יובן המדרש פליאה וזו לשונו: 

"ויאמר בועז אל רות; הלא שמעת בתי אל תלכי ללקוט בשדה אחר, על שם-לא יהיה לך אלהים אחרים על פני..." (מדרש רבה רות ד, ח) 
וכי משום שרות תלך ללקוט בשדה אחר, לכן תעבור היא על האיסור החמור של "לא יהיה לך אלהים אחרים", ותעבור היא על איסור של עבודה-זרה?! 

אלא ביאור הדברים הוא: שבועז הצדיק מזהיר את רות, שלא תלך לצדיקים אחרים לבקש שם תיקון ומזור לנפשה, היות והם עלולים להגביל את הקב"ה ואת רחמיו המרובים עבורה, וממילא גם עשויים הם לייאש אותה, כשם שעשו גדולי-התורה דואג ואחיתופל, ועבודה-זרה פירושה הגבלת-האלוקות, שזהו גם הפירוש של "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני", ואכן היחיד שמוכן לגלות את רחמיו האינסופיים של הקב"ה על רות, שהיא סמל הגרוע שבגרועים, וגם לגאול אותה הוא בועז הצדיק בלבד. 

ובכן מצד אחד רואים אנו שקיים כזה צדיק שאותו שלח הקב"ה להצילנו ולרפאותנו, ובפרט בדור האחרון דור עיקבתא דמשיחא, שעליו נאמר "כי דור תהפוכות המה", ונאמר "ותרד פלאים", ועוד רבות, ובאם נזכה להתקרב אליו ולבחור בו, אזי הוא ורק הוא יושיענו. 

והרי לא יתכן ולא יעלה על הדעת, שהקב"ה מצד אחד ישלח לנו פיתרון וישועה לצרותינו, ורופא לתחלואי נפשינו, ומצד שני לא יתן לנו ואפילו לא 'קצה חוט' דרך איך לגלות ולהתקרב אל אותו 'רופא נפשות', שהרי אם כן 'נפל פיתא בבירא'?! 

ואדרבא באם ישלח המלך רופא גדול למדינה רחוקה בה נמצאים בניו החולים, ודאי שיצווה המלך לרופאו לפרסם את עצמו ולהודיע ולגלות את כוחו הגדול על מנת שיבואו בניו להתרפא אצלו, ובאם הרופא לא יפרסם את עצמו וגם יסתיר את עצמו, ולא יתן שום דרך להגיע אליו, הרי אין זו אלא מעילה חמורה בשליחות שלמענה נשלח ע"י המלך, והמלך יענישו בחומרה על כך, וגם אם יטען הרופא שהוא צנוע ועניו ולא חפץ בכבוד ובפרסום, ולכן לא פירסם את עצמו, יטען המלך לעומתו שכעת עוסקים הם בפיקוח נפש ובהצלת בניו ממוות ואין זה הזמן להיצטנע . 

ובפרט שהקב"ה משתדל בכל מיני דרכים שלא תלך שום נשמה לאיבוד, כמו שנאמר: "וחישב מחשבות לבלתי ידח ממנו נידח". ומי הוא אם כן אותו רופא נפשות ואותו גואל המוכן לגאלינו כדוגמת בועז הצדיק? 

אומרת הגמרא - מ - מ - מ, מ'שה, מ'רדכי, מ'שיח....

משה קיבל שער החמישים בפטירתו ונקבר בהר נבו...נון בו.

מרדכי קיבל שער החמישים בחייו אולם רק לאחר שהסתבבה ישועת ישראל.

שבן האגגי המן הכין את שער החמישים של הטומאה לתלות עליו את מרדכי.

[מהיכן המן בתורה? המן העץ. איזה עץ? עץ הדעת שהחטא גרם לחמישים שערי טומאה]
אולם דייקא עליו תלו אותו ואת בניו [אב ותולדותיו] ומרגע תלייתו - ביתו [שער החמישים של הטומאה ] היה לבית מרדכי !!!

דהיינו שער החמישים של הטומאה הפך לשער החמישים של הקדושה...

ומכאן יובן קיימו וקיבלו...שבתשובה מאהבה זדונות הופכים לזכויות.

כל זאת נעשה בימים ההם בזמן הזה, אולם הואיל ומי שקרא אותה למפרע...דהיינו שאומר שכל סיפור המגילה התרחש רק אז, לא יצא, מה פירוש לא יצא..??

ממש יהיה ממי שלא יצאו ממצרים לגאולה, הואיל ואכן סיפור המגילה מתרחש עכשיו ממש

אלא שהפעם :

ומשיח מגיע עם שער החמישים

ומהו שער החמישים של הקדושה??

ובכן רבי נחמן גילה לנו זאת בפירוש בצורה ברורה לחלוטין ואמר: 

* "אמר לאחד, שהכח שהיה לדוד המלך ע"ה לומר שמונה פעמים: אבשלום בני, בני וע"י זה העלה אותו משבעה מדורי גיהנום והכניסו לגן-עדן, כמו שאמרו רז"ל, זה הכח יש לו גם-כן, שהוא יכול להעלות בדיבורו בעלמא את האדם מכל השבעה מדורי גיהנום ולהכניסו לגן-עדן". (חיי-מוהר"ן רח"צ) 

* "אמר אותי צריכים העולם; לא מבעיא אתם, כי אתם יודעים בעצמכם איך אתם צריכים אותי, אלא אפילו כל הצדיקים צריכים אותי, כי גם הם צריכים להחזיר אותם למוטב, וגם אפילו אומות העולם צריכין אותי, אך דיו לעבד להיות כרבו" (שם ר"נ) 

* "אמר אני איש פלא ונשמתי פלא גדול" (שם רנ"ו) 

* "פעם אחת אמר: הייתי סבור, שהיצר הרע שלי אומר לי, שאין מי שינהיג את בני הנעורים כמוני; עכשיו אני יודע בבירור שאני מנהיג הדור יחידי בעולם, ואין מנהיג כמוני" (שם רנ"ח) 

* "אמר: כל מה שמשיח יעשה טובות לישראל אני יכול לעשות" (שם רס"ו) 

* "שמעתי בשמו שאמר, שהשיג יחידה בתכלית מדריגה עליונה" (שם רס"ז) 

* "פעם אחת דיבר עמי מעניין שאי אפשר להיות איש כשר באמת כי-אם כשמתקרבים להצדיק האמת שבדור" (שם רצ"ט) 

* "אמר:אני אין לי מה לעשות בזה העולם כלל, כי בשבילי איני צריך לעשות כלל, רק באתי לעולם לקרב נפשות ישראל להשם יתברך, אבל איני יכול לקרב כי-אם מי שבא אצלי ומספר לי חסרונו, אני יכול לתקנו" (שם ש"ז) 

* "אמר: כל מי שיציית אותי ויקיים כל מה שאני מצוה, בוודאי יהיה צדיק גדול, יהיה מי שיהיה, והעיקר-להשליך שכל עצמו לגמרי; רק כאשר יאמר הוא, יקיים הכל כמאמרו" (שם ש"כ) 

* "אמר: אני נהר המטהר מכל הכתמים" (שם של"ב) 

* "אמר : משיח יגיד את אותם תורות אלו שאני אומר,

רק שממני לא מקבלים, וממנו יקבלו...."

נחמן - אותיות השם הם מח - נון

משיח יבוא עם שער החמישים דהיינו עם מח הנון, דעתו תורתו הנהגותיו עצתיו של רבי מח-נון - נחמן, ממש כפי שעולה ממאמרו של רבי נחמן לפני 200 שנה ....

דעת רבי נחמן, תורתו, עצותיו, אמירותיו, הנהגותיו כבר נפוצו בכל העולם כולו,

בזמנו של רבי נחמן חלקו עליו צדיקי הדורות, וגם בדורנו יש "גדולי תורה" דוגמת דואג ואחיתופל [גם מתוך חסידי רבי נחמן("גם בעניין שלי יהיו מפורסמים של שקר)] אולם בן אדם אמצת לך, הבא מגזע דוד בן ישי מלך ישראל חי וקיים ממש כמו זקנו,

 אומר לכל הדור כולו ולגדולי התורה שבתוכו - "באם זה נכון ובאמת אין דרך תיקון לבנות מקדש, ולהפיל ממשלת זדון, לכונן סנהדרין, להחיל חוקת התורה, לנפץ גילולי עבודה זרה מארץ ישראל, ולכונן ממלכת כהנים וגוי קדוש שתיכון דירה בתחתונים לאור האיף ברוך הוא ולתן עולם במלכות שדי,   אזי מתברר שהקב"ה מוגבל חלילה, ורחמיו מוגבלים, ולזאת אני לא מוכן להאמין בשום-אופן, שהרי נאמר "חסדי-ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו", וגם אומרים אנו שלש פעמים ביום בתפילה; "הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך", ואם כן לשיטתכם דואג ואחיתופל, ["גדולי התורה" של דורנו] ישנו גבול למידת רחמנותו של הקב"ה, ובכן אותו קב"ה שאתם רוצים להציג לי הוא לא הקב"ה באמת שאותו אני מכיר. 

בועז המסמל את הצדיק יסוד עולם, מבטיח לרות המסמלת את נשמות ישראל בדור האחרון, הנמצאות בשפל המדריגה, ואף אחד לא מוכן לתת להם סיכוי, ואפילו הקב"ה כביכול לא מוכן, ואותו צדיק הוא ורק הוא מוכן לערוב בעדם ולהצילם, ובאם זוכה האדם להכיר את אותו צדיק, ומשפיל גאוותו ומגיע אליו, באמונה שלימה והכנעה גמורה, ומשליך את כל החכמות המדומות שלו, ומשתדל לציית לדברי ועיצות הצדיק, אזי על אותו אדם נאמר "היטבת חסדך האחרון מן הראשון".

בועז הוא היחיד המוכן להסתכן ולגאול את רות, משום שבועז מסמל את הצדיק הגדול ביותר המוכן לערוב ולהסתכן גם בעד הגרוע שבגרועים, ולכן שמו בועז מלשון בו-עז, שנמצאת בו עזות דקדושה. 

ולכן מובן מדוע בוחרת בו רות דוקא, משום שמצד אחד יודעת ומכירה היא את מדרגתה הפחותה והשפלה, ומצד שני ראתה את גדולתו העצומה של בועז הצדיק, והוא גם היחידי המוכן לתת לגרועה שכמותה סיכוי, לכן בוחרת היא בו ולא מוכנה להתפשר על פחות ממנו. 

ועל כגון זאת כתב רבי נחמן(ליקוטי מוהר"ן ל) : 

"עַל כֵּן אֵין לְהָאָדָם לוֹמַר: דַּי לִי אִם אֶהְיֶה מְקֹרָב אֵצֶל אִישׁ נִכְבָּד וִירֵא ה', אַף, שֶׁאֵינוֹ מֻפְלָג בְּמַעֲלָה, כִּי הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה מִקֹּדֶם כָּמֹהוּ. אַל יֹאמַר כֵּן, כִּי אַדְּרַבָּא, כְּפִי מַה שֶּׁיֵּדַע אֱנָשׁ בְּנַפְשֵׁהּ גֹּדֶל פְּחִיתוּתוֹ וְגֹדֶל רִחוּקוֹ שֶׁנִּרְחַק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ. וּכְמוֹ כֵן כָּל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְרֻחָק בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ לְנַפְשׁוֹ רוֹפֵא גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲזִיר וִיבַקֵּשׁ תָּמִיד לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהָרַבִּי הַגָּדוֹל מְאֹד מְאֹד. כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר" 

משמע צריך הדור לחפש ולבקש אחר צדיק שמוכן למסור את נפשו בעזות דקדושה עבור כל אחד ואפילו הגרוע שבגרועים בניגוד לכל הסיכויים, ולמרות שאפילו "גדולי התורה" נכבדים ויראי השם, מוכנים לתת לשיבעים שנות חייהם לחלוף בידיעה שבית המקדש לא נבנה בימיהם, ובעצם כמאמר הכתוב מחריבים הם אותו בעצם כוונתם זו - ש"מי שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו ונחרב בימיו" שזהו פשט הכתוב במפורש !!

היוצא מדברינו זה:

המשימה העומדת בפנינו נכון להיום היא לכבוש את העולם כולו

 כדי להשליט בו אמת.

לא על ידי החרב,(אע"פ שגם זה נצרך) אלא בדרכי האמת האחת והיחידה

המגולמת בתורת ישראל שניתנה בהר סיני למשה.

קדושת היהודי שורה כבר בכל העולם כולו,

אחרי אלפי שנות נדודים במרחבי ארעא, עד שאול תחתיות ומתחתיו,

לכל מקום הגיעה קדושת ישראל בדרך זו או אחרת.
 

שבעים הזאבים שהכבשה כבר בתוך בית בליעתם

תקועה אינה נבלעת ואינה יוצאת, מיטלטלים בין תאוותם לטרוף הטרף

וללוק את דמו,

לבין האימה והאמוק השוטף אותם מפחד החנק הסותם את דרכי נשימתם

וכל זאת מבלי יכולתם לא לבלוע ולא לפלוט.

אם המושכות ינתנו ביד ה"נכבש" הרי שאין ברצון אף אחד להיות נכבש

וינהיג עצמו עם המושכות שניתנו בידו להיות כובש ולא נכבש.

כיבוש נועד להפיץ טוב בעולם,

הנכנע לכיבוש מקבל עליו את תנאיו של הכובש.

 ובאם מימשלו של הכובש מביא את הנכבש לטוב אמיתי,

מדוע ימרוד הנכבש בכובש?

שלמה המלך שאתו פתחנו את המאמר כבש את העולם ללא מלחמה

כל העולם כולו נכנע בפניו ונכבש על ידו רק על ידי חכמתו הגדולה להבין את התורה וליישמה הלכה למעשה כפי רצון הבורא מן הברואים.

הלבנה הייתה במילואה כל ימיו של המלך שלמה החכם באדם.

גם היום כמו בכל דור מצוי בדור שלנו ילוד אשה הראוי להיות אותו בן אדם שמאמצו הבורא להיות מלך המשיח לכבוש את העולם שוב ולתקנו במלכות שדי כפי שעלה ברצונו יתברך, הדרך היחידה שלנו כאומה - ככלל לקבלו עלינו כמנהיג היא קודם כל לחפשו ולבקשו......:)))

אם נסכים כולנו שזוהי המשימה העומדת בפנינו היום הרי שההסכמה ואחדות הדעים תגרום מיד לגילויו !!

  שזוהי בדיוק הבטחתו של הצדיק בועז לרות:

ממילא מובן מדוע בועז משבח כל-כך את רות על בחירתה בו ואומר לה "היטבת חסדך האחרון מן הראשון". 

ובזוהר חדש על מגילת רות נאמר: " אבל ליני הלילה, הוי השתא בגלותא, ואנהיגי לבניך תמן באורייתא ובעובדין טבין. ואם יסהדן עליך עובדין טבין למפרוק לך, יפרוק. ואם לאו, וגאלתיך אנכי. חי ה' שכבי עד הבקר, עד דייתי צפרא ונהירו דפורקנא" 

[תרגום] אבל ליני הלילה, תהי עכשיו בגלות, ותנהיגי את בניך בתורה ובמעשים טובים, ובאם יבואו ויעידו עליך מעשיך הטובים לגאלך, אזי תגאלי בזכותם, ובאם לאו (כלומר לא תהיה לך ולבניך תורה ומעשים טובים שבזכותם יגאלו) אזי וגאלתיך אנכי. חי ה' שכבי עד הבוקר, עד שיבוא הבוקר ואור הגאולה.

נתחזק כאם המלכות בתורה ומעשים טובים ונדבק בבחירתה בצדיק יסוד עולם ולא נרעה בשדות אחרים

אזי יופיע ויזרח אור הגאולה על ידי המלך לו אנו מחכים

במהרה בימינו אמן.

חג שמח מלא באור האהבה שבדעת

עלה נעלה וירשנו אותה !!!

סיפורה של שפחה / The Handmaid's Tale עונה 3 פרק 2 לצפייה ישירה

לינקים לצפייה בתוכן:
סיפורה של שפחה עונה 3 פרק 2 תרגום מובנה בעברית לצפייה ישירה
או:
סיפורה של שפחה עונה 3 פרק 2 לצפייה ישירה

סיפורה של שפחה עונה 3 פרק 2 לצפייה ישירה, סיפורה של שפחה עונה 3 פרק 2 להורדה, סיפורה של שפחה עונה 3 פרק 2 תרגום מובנה לצפייה ישירה או להורדה, סיפורה של שפחה עונה 3 פרק 2 כתוביות בעברית להורדה, The Handmaid's Tale עונה 3 פרק 2 לצפייה ישירה עם תרגום מובנה בעברית - הפרק המלא באיכות HD ובחינם. תקציר הסדרה: סיפורה של שפחה (באנגלית: The Handmaid's Tale) היא סדרת טלוויזיה אמריקאית עטורת פרסים המבוססת על ספרה של מרגרט אטווד "מעשה השפחה". העלילה מתרחשת בעולם עתידני וקודר, בשטחי ארצות הברית לשעבר, לאחר שתאוקרטיה נוצרית טוטליטרית חוללה הפיכה בממשל האמריקאי והקימה את רפובליקת גלעד. צעירה בשם ג'ון נחטפת ונאלצת לשמש בהוראת המשטר כפילגש למטרות רבייה. למרות מצבה הקשה, היא לא שוכחת את עברה והמשפחה שאיבדה. הסדרה הוזמנה על ידי שירות הווידאו על פי דרישה Hulu ובסוף 2016 הופקה העונה הראשונה, 10 פרקים, שהועלתה במלואה לאתר אינטרנט של Hulu ב-26 באפריל 2017. במאי 2017 חודשה הסדרה לעונה שנייה, שעלתה לשידור ב-26 באפריל 2018. בספטמבר 2017 זכתה בפרס אמי לסדרת הדרמה הטובה ביותר, ובכך הייתה לסדרה הראשונה המשודרת בסטרימינג שזוכה לפרס יוקרתי זה. כל העונות של הסדרה משודרות ב-HOT HBO וזמינות לצפייה בשירות HOT VOD. ב-27 באפריל 2018 עלתה עונתה הראשונה לשירות yes VOD.

במאמר הזה אדבר על שתי נבליות - הנבלית הראשית באווטאר, שהיא אזולה, והנבלית הראשית באגדה של קורה, שהיא קובירה. (אני מודעת לעובדה שהנבל הראשי ה"רשמי" באווטאר היה אוזאי, ושבאגדה של קורה יש בנוסף לקובירה גם שורה של נבלים אחרים, אבל בחרתי להתרכז בשתי הנשים הללו כי ההשוואה ביניהן נראתה לי הכי רלוונטית.)

בהתחלה אתרכז בעיקר באזולה, ובתפקיד שניתן לה בסדרה. לאחר מכן אתרכז בתפקיד של קובירה, ולבסוף אשווה ביניהן.

אני חושבת שזה מעניין לראות את ההבדל בין האופן בו היוצרים והדמויות התייחסו לקובירה באגדה של קורה, אל מול האופן שבו הם התייחסו אל אזולה באווטאר, במיוחד בהתחשב בעובדה ש - "האגדה של קורה" היא סדרת בת של "אווטאר" ואלו סדרות שיש להן הרבה מאוד במשותף (יש ביניהן גם המון הבדלים, כמו שמי שראה את שתי הסדרת הללו יודע).

כמו כן, בשתיהן לפחות אחת הנבליות המרכזיות היא אישה, שתיהן נשים עם עבר טראגי מאוד, שתיהן נשים שאפתניות וחזקות מאוד שמוכנות לעשות כל דבר בעבור המטרה שלהן. אבל ההבדל העיקרי הוא, שקובירה מקבלת בסופו של דבר חמלה ואמפתיה מהדמות הראשית, בעוד שאזולה מעולם לא זוכה בכך.

במאמר זה אנסה להבין למה.

אזולה היא נסיכת האש - בתו של שליט האש, אוזאי, שבתחילת הסדרה מוצגת לנו בעיקר כבת המועדפת שככל הנראה הולכת לקבל את השלטון על אומת האש. במהלך הסדרה היא מוצגת בשעה שהיא רודפת אחרי אחיה, ולאחר מכן אחרי האווטאר, ולאחר מכן אחרי האווטאר ואחיה, ולבסוף היא נבגדת על ידי שתי חברותיה הטובות ביותר, מאבדת את שפיותה ומפסידה בקרב מול קטרה וצוקו.

אזולה היא אחת הדמויות המפחידות ביותר בכל אווטאר. אם תשאלו אותי, היא לא רק הדמות הנשית הכי מפחידה - כשקטרה כשהיא כועסת נמצאת במרחק לא רב אחריה - היא גם ממש הדמות הכי מפחידה בכל הסדרה הזאת, יותר מאוזאי (שעם כל הכבוד, ברוב הזמן שראינו אותו הוא סתם ישב בארמון שלו ועורר סכסוכים משפחתיים). אזולה יוצאת לשטח. היא האחת שפועלת, היא הזרוע המבצעת של אוזאי. היא מצליחה להטיל אימה על קרובי משפחתה, חבריה ואויביה כאחד.

אזולה יודעת לזהות את החולשות הגדולות ביותר של אנשים ולהשתמש בהם נגדם. היא יודעת איך לגרום לאנשים לעשות מה שהיא רוצה שהם יעשו, איך להפחיד אותם ולתמרן אותם לעשות כרצונה. היא לא בוחלת בשום אמצעי, ולעיתים קל לקבל את הרושם שכל התאכזרות היא סוג של בדיחה בעיניה.

אבל עם כל זה - יש שני דברים עיקריים שצריך לזכור לגבי אזולה:

1. בעוד שצוקו קיבל את אהבת אמו, לאזולה לא היה כלום מלבד אביה. אוזאי היה המודל לחיקוי שלה, ודמות ההורה המרכזית של אזולה.
2. אזולה היא, קאנונית, לוקה בהפרעה נפשית. בסוף הסדרה היא מתחילה להפגין התנהגות פרנואידית, להזות את אימא שלה, ולבסוף גם לירוק חשמל ללא הבחנה. על פי הויקיפדיה של אווטאר, אזולה נשלחה לאחר מכן לבית חולים פסיכיאטרי על אי מבודד של אומת האש. (בכללי תיכנסו לערך הזה. הוא גרם לי לרצות לקנות את הקומיקסים של אווטאר.)

אני מרגישה שיש נטייה כללית לשכוח את שני הדברים הללו - דווקא בגלל שאזולה כל כך מפחידה, קל לשכוח את החלקים הקטנים הללו שהופכים אותה לאנושית. את העובדות הללו שהופכות אותה מנבלית העל מקפיאת הדם לבחורה שהיא תוצר די ברור של חיים אומללים.

שיהיה ברור - אני לא מנסה להצדיק את המעשים של אזולה. זה יהיה דבר מטופש לעשות. וכמו שרוצח הוא רוצח לא משנה אם הוא לוקה בנפשו או לא, כך גם אזולה היא נערה רצחנית וצמאת דם באופיה. אבל, כמו שבבית משפט טענה לחוסר שפיות נותנת הקלה מסוימת בחומרת העונש, כך גם לאזולה מגיעה קצת התחשבות בנסיבות - לא התחשבות עיוורת שתתייחס אליה כמלאך שמעולם לא עשה רע, אלא התחשבות שמקבלת את העובדה שהיא עשתה דברים נוראיים והייתה הכלי הרצחני ביותר של אוזאי, ובכל זאת לוקחת בחשבון את המצב בו גמרה את הסדרה.

כי זה בדיוק העניין עם אזולה - היא בעיקר כלי של אוזאי. כלומר - מדובר בילדה שהבינה מגיל מאוד צעיר שאימא שלה חושבת שהיא מפלצת, ולכן באופן די טבעי הפנתה את הזרקור אל אביה. אני חושבת שאזולה בעיקר תוצרת הלוואי של השנאה של אוזאי - ילדה שלא הכירה דבר מלבד שנאה, ילדה שלא ידעה איך להתנהל מול אנשים מלבד להפחיד אותם, ילדה שמעולם לא ניתן לה מושג שהיא יכולה להיות משהו אחר מלבד רצחנית. אוזאי בחר בהתנהגויות הללו במודע. אזולה למדה אותן ממנו, ולא נראה שהיא ממש יודעת שיש לה אפשרות אחרת.

הדבר בולט בפרק החוף במיוחד - אזולה רוצה להשתלב. היא רוצה למצוא חן בעיני הבנים ולמשוך תשומת לב במסיבה. אבל היא באמת לא יודעת איך - תמיד מגיע השלב בו היא מפחידה אותם ומבריחה אותם. היא אפילו לא מסוגלת לקחת משחק כדורשת בקלילות. אני יודעת שכל האירועים הללו הוצגו בצורה הומוריסטית, אבל תחשבו על זה - נדמה כאילו אזולה באמת לא ממש יודעת איך לתקשר עם אנשים בלי להפחיד אותם. לא ממש יודעת איך לשחק משחק כדור פשוט בלי להפוך אותו לתחרות רצחנית.

אוזאי הפך את הילדה שלו לכלי המבצע שהוא היה צריך. הוא הבהיר לאזולה שהיא תקבל את תשומת הלב והאהבה שלו רק אם תהיה מי שהוא צריך שהיא תהיה, ואזולה - שלא היה לה את האהבה של אימא שלה בתור פרס ניחומים - נאלצה לציית.

ראיתי בעבר אנשים שטענו שהבעיה לא הייתה באורסה, אלא באזולה. שאזולה נולדה רעה, שהיא "ירשה" את התכונות של אביה. אבל הטענות הללו לא ממש מתקבלות בעיני, כי באופן אישי אני מאמינה שיש שני דברים שמעצבים בן אדם - החינוך שהוא קיבל והבחירות שהוא עושה. ואפשר ממש לראות כיצד החינוך השפיע על שני האחים - איך עצם העובדה שאמו של צוקו נתנה לו מושג שיש לו הזדמנות, גרמה לכך שצוקו יעבור לצד אנג (באיחור ובצורה די כושלת, אם תשאלו אותי, ובכל זאת), בעוד שאזולה, שלא היה לה דבר מלבד אביה, לא האמינה שיש לה יכולת לבחור.

כשאתם חושבים על אזולה, אל תחשבו רק על האחות המפחידה של צוקו שבאה להרוס את הכל. תחשבו גם על הנערה שלא יודעת איך למצוא חן בעיני הבחורים במסיבה. הנערה שלא מסוגלת לסמוך על אף אחד, בעיקר לא על עצמה. הנערה שהוזה את אימא שלה אומרת לה שהיא אוהבת אותה - דבר שאורסה בטח לא אמרה לאזולה במציאות מעולם.

קחו את זה בחשבון. כמו כל דמות באווטאר, גם אזולה היא דמות מאוד רב-מימדית. זכרו גם את הצד הזה בה.

קובירה היא כשפית מתכת מיומנת מהעיר צאופו שהתייתמה מהוריה בגיל צעיר. היא אומצה על ידי סו - אחותה למחצה של לין מפקדת המשטרה, ובתה של טוף. קובירה נכנסת לתפקיד המלכה הזמנית של ממלכת האדמה למען שיקום ההממלכה ועד הימצאות מנהיג חדש.

קובירה נכנסת לעלילה בעונה הרביעית, בה היא מוצגת בשעה שהיא משתלטת על ערים במטרה להקים מחדש את אימפריית האדמה. לקראת סוף העונה, קובירה מנסה להשתלט גם על רפבליק סיטי בטענה שמדובר בשטח גנוב ממלכת האדמה, וגורמת נזק עצום לעיר תוך הניסיון. בסוף העונה היא מתחרטת על מעשיה אחר שקורה מצילה את חייה, ונשלחת לכלא.

קובירה היא דמות מאוד מעניינת. למעשה לוקח זמן עד שמבינים שהיא באמת נבלית גרועה - בהתחלה היא נראית קצת מחשידה עם האהבה שלה לכוח ולצייתנות, אבל לא משהו שקורה לא תצליח לעמוד מנגדו. כלומר - קורה הצליחה להביס את הרוח האפלה שמסמלת את כל הרוע, אז שכשפית מתכת שהלכה קצת רחוק מידי עם הכישופים שלה תפחיד אותה?

ומעבר לכך, בהתחלה לא לגמרי ברור עד כמה קובירה רעה. בסך הכל, המטרה שלה טובה. בכל זאת ממלכת האדמה אכן התפוררה לאחר ההתנקשות במלכה הרודנית, וכל השטח שפעם היה ממלכה פחות או יותר מתפקדת הוא כעת שטחים ענקיים שמלאים בפושעים ובמשליטי טרור. קובירה היא אומנם קצת שאפתנית מידי וקצת שתלטנית מידי, אבל מרושעת? יש לה עוד דרך עד שתגיע לרמה של אמון או זאהיר.

אבל קובירה בהחלט עושה את הדרך הזאת. ככל שהעונה מתקדמת, כך קובירה רוצה יותר ויותר שטחים, יותר ויותר סמכויות. היא מכניסה את סו - האימא המאמצת שלה - לכלא, בעקבות כך שהיא לא נתנה לה להשתלט על צאופו. היא נלחמת בקורה וכמעט מביאה למותה. ובסופו של דבר היא נכנסת לרפבליק סיטי עם רובוטי ענק שמופעלים על ידי גפני רוחות במטרה להשתלט עליה. צוות אווטאר מצליח לבלום את המתקפה, וקורה מצילה את קובירה, דבר הגורם לקובירה להתחרט על מעשיה.

בסצנה בה קורה וקובירה מגיעות יחד לעולם הרוחות, וקובירה שואלת את קורה למה היא הצילה אותה, קורה עונה ש - "אני רואה הרבה מעצמי בך". קובירה כועסת על כך - היא מטיחה בקורה שהיא לא באמת מכירה אותה, וש - "רק רציתי לעזור לאנשים שלי. סו הפנתה את גבה לממלכת האדמה ואת נעלמת". מאוחר יותר היא מוסיפה, "אני ננטשתי על ידי ההורים שלי כאילו הייתי כלום בשבילם, איך יכולתי לשבת ולהסתכל מהצד בזמן שאותו הדבר קורה לאומה שלי?"

ישנן שתי מסקנות מהסצנה הזאת:

1. קובירה לא השתלטה על אימפריית האדמה רק מתוך שאיפה לכוח. היה גם בה חלק שראה את המצב של ממלכת האדמה כמטאפורה למצב שלה עצמה, חלק שלקח אישית כל פגיעה בממלכת האדמה.
2. קובירה ברצינות לא מבינה שמה שהיא עושה הוא לא בסדר. אולי היא קולטת שהיא מפעילה קצת יותר אלימות מהנדרש, אבל בעיקרון היא באמת ובתמים חושבת שמה שהיא עושה זה הדבר הנכון.

וכאן מדובר בנקודה מאוד חשובה. חשוב לי להבהיר - שוב - שאני לא מצדיקה את קובירה בשום דרך. אין לי חיבה יתרה לדיקטטוריות אימפריאליסטיות עם תאווה לכוח (אני יודעת שזה הרושם שעלול להתקבל מהמאמר הזה, אבל באמת שזה לא נכון!). אומנם קובירה חושבת שמה שהיא עושה זה בסדר, אבל זה לא הופך את זה לבאמת בסדר. איך הולך הפתגם? - "הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות".

ובכל זאת, צריך לקחת את הדברים הללו בחשבון. כי קובירה בסופו של דבר רצתה את טובתה של ממלכת האדמה. קובירה עשתה את מה שהיא האמינה שיהיה טוב לאומה שלה. האם היו לכך השלכות? האם היא עשתה זו בדרך הלא נכונה? האם היא טעתה בהבחנה שלה? כן, כן, וכן. ובכל זאת. תאוות הכוח לא היה הדבר היחידי שהניע אותה, בדיוק כמו שרוע לא היה הדבר היחיד שהניע את אזולה.

לכן אני גם חושבת שקובירה היא לא עוד נבלית קלאסית של האגדה של קורה. אומנם קל לקבל את הרושם שהיא כן - גם היא לקחה ערך סנטדרטי והגיוני, במקרה הזה חוק וסדר, והקצינה אותו עד לרמה מסוכנת. גם היא גורמת לחולשות הגדולות ביותר של קורה להתגלות. אבל קובירה היא קצת יותר ממה שאמון, אונלק או זאהיר היו. קובירה הייתה אנושית יותר. אולי אפילו פגיעה יותר, עם כל הכוח שבידיה.

אבל ההבדל הכי בולט, גם בין שאר הנבלים באגדה של קורה ובין קובירה וגם בין אזולה ובין קובירה, זה שקובירה זכתה לאמפתיה מהדמות הראשית. היא זכתה בהבנתה של קורה. במחילה שלה.

כעת, אנסה להבין למה.

לפני שאני מתחילה, אני רוצה לשים על השולחן כמה הבדלים בולטים בין אזולה לקובירה:

1. אזולה יודעת שהיא רעה. היא מכנה את עצמה "מפלצת", היא מטיחה עלבונות בצוקו בכוונה לפגוע בו, ויותר מפעם אחת ניתן לתפוס אותה מחייכת לאחר שהיא מכאיבה למישהו. קובירה, לעומת זאת, לא לגמרי מודעת לכך - אולי באיזושהי רמה היא קולטת שרמת הכוח שהיא מפעילה מוגזמת, אבל בתוך תוכה היא בכנות מאמינה שהיא עושה את המעשה הנכון.
2. ניתן לטעון שהסיפור הטראגי של אזולה יותר עמוק מזה של קובירה, וגם מקבל יותר זמן מסך. אני לא מנסה לזלזל בהשלכות של התייתמות בנסיבות כאלו, כמובן - אבל פשוט דיברו פחות או הרקע של קובירה, ולא התעסקו יותר מידי בכך בעוד שאצל אזולה הדבר בא יותר לידי ביטוי בהתנהגות שלה ובמעשים שלה.
3. קובירה הייתה צלולה בדעתה למשך כל מעשיה. אזולה, לעומת זאת, איבדה את שפיותה בשלב מסוים - אי אפשר לדעת כד כמה זה היה מוקדם, אבל ניתן להגיד בביטחון שלמשך חלק מהזמן אזולה לא הייתה צלולה.

על פי ההבדלים הללו ניתן להניח שניתן להגיד שהכף נוטה לכיוון אזולה - לאזולה יש טיפה יותר תירוצים למעשים שלה (2 מתוך 3). בנוסף, ניתן לטעון פחות או יותר שהמעשים הרעים של קובירה יותר קריטיים מהמעשים של אזולה. כלומר, כן, אזולה היא מניפולטיבית ומסוכנת, אבל היא בכל זאת ילדה בת 14. היא רק הבת של האימפריאליסט הכובש - בעוד שקובירה היא היא האימפריאליסטית הכובשת בעצמה, והטרור שהיא מפעילה על האנשים סביבה מוחשי יותר מהרדיפות והאיומים הקטנים של אזולה.

ובכל זאת, קובירה היא האחת שזוכה למחילה בסופו של דבר. מדוע?

אזולה מעולם לא זוכה להכרה בכך שהיא לא הייתה צלולה בשעה שעשתה את מה שעשתה. אזולה מעולם לא מקבלת התחשבות בעבר שלה ובכאב שלה. כאזולה אומרת על עצמה שהיא מפלצת, אף אחד לא מנסה לסתור אותה. כשחבריה של אזולה בוגדים בה, כשאביה משחק בה ומשתמש בה ככלי נשק, כשאימה מתעלמת ממנה - למשך כל אחד ואחד מהתהליכים הללו - אף אחד לא תופס את הצד שלה. והיא סופגת את המהלומות בזה אחר זה עד שזה מפיל אותה מהרגליים.

קובירה היא אומנם יתומה שננטשה על ידי הוריה, אישה חזקה שהייתה מוכנה לקחת את השליטה לידיה בשעה שאף אחד לא מנע ממלכת האדמה להתמוטט. אבל היא בכל זאת אישה מבוגרת עם הרבה יותר אחריות לגבי מעשיה. היא צלולה בדעתה. היא אמורה להבין שמה שהיא עושה הוא לא הדבר הנכון לעשות. כשהיא מכריחה ראשי עיר למסור את השטחים שלהם ומאיימת על אזרחים שלא מסכימים להיכנע לה, היא אמורה להבין שמה שהיא עושה הוא רע. אבל היא לא מבינה. היא לא מבינה גם כשהיא מוכנה להקריב את בעלה למען המטרה שלה, להרוג את האווטאר למען המטרה שלה.

רק אחרי שקורה מצילה אותה, היא מבינה.

ואולי כאן בדיוק טמון העניין. כי אף אחד מעולם לא ניסה להציל את אזולה. כולם הניחו מראש שהיא רעה ושאי אפשר לשנות את זה. אף אחד מעולם לא ניסה להראות לאזולה שיש לה אפשרות אחרת. אף אחד לא הראה כלפיה חמלה, ולכן אזולה לא ידעה שקיימת האפשרות של חמלה. היא לא ידעה שהיא יכולה "לחזור בתשובה".

זה סוג של מוטיב בשתי הסדרות הללו - בדיוק כמו שצוקו, שאמו הראתה לו אפשרות אחרת, הצליח לעבור צד בזמן, אבל אחותו לא, כי אמה התעלמה ממנה. ובדיוק כמו שפעם אחר פעם לאחר שקורה הביסה יריב, קם יריב אחד מאיים יותר - עד שהיא הצליחה להראות חמלה וסלחנות כלפי היריבה שהביסה אותה בשעה שהייתה הכי חלשה בכל זמן הסדרה.

ובכל זאת, אפשר לשאול את השאלה מדוע אנג - שהוא הדמות המוסרית ביותר בכל אווטאר - הראה רחמנות כלפי צוקו, אבל נשאר אטום לגמרי כלפי אזולה. האם קטרה, עם החוש האימהי החזק שלה, לא הבינה שמשהו לא בסדר בשעה שכבלה את אזולה בשלשלאות? למה איירו, שמוצג כדמות כל כך חכמה, לא נתן לאחיינית שלו סיכוי ותפס אותה לשיחה קלה על טיבו של אבא שלה? אחד ממאפייני הדמות של אזולה זה שהיא אינטרסנטית. ברגע שמישהו היה מסביר לה בארבע עיניים שאבא שלה מנצל אותה בתור כלי נשק, אולי היא הייתה מבינה ובורחת בזמן. אבל אף אחד לא אמר לה.

וכשאבא שלה שיחק איתה במשחקים - הפך אותה למלכת האש תוך כדי שהעלה את עצמו בדרגה למלך הפוניקס, לא הסכים לה לבוא איתו לקרב הסיומי, דחה אותה מעליו כאילו היא לא הייתה האחת שתמיד מילאה את כל הפקודות שלו - אף אחד לא היה שם כדי להגיד לאזולה שהוא מנצל אותה. שתי החברות הטובות ביותר שלה בגדו בה, אחיה ערק לצד של האווטאר, ואימה ודודה - שמוצגים כדמויות הו-כה-טהורות בסדרה הזאת - מעולם אפילו לא רמזו לה שהיא יכולה להיות משהו חוץ מרעה.

וכואב לי הלב על אזולה. באמת. היא דמות מרתקת וחשובה, ואני מאמינה שהגיע לה יותר.

אני חושבת שנבלים הם בדרך כלל הדמויות הכי מעניינות, כי הם אנושיים יותר. קל מאוד לאהוב את אנג, למשל - זה קצת יותר קשה להזדהות איתו. אבל עם אזולה היה לי כל כך קל להזדהות עד שזה כאב.

באגדה של קורה, קורה הייתה אנושית יותר מאנג מלכתחילה. היא הייתה חמומת מוח, פזיזה ותוקפנית. ואולי בגלל זה קורה כן הצליחה להזדהות עם הנבלית, בעוד שאנג לא. כי קורה ראתה חלקים מעצמה בקובירה. קורה ידעה לזהות את החולשות שהובילו את קובירה ללעשות את מה שעשתה. אנג לא היה יכול אפילו לראות את זה. בכל פעם שהסתכל על אזולה, הוא ראה רק רוע טהור.

ובכל זאת אני מאוכזבת, למרות ההסבר שנתתי כאן. כי מה לגבי קטרה, שגם היא אנושית יותר? מה לגבי טאף? מה לגבי צוקו עצמו? האם הם לא יכלו לראות מה קורה לאזולה? האם הם לא יכלו לראות חלקים מעצמם בה? האם אף אחד מהם לא היה יכול לראות את זה?

הייתי רוצה סוף אחר לאזולה. סוף שיהיה קצת יותר כמו הסוף שניתן לקובירה. סוף שיכיר בטרגדיה שלה, ובאנושיות שלה.

אבל לפחות אוכל להתנחם בעובדה שקובירה קיבלה את זה. לפחות האגדה של קורה נגמרה עם ההכרה בכך שגם כשאנשים עושים דברים רעים, צריכה להיות דרך לגשת אליהם בצורה שתתן להם הזדמנות לסגת, לתקן, לבקש סליחה. עם ההכרה בכך שבכולנו יש את החלקים האלה - ואם נוקיע את "הרעים" כל הזמן, ונתכחש לחלקים הרעים בתוכנו, ונמשיך להאמין שיש אנשים שנולדים רעים - הרוע לא ייפסק. הוא רק יוליד את עצמו שוב ושוב מחדש, בדיוק כמו מה שקרה לאורך כל האגדה של קורה.

ברור שיש רמות רוע שיש להוקיע. אני לא מנסה להעמיד פנים שלי אין גבולות, ושאני לא חושבת שיש אנשים שמעשים מסוימים שהם עשו הם מספיקים כדי להוקיע אותם מהחברה. אבל צריכה להיות גם את ההכרה בכך שהוקעה זה לא לגמרי פיתרון. חינוך יכול להיות פיתרון. טיפול יכול להיות פיתרון. לתת למישהו הזדמנות יכול להיות פיתרון. כך ממגרים רוע - להכחיש אותו ולסלק אותו מקרבנו, להעמיד פנים שהוא לא קיים, לא יעלים אותו באמת. אולי הוא רק יעצים אותו. אבל אם ננסה להבין, אם ננסה להגיש דרך מילוט, אם ננסה לתת מקלט מהרוע - אז אולי נצליח לסלול דרך לעתיד טוב יותר.

והסוף של האגדה של קורה נותן מושג לרעיון הזה - ולכן אהבתי אותו כל כך, והלוואי והייתי יכולה לאהוב את הסוף של אווטאר באותה המידה.

טוב, סיימתי להתלונן להיום על הסדרות האלה. אני אמרתי את דבריי.

אוהבת,

מייטי בי. 

אם עדיין לא שמעתם על צמד "טו סוויט" כנראה שאתם לא בגיל הנכון כי מדובר בצמד הכי לוהט בעולם הילדים. שיראל בורוכוב שכיכבה ב"כפולה" וירין פרי שמככבת בימים אלו ב"סברי מרנן" (קשת 12) רק בנות 13 וכבר קיבלו סדרה חדשה ב"KIDZ" שנקראת ״החיים בסלפי״. עכשיו הן עולות שלב עם סינגל בכורה! שמעתם נכון, השתיים לא נחות לרגע ואמש (ג') השיקו השתיים את סינגל הבכורה שלהן שנקרא "2SWEET". ההשקה הלוהטת התקיימה במסעדת "המבורג" היוקרתית בתל אביב ואין כוכב שהעז להחמיץ את האירוע הלוהט! בין המוזמנים ראינו את רז ספני, שירלי לוי, אור מיניאלי מינוס בת הזוג נועה כהן, אסף גורן, מיכל מצוב, נווה מדמון, הסוכן רוברטו בן שושן, נבו עמרני ועוד. אין ספק שאנחנו הולכים לשמוע עליהן עוד הרבה ואנחנו כבר מחכים לסינגל הבא!

מיכל מצוב מפרגנת לצמד החדש צילום אור גפן 

הבנות המגניבות שיראל וירין צילום אור גפן 

רז ספני בא לעשות בלגאן צילום אור גפן 

אסף גורן ושירלי לוי עושים סלפי 

אסף גורן האלוף שלנו צילום אור גפן 

כוכבי היוטיוב נבו עמרני ושירלי לוי חוגגים 

נסגור תאייטם עם המבורגר טוב של המבורג

יאמי יאמי תכינו את הלחם ותתענגו ,מנה מושלמת לימי הקיץ החמים ,

שקשוקה פיקנטית בתוספת חצילים וגבינת פטה ,כמה זה טעים ,

ממליצה מאוד ,אפשר לאכול גם פושר ,מזהירה תכינו הרבה לחם

מצרכים:

1 חציל גדול מקולף

 4 עגבניות בשלות חתוכות לקוביות

1 קופסא בינונית עגבניות מרוסקות

1 פלפל אדום

1 פלפל ירוק חריף

4 שיני שום

1 כפית מלח

1 כפית פלפל שחור

1 כפית פפריקה מתוקה

6 ביצים

100 גרם גבינת פטה

5 כפות שמן זית

מעט עלי אורגנו טריים

אופן ההכנה :

במחבת לחמם את השמן להוסיף את השום הכתוש לערבב מעט ,

להוסיף את החצילים לטגן כמה דקות ,להוסיף פלפל אדום וירוק להמשיך לטגן

2-3 דקות ,להוסיף עגבניות ,קופסא עגבניות מרוסקות ,תבלינים חוץ מעלי האורגנו ,

לבשל על אש קטנה כ10 דקות ,להוסיף את הביצים וקוביות הגבינה ,לכסות במכסה ,

לבשל כ10 דקות ,או במידת העשייה שתבחרו ,לפזר למעלה את האורגנו .

השמש  זורחת

השמש זורחת במלוא עוצמתה

חמה  וזוהרת

מאירה  את חיינו באור יקרות

מאירה את הנשמות והנפשות

וחודרת פנימה ללבבות

השמש היא מקור היופי והאור

מקור השמחה והחום

שתמיד יהיה האור והחום מנת חלקינו

שהשמש לא תפסיק להאיר את  חיינו

אך יש ממנה  גם להיזהר

לעתים היא מן המסוכנות,

עלולה לגרום   לכוויות ומחלות  

גברים בשחור

בקיצור: סדרה על חייזרים, ארגון סודי, פעולה, אקשן, מדע בדיוני-קומי ופנטזיה

סרט ראשון: לחץ כאן!

סרט שני:   לחץ כאן!

סרט שלישי: לחץ כאן!

צפייה מהנה :)

חצילים מה יש להגיד על חצילים ירק אהוב שהולך עם הכל ,בתבשילים ,בסלטים ,

כמה סוגי סלטים אפשר להכין מחצילים ,ותבשילים המון סוגים ירק שמשתלב עם הכל ,

היום בחרתי להכין גלילות חצילים במילוי בשר ברוטב משגע ,תכינו ותראו כמה טעים ,

מנה חגיגית שמתאימה גם לשולחן החג .

מצרכים :

2 חצילים גדולים

500 ג`ר בשר טחון

1 בצל גדול קצוץ דק

1 כפית מלח

1/2 כפית אגוז מוסקט

1 כפית פלפל שחור

1כף אבקת מרק עוף

חופן פטרוזיליה קצוצה

חופן כוסברה קצוצה

מצרכים לרוטב :

2 כפות רסק עגבניות

1 עגבנייה מגורדת

2 שיני שום כתוש

1/2 כפית מלח

1/2 כפית פלפל שחור

קורט אגוז מוסקט

כף אבקת מרק עוף

2 כפות רכז רימונים

מעט שמן

אופן ההכנה :

מניחים נייר אפייה בתבנית מרססים מעט שמן ,

פורסים את החצילים לאורך לפרוסות בעובי 1/2 ס``מ עם הקליפה,

מסדרים את החצילים בתבנית מרססים מעט שמן אופים

בתנור עד שהחצילים מזהיבים הופכים לשני הצדדים .

בקערה מערבבים את הבשר עם התבלינים והירק יוצרים קציצות .

כשהחצילים מוכנים מקררים מעט מניחים קציצה בחלק התחתון הקרוב אלינו

ומגלגלים ,ממשיכים ככה עם כל החצילים והקציצות .

הכנת הרוטב :

מחממים מעט שמן בסוטאז' מטגנים מעט את שיני השום ,מוסיפים רסק עגבניות

ועגבנייה מגורדת מערבבים מוסיפים שני כוסות מים רותחים ,מתבלים ומוסיפים את

רכז הרימונים מביאים לרתיחה ,מסירים האש מסדרים את החצילים בסיבוב בסיר ,

מבשלים על אש בינונית כחצי שעה ,אפשר להכניס לתנור ללא מכסה לעוד

15 דקות .יוצקים בזמן הבישול מהרוטב על גלילות החצילים .

מה תוצאות האולטרסאונד של קלי? ומה קרה עקב התפרצותה של מרסי על זיכרון ישן? 

אל יושב על הספה, ידו מתחת למכנסיים, צופה ב"קאבס". ג'ימי נשאר בבית עם רוס, קלי הלכה לאולטרסאונד לגלות את מין העובר.

הרופא שם מכשיר עם ג'ל ומטייל עליו על הבטן של קלי, שכבר נמצאת בשבוע ה-24 להריונה. לאחר שראה מהצד הכריז "זוהי בת. את תלדי בת."

"הבן שלי מת לאחות קטנה." אמרה קלי בשמחה "אני אכתוב את זה גם בפייסבוק."

--בבית משפחת בנדי--

אל צופה ב"קאבס", פגי יושבת לידו ומנענעת את רגלה, הטלפון מצלצל. פגי עונה.

"הלו"

"זו בת, אמא. תהיה לך נכדה. לג'ימי תהיה אחות."

"אל, קלי מביאה בת, אחרי שיש לה בן."

"יותר מדי נשים במשפחה הזאת." אמר אל "הגברים הם החזקים."

"מזל טוב מתוקה." אמרה פגי. 

*צלצול בדלת*

סטיב: "פגי, מה קורה מרסי לא מפסיקה לבכות." 

"אני יודעת..." אמרה פגי.

"את יודעת?!" שאל סטיב "למה נתת לזה לקרות היא רגישה לכל נושא ההריון. באמצע ריב שהיה לה עם בחורה, היא חשה כאבים, והרופא אמר שהיא הפילה ו..."

"מרסי סיפרה לי." אמרה פגי.

באד מיד נכנס "היי מיסטר רודס, שמעת לקלי יש בת."

"באד, תראה... אל תזכירו את עניין ההריון ליד מרסי. היה אמור להיוולד לנו ילד או ילדה, אבל הוא נשאר בן 20."

"בקיצור, הוא נשאר בן 20 והזמן חלף." אמר באד 

"כן..." אמר סטיב "אז אל תגידו כלום למרסי. גם לא לאחר הלידה."

"לא נגיד כלום." אמרה פגי "טוב, אחזור אליה. אני לא אשאיר אותה לבד."

לפני שסטיב הספיק ללכת, מרסי נכנסה ופרצה בבכי "הילד שלי... הבייבי שלי... הוא היה צריך להיות בן 20.... ללכת לקולג'.... אבל הוא לא נולד בכלל..."

"הוא נשאר בן 20 והזמן חלף..." אמר באד.

"הוא לא נשאר בן 20 כי הוא לא נולד בכלל " נזפה בו מרסי.

"בואי מרסי, נלך. עדיף שלא נהיה כאן."

"מי צריך אתכם בכלל" שאל אל.

יום אחד, בחודש השישי להריונה, קלי נכנסה, באד ליטף את בטנה המתעגלת "מצאתם לה שם" שאל.

"אני ורוס חשבנו על כמה שמות." אמרה קלי "אבל אנחנו לא מגלים עד הלידה. אז אנחנו פשוט קוראים לה תינוקת."

"תינוקת..." אמר באד "היי תינוקת, הביטי אלי, אני אראה לך ניצוץ מחשכי, מתנמנמת קצפת עם תות..."

"מה אמרת, באד" שאלה פגי.

"היא בועטת." אמרה קלי "התינוקת... ג'ימי כל הזמן מקשיב לבעיטות שלה."

ג'ימי נכנס לבית משפחת בנדי כולו מאושר

"היי אמא," אמר ובעט באזור הבטן, איפה שהתינוקת. קלי חשה כאבים עזים בבטן. 

"ג'יימס ווקר סמית!" אמרה פגי "תראה מה עשית לקלי...."

"אמרג'נסי, מאם!!" קלי הרגישה שהיא לא יכלה לזוז, כאב לה איפה שהתינוקת, ג'ימי בעט בתינוקת, בכוונה. "מיסטר רווודס, תזמין אמבולנס!" 

אל היה בחנות הנעליים, למזלם סטיב היה בבית כי מרסי לא הרגישה טוב.

"קלי, את בסדר, את שומעת אותי"

"מיסטר רודס...." 

הגיעו מד"א "תעלי גברת, נציל אותך."

"אני אגיד למרסי." אמר סטיב

קלי הגיעה לבית-החולים.

"סורי, מיסיס סמית." אמר.

"מה קורה" שאל רוס, בעלה של קלי.

"התינוקת... הייתה תאונה... מאחר והבן שלך בעט בעובר... הפלת אותה. התינוקת מתה."

מרסי נכנסה לשם, סטיב לחש לה משהו באוזן ומרסי הנהנה. ופתאום חיוך נפרש על שפתיה של מרסי, היא לא היחידה.

"הרגתי את התינוקת. עכשיו אישאר בן יחיד." אמר ג'ימי "הרגתי אותה..."

"זה בסדר, ג'ימי." אמרה קלי "זה במילא היה כבד עלי."

"כמו מיסיס רודס." אמר

מרסי הביטה בו במבט זועף, סטיב חיבק אותה.

קלי נשארה לכמה ימים בבית החולים, אל ופגי ביקרו אותה, ואף חיבקו ונישקו, ובאד וג'ימי והזוג רודס. 

"שם, בעובר בבטן

חלקת שלום ישנה

נומי, בייבי, נומי

נומי, ילדה קטנה

את החיים לקחו לך

בעיטות רעות

מלאכים בכו לך

בעיניים יבשות..."

המשך לא יבוא...

נכון, שבועות עבר חלף לו וזה בדיוק הזמן לדווח על עוגת גבינה נהדרת שתמיד מצליחה , עוגה ללא טריליון אחוזי שומן ובטח שלא עם גבינות עתירות שנושקות ל-  30% שומן. 

ניסיתי כבר המון מתכוני עוגות גבינה אבל נכון להיום זו המוצלחת מכולן. 

אז קבלו את המנצחת 

עוגת גבינה שתמיד מצליחה 

  500 גרם גבינה 5% 

 250 גרם גבינה 9%

  ¾ כוס סוכר 

 שמנת חמוצה

 4 כפות קורנפלור

 1 אינסטנט פודינג וניל

 5 ביצים מופרדות

      לציפוי:

2 שמנת מתוקה

2 כפות סוכר

 מחממים תנור 180 מעלות

מערבבים את הגבינות עם השמנת החמוצה . 

 מוסיפים קורנפלור ופודינג ובוחשים עד שהבלילה תהיה אחידה .

מפרידים את הביצים -  מוסיפים את החלמונים לתערובת הגבינות ומערבבים. 

 מקציפים את החלבונים והסוכר  ומוסיפים לתערובת הגבינות , מקפלים בעדינות. 

אופים בתבנית 24 בתנור שחומם מראש ל- 180 מעלות , כ- 50 דקות (אצלי) עד שעה  - בתחתית התנור מניחים תבנית ובה מים רותחים . 

כללי אפיית עוגות הגבינה תופסים גם כאן ....לא לפתוח את התנור במהלך האפייה ועם סיומה יש לתת לעוגה להתקרר בתוך התנור (אני משאירה כשעה). 

לאחר שהעוגה התקררה נקציף 2 שמנת מתוקה עם 2 כפות סוכר ונמרח על העוגה.