מה לעשות - כאן משפצים.

מה חשוב לקבוע כשמשפצים בית... הרשימה הבהחלט לא מלאה.

עברנו את זה. הנקודה הסופית היא שאנחנו שוב בבית. אוף זה היה ארוך.

כדי לסכם את גודל והיקף השיפוץ ניתן לומר שהיתה לנו דירה, פינינו את כולה, השארנו רק קירות שיפצנו ואז החזרנו את הכל חזרה.

הוצאנו את עצמנו, שני מבוגרים, ושני ילדים ועברנו לדירה של סבא וסבתא (או בשמם האחר אמא ואבא שלי).
כל החברות של אישתי הביעו השתתפות בצערה ובמסכנותה והיא אמרה שהיא דווקא ממש מסתדרת עם החמה - נו רגע של גאוות פולניה - אמא תיהי שמחה. האישה שאיתי מסתדרת איתך.

אז הנה העשה ואל תעשה שלי. הרשימה בשום אופן לא מלאה, אלא נובעת מכל הדברים שהיה צריך לכתוב עליהם.

1. לא להתחייב לשום לוח זמנים של מעבר דירה!
כל בעלי המקצוע ישמחו לראות שאתם לא גרים בדירה, וכמה שיותר מוקדם אבל ... כשהם צריכים לעמוד בלוח זמנים... נו טוב זו כבר אופרה אחרת. לא גרנו בבית - יתרון ענק. קשה לי להבהיר כאן כמה זה ענק לא לגור בבית כשיש שיפוץ. מי שיכול יברח מהבית בעת שיפוץ כל עוד נפשו בו ובמוחו שני תאים אפורים שמדברים זה עם זה. לברוח לברוח ומהר. במילים אחרות אם מדברים איתכם על פרק זמן מסויים לעבודות השיפוץ קחו בחשבון בערך כפול! אני לא צוחק כמעט כפול!

2. לא משנה איך הדברים נראים בטלוויזיה - הם לא ממש פרפקט ליין. גם אם הם מפרסמים את זה במחירים מפתים.
כשקונים שם אמבטיה - קומפלט מצפים שיהיה באמבטיה כזו דברים זניחים כגון: סיפון, רשת ביוב (הדבר הזה שדרכו מתנקזים המים). אבל לא. אמבטיה קומפלט היא רק אמבטיה. מזל שהקבלן אמר לנו שצריך לקנות גם תושבת לאמבטיה. אני לתומי חשבתי שקומפלט זה קומפלט, זו המשמעות של קומפלט. אבל זה לא מגיע עם סיפון ועם רשת כניסה לביוב.  בשירות הלקוחות של פרפקט אמרו שאם ככה זה הגיע אז ככה זה צריך להיות. הלכתי לבד וקניתי בשזר הקרובה לביתי.

3. לא משנה איך הדברים נראים בטלויזיה הם לא ממש פרפקט ליין. גם אם הם מפרסמים את זה במחירים מפתים (כבר אמרתי את זה לא??)
כשקונים שם כיור קומפלט מצפים שיהיה בכיור סיפון או לפחות חתיכת מתכת קטנה של ניקוז או חס וחלילה חתיכה של פח על פתח הביוב העליון בכיור... אבל לא. בהתחשב בעובדה שהכיור מגיע כחלק מארון - גם הוא קומפלט, מפתיע שהיו שם חלקים של סיפון אבל לא היה איך לחבר אותו כי אותה רשת ביוב שמחזיקה את הסיפון לברז, לא היתה שם. מעניין. לשירות הלקוחות היתה בדיוק אותה תשובה כמו בסעיף הקודם.
שזר הקרובה לביתי, כבר אמרתי?

4. לא משנה איך הדברים נראים בטלויזיה הם לא ממש פרפקט ליין. גם אם הם מפרסמים את זה במחירים מפתים (פעם שלישית גלידה?)
לא יודע למה אבל אולי זו ציפיה מוגזמת, שכשקונים שירותים - מונובלוק כאלו שמגיעים כיחידה אחת, הייתי מצפה שהמנגנון שלהם שאחראי על הורדת המים באסלה אחרי שלוחצים על הידית, יפסיק להזרים את המים פנימה באיזשהו שלב כשהמיכל מתמלא... אבל מממ... לא. אצלי התהליך הוא מיוחד - מורידים מים, המיכל מתמלא לכאורה הזרם נפסק. רק שאצלי הוא ממשיך - אמרתי מיוחד, לא?  לאט בשקט אבל ממשיך. באיזשהו שלב המים מכסים את כל המנגנון ופשוט זורמים להם באיטיות ובנוחות לתוך השירותים גם בלי שלוחצים על הידית אבל בלא ספק, בלי הפסקה. שירות הלקוחות שלחו מנגנון חדש. מי מתקין שאלתי בחנות... המוכרנים האדיבים בחנות הסתכלו עלי בתמיהה מה רבה... אתה הם ענו. למה שאלתי? המנגנון דפוק מרגע התקנתו (וכנראה עוד קודם לכן), למה אני צריך להתקין? חוץ מלהביע סימפתיה הרבה לא יכלו לעשות.

5. כששמים פרקט (לא מפרפקט ליין), ולא משנה איזה פרקט זה בין אם עץ ובין אם למינציה או כל דבר אחר, יש בסופו של הפרקט פאנלים. להקפיד שסוגרים עם הקבלן להוריד את הפנלים הקודמים שהיו שם קודם. אחרת התוצאה היא שיש פרקט, יש מדרגה של פנאלים (הפנל הקודם והפנל החדש של הפרקט) ורק אז קיר. פשוט כאילו יש מדרגה בין הקיר לפרקט... בקיצור לסגור מראש שהקבלן מוריד את כל הפנלים הקודמים - כולם. קצת רבתי עם הקבלן שביקש תוספת ובסוף הסכים ברוב טובו להוריד את הפנלים הישנים של הריצוף הקודם ללא עלות כשהוא מדגיש שהוא עושה לנו טובה...

6. לא להזמין את חברת חשמל לאשר חיבור תלת פאזי, בלי שכל הדלתות בבית מותקנות. הזמנו את כל הדלתות. הכל הגיע פחות דלת אחת. שאלתי איפה? ענו לי, לא יודעים. חודש וחצי הם חיפשו את הדלת הנעלמת. כל פעם בשבוע הבא היא צריכה להגיע... חברת החשמל הגיעה גם היא לפי התכנון בדיוק בזמן אבל משום מה בגלל שהיתה חסרה דלת בין המרפסת לבין האמבטיה (כאשר הכל מוכן לדלת ולמשקוף החדשים וברור לכל סומא שצריכה להיות שם דלת) לחברת החשמל זה היה תירוץ מספק להפיל את הבדיקה. כך שילמתי לחברת החשמל עוד פעם ביקור אחרי שהדלת הותקנה...  לא יודע מה הרעיון של חברת החשמל או מה ההגיון שעומד מאחורה, אבל קחו את זה כמו שזה. אין דלתות אין חברת חשמל.

ונעבור לפינת המחמאות:

1. מוביל טוב. חשוב חשוב חשוב. כל הדברים שלנו נסעו שתי נסיעות הלוך לאחסון, ושלושה חודשים אחר כך חזור מהאחסון לבית. בן ציון הובלות - מצאתי אותו אצל ד"ר גוגל. האתר שלו נראה הרבה יותר מבטיח מאשר המציאות אבל היה עונג לעבוד איתו ומולו. גם בהלוך וגם בחזור, תיאמנו יום וזמן והוא באופן מושלם הגיע. עם שני אנשים הורידו את כל הציוד, העמיסו על המשאית ופרקו אותו בנקודת היעד. קרטונים, הוא הביא, ביקשתי עוד הוא הביא עוד. הגיעו עם ניילון אריזה נצמד, מסקינטייפים בשפע. הסביר בדיוק מה לארוז ואיך, איזה גליל פצפצים לקנות ומה לארוז איתו וכו'. בקיצור כל הדברים נסעו הלוך וחזור וחזרו באותו מצב. לא נשבר כלום, לא נאבד כלום הכל פשוט היה שם. כל מה שביקשתי בתחום האחריות שלו ברגע שנסגר בוצע. רק מילים חמות יש לי אליו.

2. אביה אחסון. בן ציון מההובלות הציע כמה אלטרנטיבות לאחסון כל המוצרים והדברים שבבית. אנחנו הלכנו על אביה אחסנה. ביקשנו לראות את המקומות והמקום שלהם היה מסודר, נקי, מאובזר כמו שצריך. הם מספקים פוליסת ביטוח בסכומים לפי דרישה. יחידות האחסון שלהם בגדלים שונים. קצת חששנו, מה אם אנחנו בוחרים בגודל יחידה לא מתאים וכו'. באביה ידעו להתמודד עם כל החששות שלנו ולהסביר שאין בעיה להתמודד עם כל בעיה של גודל ואפשר להודיע להם באותו יום לפי הערכת המוביל. העובדה שאפשר לגשת למקום בכל שעות היממה שיחקה לטובתם. שווה את ההשקעה. יקר קצת יותר מהאלטרנטיבות האחרות אבל שווה כל שקל.

3. הרשות המקומית שלי, שיכלו לעשות לי את המוות על הנחה בגין ארנונה בזמן השיפוץ, קיבלו את כל ההוכחות ואישרו ברגע וחצי את כל ההנחה שאני זכאי לה היות ולא גרתי בדירה בכל תקופת השיפוץ.

4. ל- סורייה מטאפיס - tapis. סורייה היא אשת התיאומים / קשרי לקוחות או משהו בכיוון הזה של טפיס. להשיג אותה היה לפעמים סרט, אבל ברגע שהשגנו אותה בכל פעם מחדש היא עזרה, ענתה ובעיקר נתנה יחס ותשומת לב כאילו הייתי הלקוח הכי חשוב ונבחר של החנות.

5. לשלומי שלום משיש יוקנעם, שעזר מאוד בעצה טובה וכל טיפ אפשרי בתחום, למרות שלא קניתי ממנו כמעט כלום.

6. ליאיר מקלוס kloss על שטרח לשבת איתנו ולבנות לפרטי פרטים ארון במידות לא סטנדרטיות עם כל גחמה אפשרית שביקשנו. הכל הגיע בדיוק כמו שצריך והורכב בדיוק למקום בלי שום פספוס.

טיפים שלי:

1. לידע את כל השכנים על הבלגן שצפוי להמשך חודשים ובפועל נמשך כמעט ארבע. להצטייד בחוק העזר העירוני בנוגע למפגעי רעש ושיפוץ בכיס. שושנה היקרה, שכנה יחידה ומיוחדת במינה. שכנה כזו אני מאחל לכל אחד משונאי. זכיתי. בזכותה הכרתי את העובדה שמותר לי לעשות שיפוץ בדירה שלי ולא יעזור לה כמה היא תתעצבן או תתקשר למשטרה.  ביקשתי מהקבלן לעשות את הדברים השקטים בשעות הצהריים, אבל לשושנה זה לא הזיז כלום. עצם העובדה שמישהו עבד בדירה שלי והפריע לשנ"צ שלה היתה עובדה מספיקה להתקשר למשטרה. גם העובדה שהבת שלה איכשהו קשורה למשטרה כנראה עזרה בסניף המקומי של לובשי המדים הכחולים. קיבלתי מספר טלפונים מתחנת המשטרה המקומית לשאול האם אני משפץ את הבית. בפעם הראשונה עוד קצת בתמימות שאלתי מה אסור לי לשפץ? הקול בצד השני של הקו בהתפתלות מסויימת שמותר אבל בשקט. אמרתי שהחוק מאפשר לי ואם לשושנה יש בעיה שיבוא אלי שוטר ויתן לי קנס או יעצור אותי או כל דבר אחר. אף אחד לא בא. בפעם השניה כבר צחקתי תוך כדי שיחה. בפעם השלישית, אמרתי לקול בצד השני שאם שושנה לא תפסיק להטריד הפעם הבאה אני מגיש תלונה נגדה על הטרדה וביקשתי בנחמדות מהקול בצד השני ליידע את שושנה. זהו לא שמעתי יותר את סניף המשטרה המקומי. או יותר נכון שושנה הפסיקה להפעיל את הבת שלה.

2. להתווכח להתווכח ושוב פעם להתווכח. זה פשוט לא להאמין מה רמת המסחרה. ברגע שהבנתי את זה, וככל השהתאמנתי על זה יותר ככה זה רק הפך להיות יותר ויותר קל. אט אט כל הבושה לבקש או יותר נכון לדרוש הנחה פגה מהעולם. על כל שטות שלא היתה אחרי שהיו נותנים לי הצעת מחיר, הסתכלתי למוכר בלבן של העיניים, ושאלתי אותו במילים פשוטות וכמה הנחה הוא נותן על זה? לא נותן, תודה ושלום, יש מספיק חנויות שיתנו לי את אותו מחיר. אם אני קונה אצל מישהו שיוריד מחיר. זה הגיע לרמות כאלו שהיו דברים שהמחיר הסופי היה 60% מהמחיר הנקוב במחירון או על ההצעה הראשונה. הזוי, כבר אמרתי? אם לא אז עכשיו אני אומר, הזוי.

3. יש לכם סמארטפון, יש לכם רשמקול. כל דבר להקליט ולשמור. כל שיחה עם הקבלן, כל הזמנה וכל מפגש לשמור. לצערי עד שאני הבנתי את הרעיון הזה הוצאתי את הנשמה בשיחות וצעקות מול פרפקט ליין, בין אם שירות הלקוחות שלהם ובין אם החנות עצמה וכל פעם מחדש מי שדיברתי איתה (כל פעם אותה אחת) לא ידע שום דבר על מה שסיכמנו בפעם הקודמת. אין רישום ואין כלום. כשלמדתי את הנושא והכל היה מוקלט, יותר מפעם אחת הוכחתי לקבלן ולספקים שונים שהם התייחבו למשהו ולא קיימו אותו. הכל להקליט ולשמור. זוכרים את מקרה הדלתות... היה צריך להסביר באדיבות ובאסרטיביות לאריאלה שתעביר לבוס שלה מהדלתות שכל השיחות מוקלטות וכל השבועות שהם דוחים אותי כל פעם לשבוע הבא, יוצגו בבית המשפט הקרוב לביתי כשהתביעה תגיע. שבוע אחר כך, הגיעה הדלת. מיקריות, מזל או פחד, תחליטו לבד.

4. לנשום. עמוק עמוק, לנשום. אני יודע שקל מאוד להגיד וקשה מאוד ליישם, אבל צריך לנשום. זו פעולה בסיסית מאוד שלומדים לבצע אותה כבר במהלך הדקה הראשונה של החיים אבל שוכחים לפעמים כשעושים שיפוץ. זו פעולה חשובה מאוד, היא מונעת היפוקסיה ומצב שבו הוריד במצח מאיים להתפוצץ. בנוסף היא מאפשרת הגעת חמצן למוח. חשוב, חשוב.

לאחר כל זה,

לאישה שאיתי, האחת והמדהימה שכל הזמן דאגה להרגיע ולצנן את ההתלהמויות שלי על ההובלות של הריצוף, על השיש שהגיע בזמן הנכון אבל ביום הלא נכון, על חמש דלתות שמגיעות ואחת שפתאום חסרה ובעיקר על זה שהצליחה לתזמר מקהלה שלמה של שני דרדסים, ובעיקר אותי על כל הלוגיסטיקה העדינה של מגורים בבית הגדול של ההורים שלי.

אוהב אותך.

-=שנאור=-