חירות זילברמן,קמה מוקדם באותו בוקר, שבוע לפני ליל הסדר, זהו היא חייבת לקחת את עצמה בידיים,ולהתחיל לנקות.היא לקחה שבוע חופש ממקום עבודתה על מנת לצאת למלחמת חורמה בחמץ ובבלגן שחיו עד עתה בביתה בשלום בנחת ובשלווה.
היא כבר מזמן הבינה שאם את לא עקרת בית מדופלמת, כזו שמנקה ומקרצפת ומבשלת ואופה ומכבסת ומגהצת ומעצבת את הדירה ואת עצמה בקיצור ,אשת חיל מי ימצא... אם כל זה לא מתקיים אין לה כל ערך וחשיבות על פני הכדור המסתובב הזה.
והשיא כמובן היה חג הפסח הממשמש ובא כל שנה בשנה ושוב ושוב מזכיר לה שאין כל קשר גלוי או סמוי בין המושג המנצח הנ"ל לבינה.,
ובעצם על מי היא עובדת? היא בטוחה שכל הנשים המאורגנות והמסודרות במקום עבודתה ובקרב ידידותיה הכאילו קרובות, כולן כבר גילו שהיא סתם מתחזה.
בשנה שעברה החליטה שבמקום לנקות ולבער את כול החמץ והאשפה היא תחבר משוואה , היא החלה לחטט במגירות המבולגנות בראשה אומרת לעצמה בפעם האלף שהגיע הזמן לעשות בהן סדר,ולבסוף מצאה אותה , את המשוואה שהוציאה אותה מעבדות לגאולה,
האם : ניקוי תריסים +חלונות +תנורים+רצפות +כביסות =נקיון כפיים +טוהר המידות?
ואז נזכרה שהיא בעצם לא פתרה את המשוואה , אך העולם כולו או ברובו , מצא כנראה את התשובה והוא נוהג כאילו היא נכונה או אפילו נוטה יותר לכיוון הצד הימני של `המפה`.
אני חייבת לספק למוח שלי את מנת הסוכר הדרושה , אמרה לעצמה והלכה למגירת הפלאים הנסתרת שהכילה כמעט את כול שבעת פלאי עולם, היו שם חטיפי שוקולד מכול המינים והצבעים, התלבטה בין טעמי לפסק זמן ולבסוף החליטה לא להחליט ולקחה את שניהם וכשכמעט סגרה את המגירה שמה לב ששוקולד החלב הממולא בתות נעלב נורא ווצירפה גם אותו לנבחרת המתוקה... בדקה שדלת חדר השינה של ביתה הצעירה , מיכל סגורה,אין לה כוח עכשיו לשמוע משוטרת התזונה שלה שהיא מתנהגת כמו ילדה קטנה.
התישבה לה על הכורסא כירסמה את נבחרי הנבחרת וחשבה, והמושג שעלה ראשון לבמה היה ביעור חמץ.
`מה כול הקטע הזה של ביעור חמץ? למה עושים מזה עניין כל כך גדול,ברור מדוע בני ישראל עשו זאת במצריים הם הרי אפו את הלחם בעצמם אבל אנחנו קונים במאפיות , ואנחנו אלופי הקניות המהירות וחוץ מזה לאן אנחנו ממהרים? אנחנו לא מתכונים לברוח למקום אחר נכון? בכול אופן לא זה המסר .המחשבה כל כך הציקה לה עד שהרגישה שהיא חייבת לספק לתאי המוח הקורסים שלה עוד משלוחי סוכר, ניגשה למגירת הפלאים , פתחה אותה והתבוננה בעטיפות הצבעוניות והמבטיחות, מתלבטת, לבסוף נפל הפור על שוקולד הפרה האדומה והחביבה של עלית וכדי שלא יחוש בודד צירפה אליו את החטיף המנצח,טעמי מריר. בדיוק כשסגרה את המגירה שמעה את דלתה של שוטרת התזונה נפתחת, היא מיהרה להחביא את הממצאים המחשידים וצעקה לכיוון הדלת הנפתחת , הי, מיכלי , בוקר טוב `. כתשובה שמעה משהו שדומה לנהימה ומזכיר את המילה בוקר.
`טוב עכשיו אין סיכוי שאוכל לפתח את הרעיון שלי, אני צריכה להתאוורר, `החליטה ופסעה לכיוון חדר המחשב שם ניצב בן בריתה ואיש סודה, המחשב.
נכנסה לגוגל והתחילה לחפש חומר על התודעה, מאז שנודע לה על הספר ``הביולוגיה של האמונה,היא מעמיקה בנסיונותיה להבין את הטענה שהתודעה חשובה ומשפיעה אפילו על הגנים ושאם נדע להשתמש בה בתבונה נוכל להבריא את עצמנו ממחלות.
היא זיפזפה ולפתע ראתה כותרת על התת מודע,היא פתחה את הקובץ והחלה לקרוא ולהפתעתה התברר לה שמי שמנהל לנו את החיים הוא התת מודע. במאמר סופר כי בתת מודע נמצאים כל מני הרגלים שהטביעו את חותמם עלינו , דפוסי חשיבה ותבניות התנהגות. הבעיה שאנחנו לא מודעים אליהם ולשם כך הומצאו שיטות שונות ומגוונות.
`אני חייבת למצוא דרך להגיע אליו , לתת מודע הזה שמאחסן את כל השמעטס שאגרתי כל השנים , `מיכלי הגעתי להחלטה חשובה` צעקה חירות לשוטרת הנחושה שלה בהתלהבות,
`מה שוב אימא,רק עכשיו התעוררתי תני לבן אדם לנשום קצת על הבוקר` מיכל גררה את עצמה לעבר חירות, עיניה עצומות למחצה וכול דמותה משדרת `אני עדיין ישנה נא לא לבלבל את המוח בבקשה` תקשיבי מיכלי, את לא תאמיני גם אני מתקשה להאמין שזה מה שאני הולכת לעשות`. `אימא, תגבירי את הקצב קדימה מה החלטת, משפט קצר וסוף לעניין`.,
`החלטתי שמעכשיו א ני אעשה את כול הדברים שחשבתי שלא מתאימים לי , את כל מה שלא חשבתי שאוכל לעשות`
`אימא נראה לי שירדת לגמרי מהפסים, מה עובר עליך? את כבר לא ילדה את יודעת?`
מיכלי התבוננה אליה כשעיניה עדיין חצי עצומות ,`אני חוזרת למיטה, אמא, התעייפתי מהשטויות שלך` .חירות חייכה לעצמה וללא טיפה של כעס ענתה למיכל, `זה בסדר מיכלי , גם אני חשבתי כך כשהייתי בגילך, כשתגדל תביני`.צלצול הטלפון קטע את השיחה בינהן , חירות ניגשה לטלפון האלחוטי בפינת הסלון , הלו? אמרה לאפרכסת כשנימת שאלה בקולה,
"חירות , סיימת כבר עם המטבח? ` שמעה את דרורה חברתה הטובה שואלת כשנימה קלה של היסטריה בקולה..דרורה , חברתה הטובה של חירות הייתה המלכה הבלתי מוכתרת של כל עקרות הבית המדופלמות באשר הן,לחירות נדמה היה לפעמים שיש לה כמה זוגות ידים ומנוע טורבו בגב.
"דרורה ,אני רק בשלב התיכנונים , קראתי באינטרנט מאמר נורא מעניין על...,"
היא לא סיימה את המשפט כי דרורה קטעה את דבריה ונשמעה קצרת נשימה
"חירות למי יש עכשיו זמן לקרוא מאמרים באינטרנט? ומה יש פה לתכנן? את רוצה שאבוא לעזור לך"
`רק זה חסר לה` נבהלה חירות ,וענתה לדרורה במהירות שהיא מסתדרת והיא מבטיחה לה שעכשיו היא תתחיל במלוא המרץ לנקות ולגרש את החמץ לכל השדים והרוחות,דרורה עוד נתנה לה כמה הוראות והיא ענתה לה `כן אימא` ושתיהן צחקו ונפרדו לשלום.ואז כשהניחה את השפופרת הבינה למה הכוונה במושג ביעור חמץ, איך לא חשבה על זה קודם? הרי ברור שאלוהים לא מתעסק עם השטויות האלו של אוכל!
אז זה הנקיון שהיא תעשה השנה, היא תבער את כל החמץ שממלא את מוחה,ועכשיו יש לה המון עבודה,היא צריכה לגלות מה מסתתר אצלה בתת מודע ומתוכו לבער רק את התבניות שכובלות את רוחה .אז אין לה כעת זמן לכל השטויות האלו של נקיונות,הסטטוס קוו בבית ימשך כשהיה, ובני הבית, החמץ והבלגן ימשיכו את חייהם המשותפים בנחת ובשלווה. היא צריכה עכשיו להתרכז בחיפוש תבניות חלודות שמכבידות על חירותה
וכשתצליח תוכל גם היא לשיר `עבדים היינו , היינו. עתה בני חורין.....`