כל יום באותה השעה
נפגשים בפארק ילדי השכונה
משחקים בחול, מתפסים על מתקנים
משחקים תופסת, בנות ובנים
בצד יושבת אימא עם בנה
משחק לבד עם עצמו בגינה
כולם מתעלמים מאותו ילד נחמד
אימו מביטה בו... משחק לבד
דמעות של עצב זולגות מעינייה
ואני אט אט מתקרבת אליה
למה את עצובה, אותה שאלתי
היא הורידה את ראשה, לא ענתה לי
התיישבתי לצידה, לא מוותרת
ראיתי שמשום מה היא מתביישת
הבטתי בבנה הקטן
משחק לבד עם עצמו בגן
הבן שלי הוא מאד מיוחד, אמרה
שונה משאר ילדי השכונה
הוא ילד בעל צרכים מיוחדים
הוא לא מתקשר בקלות עם אנשים
יש לו קשיי דיבור קלים
ילדים עליו תמיד צוחקים
כשסיימה לספר לי ניגבה את דמעותייה
ניגשתי לבני והבאתי אותו אליה
הפגשתי בין בני לבנה הקטן
ושניהם שיחקו ביחד בגן
אט אט הצטרפו עוד ילדים
והחלו כולם ביחד משחקים
עינייה של אימו החלו לזרוח
היא ראתה את בנה הקטן פורח
ומאז כל יום באותה השעה
משחק בנה עם כל ילדי השכונה
©כל הזכויות שמורות למירב ביזאווי.